בלעדי

760 דירות עומדות ריקות - מחציתן ראויות למגורים

על אף ש-2,000 זכאים מחכים לדיור - חברת הדיור הציבורי מחזיקה בדירות עמידר לא מאוכלסות בערי המרכז ובפריפריה ■ סמנכ"ל עמידר: "מחצית מהדירות מיועדות לפינוי-בינוי; אנשים לא מעוניינים בדירות בשכונות חלשות"

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

חברת הדיור הציבורי עמידר מחזיקה כיום ב-761 יחידות דיור ריקות ברחבי ישראל, מתוכן 393 בלבד מוגדרות כראויות לאכלוס - כך עולה מנתונים שמסרה לפני כמה ימים חברת עמידר בעקבות פנייה של התנועה לחופש המידע. מהנתונים שסופקו לעמותה עולה כי חלק הארי של הדירות מצויות בפריפריה.

כך למשל, בבאר שבע עומדות 61 דירות ריקות, בצפת 29 ובבית שאן 21. בירושלים עומדות 12 דירות ריקות, בלוד 10 ובחיפה 8.

שכונת עמידר נהריהצילום: ירון קמינסקי

על פי נתוני משרד השיכון, כיום בישראל כ-2,000 משפחות העומדות בקריטריונים לזכאות לדירה במסגרת הדיור הציבורי, אך טרם שוכנו. אותן משפחות נמצאות ברשימות המתנה על פי אזורי מגורים, ולעתים מחכות שנים ארוכות עד לקבלת דירה. מרבית המשפחות הללו מצויות במרכז, שם ישנו היצע דל יותר של דירות פנויות.

בתשובת חברת עמידר לתנועה לחופש המידע הוסבר כי הסיבות העיקריות לאי אכלוסן של הדירות הוא המתנה לפרויקטים של פינוי בינוי; בעיות הנדסיות; דירות המיועדות להריסה שאינן מאוכלסות מחדש; ודירות באזורי פריפריה לא מבוקשים, שזכאים מאזור המרכז מסרבים להגר אליהן.

דיור לא ציבורי

את הפנייה לעמידר שלחה לפני כחודשיים הסטודנטית הילה שובל, המתנדבת בקליניקה של העמותה לחופש המידע בראשון לציון. לדברי מנכ"ל התנועה, אלונה וינוגרד, "בעקבות המחאה החברתית, שעסקה בין היתר במצבו העגום של הדיור הציבורי, החלטנו שיהיה מעניין לפנות לחברות המשכנות בנושא".

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

מלבד מספר הדירות הריקות, כללה הפנייה בין היתר בקשה למניין מחוסרי הדיור הזכאים שממתינים בתור, מהם הקריטריונים לקביעת מיקום הזכאים בתור, את נהלי הפיקוח על תקינות הדירות המאוכלסות, את רשימת הליקויים הנפוצים ביותר בדירות המאוכלסות ומה משך הזמן הנדרש לתיקונם. במידע שמסר הממונה על יישום חופש המידע בעמידר, בן ציון שם טוב, נכללות תשובות למרבית השאלות, אך בכל הקשור לרשימות הזכאים, טען כי באלה אין עמידר עוסקת, והפנה את השואלים למשרד השיכון.

"לאן נעלם הכסף?"

לדברי ערן כהן, סמנכ"ל עמידר, כמעט ממחצית הדירות אינן מיועדות למגורים מאחר שהן מיועדות להריסה במסגרת פינוי בינוי. לדבריו, כ-200 דירות נמצאות במתחם יסקי בקריית גת, שנמצא בלתי כשיר למגורים. "פינינו את הדיירים, וכל דירה שכזו נאטמה", אמר.

סיבה נוספת, לדבריו, לכמות הגדולה של דירות לא ראויות למגורים, הוא השיפוץ המסיבי שדורשות דירות אלה - לעתים יותר ממאה אלף שקל לדירה. במשך שנים נמנעה המדינה מלשפץ דירות כאלה בשל העלות הגבוהה, עד שהוחלט לשנות מדיניות בעקבות דו"ח חמור של מבקר המדינה מ-2009.

"בעקבות המצוקה הוחלט ש-180 דירות באזורים מבוקשים ישופצו, בתקציב של 9 מיליון שקל. הדירות כבר נמצאות בתהליכי שיפוץ ואכלוס", אומר כהן. "דירות בערי פריפריה שבהן גם את הדירות הרגילות אנחנו מתקשים לאכלס, עדיין לא זכו לתקציב לשם הכשרתן".

לדברי כהן, הזכאים לא תמיד מעוניינים בדירות המוצעות: "בשכונה ד' בבאר שבע, למשל, קשה מאוד לאכלס, וכך גם באזורים אחרים. לא מזמן הוצעה דירה בלוד לאם חד-הורית לשני נערים מתבגרים, שלא היתה מוכנה לקחת את הדירה משום שהיתה בשכונה עם בעיית סמים. אנשים מעדיפים לחכות לדירות בשכונות מוצלחות יותר ומסרבים לאכלס דירות בשכונות החלשות".

ההסבר של כהן לא משכנע את עו"ד אודי זילברמן, מנהל תחום הדיור הציבורי בתנועה למלחמה בעוני: "לתרץ את עמידתם של מאות נכסים ריקים במצב תחזוקה ירוד ובכשלים הנדסיים זה אבסורד, שכן מי שאחראי על תחזוקת המבנים הללו היא חברת עמידר, שבשנים האחרונות פשוט לא ביצעה את תפקידה כראוי והובילה את המבנים למצב העגום שהם מצויים בו כיום". עוד טוען זילברמן כי "אנחנו שוקלים הגשת עתירה על התנהלות המדינה בנושא הדיור הציבורי וזקוקים למידע הזה כדי להגיש את העתירה הנכונה. הדבר החמור ביותר הם הכספים העצומים שהיו מיועדים לדיור הציבורי שפשוט התפוגגו, לאיפה נעלם הכסף?"

משלמים תמורת מידע

לפי חוק חופש המידע, מי שפונה לגוף ממשלתי לקבלת מידע נדרש לשלם אגרה של 98 שקל, וכן מתחייב לעמוד בעלות הפקת המידע בסכום של עד 261 שקל. לדברי וינוגרד, "בשורה התחתונה הם סיפקו לא מעט מידע. אך חשוב לזכור שאנחנו גוף שמבוסס על תרומות, וכמונו יש לא מעט ארגונים חברתיים שעובדים בהתנדבות".

ממשרד השיכון נמסר: החל מנובמבר 2011 החזרנו למעגל הדיור הציבורי דירות שבעבר הוחלט לא לטפל בהן, ואין הגבלה על הסכומים לשיפוץ עבור דירות שניתן הנדסית לשפצן ושצפוי להיות להן ביקוש. יודגש, כל דירה שניתן לשפץ כיום, משפצים ומאכלסים אותה. הדירות שלא ראויות למגורים אלה דירות שלא ניתן לשפצן מבחינה הנדסית או שהוצאו להן צווי הריסה על ידי הרשויות המקומיות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker