תמ"א 38 בעיר הקודש: התיקון שמסכן את ירושלים ההיסטורית - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תמ"א 38 בעיר הקודש: התיקון שמסכן את ירושלים ההיסטורית

תיקון לתמ"א 38, שנמצא בהליכי אישור, מזכה יזמים בהטבות על הריסת מבנים ובניית תוספות למבנים קיימים שיחוזקו ■ עמותת האדריכלים בירושלים מתנגדת לתיקון בטענה שיפגע במרקם של השכונות ההיסטוריות ■ העירייה מתנגדת אף היא לתיקון - אך ההיסטוריה, כנראה, אינה בראש מעייניה

10תגובות

ייחודה האדריכלי של ירושלים אינו מתמצה בחיפוי האבן של הבניינים. לעיר יש עבר אדריכלי עשיר ורחובות ובתים מיוחדים, מרביתם בגבולות "העיר ההיסטורית" - אזורים שנבנו עד לסיום תקופת המנדט, ב-1948.

בתחום העיר ההיסטורית נכללות מרבית השכונות המרכזיות של העיר, בהן בקעה, רחביה, מרכז העיר, רוממה, מאה שערים, גבעת רם, מקור ברוך, נחלאות, שייח' ג'ראח והמושבה האמריקאית שבמזרח העיר. אזורים אלה מושכים תיירים ויזמי נדל"ן רבים, ומחירי הדירות והמגרשים בהם הם מהגבוהים בעיר.

אמיל סלמן

את המונח "העיר ההיסטורית" טבעה קבוצת אדריכלים שהבינה כי מדובר באוסף נדיר של מרקמי בנייה היסטוריים. "זהו פסיפס ייחודי לירושלים, המשקף את התפתחות העיר לאורך השנים", אומרת האדריכלית עליזה ארנס ממשרד רוזנפלד ארנס אדריכלים.

אלא שברשויות התכנון לא שמעו, כנראה, על העיר ההיסטורית. תיקון 3 לתמ"א 38, שממתין בימים אלה לאישור, מעניק ליזמים הקלות והטבות שנועדו לעודד יזמים להיכנס לאזורים "פחות משתלמים כלכלית", ולקדם בהם פרויקטים. באחרונה הגיש סניף ירושלים של עמותת האדריכלים התנגדות לתיקון, ובה בקשה להחריג את האזור מהתוכנית.

גיל כהן מגן

ארנס וחבריה לעתירה, יו"ר הסניף קרלוס פרוס, האדריכלית סלמה ארד, האדריכל אבי בן גור והאדריכל עמוס המרמן, חוששים כי בעקבות התיקון תהיה התנפלות של יזמים על העיר ההיסטורית. "אנו מבינים שעיר צריכה להתפתח ולגדול, אבל צריך לעשות את זה מתוך הבנה של התשתית", מדגישה ארנס. "על פי התיקון, אפשר לבנות שתי קומות וחצי נוספות מעל המבנה הקיים. התיקון מאפשר גם להרוס מבנים ביתר קלות ולקבל הקלות תכנוניות. בעיר ההיסטורית, הצירוף הזה הרסני. ירושלים יקרה לנו, והיא גם שונה מכל עיר אחרת. תכנון לא מבוקר עלול לפגוע בה".

לדברי עמוס המרמן, לשעבר אדריכל מחוז ירושלים במינהל התכנון, "אי אפשר לתכנן תוכנית גורפת לכל ירושלים. צריך להתאים את התכנון לאופיה של כל שכונה. כשבוחנים את התוכנית של העירייה, רואים שהתמריץ להרוס את המבנה ולבנות תחתיו מבנה חדש חל גם על העיר ההיסטורית. זה מתכון לחיסול הייחוד של העיר".

"הנחה כלכלית שגויה"

עמדת עיריית ירושלים דומה לעמדתם של האדריכלים, אם כי מניעיה שונים. תוכנית לחיזוק מבנים שקידמה העירייה איפשרה תוספת של שתי קומות וחצי לכל בניין בן חמש קומות (או בניין שבו יותר מ-20 דירות) שיחוזק. מאז חזרה בה העירייה מתוכניתה, וכעת היא מבקשת לצמצם את זכויות הבנייה משתי קומות וחצי לקומה חצי. כמו כן, היא מבקשת שהעיר ההיסטורית ומתחמי השימור לא יקבלו תמריצים מכוח התמ"א, מאחר שמדובר באזורים יוקרתיים ומחירי הקרקע בהם גבוהים.

אמיל סלמן

סקר שביצע בעבור העירייה שמאי המקרקעין שלמה רובל מעלה כי בשכונות כמו פת, קטמונים, נוה יעקב, גילה, רמות, קריית יובל, סנהדריה, הגבעה הצרפתית, רסקו ותלפיות מחירי הקרקע נעים בין 8,300 ל-19,500 שקל למ"ר לבנייה. לעומת זאת, המחירים בשכונות שבתחום העיר ההיסטורית מגיעים אף ל-33,600 שקל למ"ר.

בהתנגדות לתוכנית שהגישו בעלי נכסים בעיר ההיסטורית, באמצעות עורכי הדין ענת בירן, אפרת לרנר וליאור לוי, הם טוענים כי התוכנית פוגעת בהם באופן חמור, מפלה אותם לעומת שאר חלקי העיר ומפחיתה את הכדאיות הכלכלית לחיזוק מבנים דווקא באזור שזקוק לכך ביותר. "התוכנית מגלמת פגיעה חמורה ביחס לשאר חלקי העיר מתוך הנחה כלכלית שגויה", מסבירה לרנר. "לא ייתכן שעל סמך היקף זעום של בקשות לחיזוק מבנים, תיקבע מדיניות גורפת. בפועל לא חוזקו מבנים בשל חוסר כדאיות כלכלית, חרף כל האישורים שניתנו".

שומרים על קופת העירייה

בדיון שהתקיים בדצמבר 2011 במועצה הארצית לתכנון ובנייה, הציג המהנדס ושמאי המקרקעין שמואל מהלה, מנהל פרויקטים בעיריית ירושלים, את עמדת העירייה בנוגע לחיזוק מבנים. מהלה התייחס להיטל ההשבחה וטען שתוכנית חיזוק המבנים גורמת נזק כלכלי עצום לרשות המקומית, וכי יש לצמצם את היקף התמריצים גם בשאר חלקי העיר.

"לעירייה צפוי אובדן הכנסה גבוה עקב מתן פטור מהיטלי השבחה", טען מהלה בדיון. לדבריו, על הממשלה לפצות את הרשות על הפגיעה הצפויה לה מוויתור על ההכנסות אלה. מהלה הציג את עמדת העירייה שלפיה יש להכניס את כל ירושלים לנספח 2 לתיקון בתמ"א, הכולל רשימה של רשויות מקומיות שבהן תוספת הבנייה המותרת היא של קומה וחצי בלבד. הוועדה המחוזית שבחנה את התנגדות עיריית ירושלים לתוכנית המליצה למועצה הארצית לקבל את רוב בקשותיה, ולצמצם את היקף התמריצים בכלל העיר.

"העירייה מבקשת לצמצם את הזכויות הניתנות במסגרת התמ"א בכל רחבי העיר, ולא רק בעיר ההיסטורית", מסביר אדריכל המקורב לעירייה. "עיריית ירושלים לא חושפת את מדיניותה. הנימוק המרכזי שלה הוא הצורך בהיטל השבחה והנזק שפטור מהיטל זה יגרום לה. את הסבריה היא מגבה בטבלת מחירים לא אמינה, שמראה כביכול שמחירי הקרקע בעיר ההיסטורית גבוהים מהמחירים בשאר אזורי העיר. אבל מהטבלה עולה שב-18 שכונות מחוץ לעיר ההיסטורית מחירי הקרקע זהים לאלה שבעיר ההיסטורית. אז איך אפשר לנהוג איפה ואיפה?

"בעירייה גם מתעלמים מהעובדה שגם אם מחירי הקרקע באזורים כמו מאה שערים וזיכרון יעקב גבוהים מאוד, התושבים המתגוררים בהם משתייכים למעמד סוציו-אקונומי נמוך מאוד, וגם להם מגיע חיזוק מבנים. כל עוד לא יינתנו להם תמריצים, התושבים האלה ייפגעו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#