הפרויקטים שיהפכו את ואדי סאליב לנוה צדק של חיפה - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סוף לקללה

הפרויקטים שיהפכו את ואדי סאליב לנוה צדק של חיפה

פארק ובו טיילת המשקיפה אל הנמל, מרכז אמנות על גג בית ספר ישן ומוזיאון בובות הם כמה מהפרויקטים שעתידים להפוך את המקום למרכז תרבות למרגלות הכרמל ■ יש תקוה שכך תוסר האגדה האורבנית לפיה על המקום רובצת "קללת ואדי סאליב", שמונעת ממנו ליהפך למרחב עירוני חי

53תגובות

התעוררותה המחודשת של המחאה החברתית, לאחר חודשים שבהם נדמה כי תש כוחה, היא הזדמנות טובה להיזכר במחאה החברתית הראשונה בישראל, שפרצה בשכונה החיפאית ואדי סאליב ב-1959. באותה עת לא קראו לאירועים מסוג זה מחאה, והם לא התקבלו באהדה על ידי הממסד. ואדי סאליב נהפך מאז לסמל למאבקם של יוצאי צפון אפריקה בקיפוח העדתי - ביטוי שאף הוא טרם נטבע.

באותם ימים איכלס הוואדי יותר מ-28 אלף תושבים - לא כולם בני עדות המזרח - שסבלו רובם ככולם ממצוקה כלכלית. הגפרור שהצית את המהומות היה תקרית שבה ירה שוטר בתושב מקומי שיכור. עד מהרה התפשט המרי ברחובות הוואדי.

גרינשטיין-הר-גיל אדריכלות נוף ותכנון סביבתי בע"מ

בעקבות המחאה פונו תושבי השכונה למגורי קבע בחלקים שונים של העיר. הבתים נאטמו כדי למנוע פלישה, ומאז עומדים נטושים. בחיפה מסתובבת אגדה עירונית ולפיה על המקום רובצת "קללת ואדי סאליב", שמונעת ממנו ליהפך למרחב עירוני חי. במשך השנים הוכנו תוכניות רבות שביקשו להפוך אותו לקריית אמנים, למתחם מגורים לצעירים ואף לקריית מוזיאונים; אף לא אחת מהן התממשה, והוואדי נותר בעזבונו, חור שחור בלב העיר.

אבל יונה יהב, ראש עיריית חיפה, לא אומר נואש. "בשנים האחרונות חיפה נהנית מתנופת פיתוח, והמכרזים לאזור הוואדי זוכים להיענות רבה. אנחנו מתכוונים להקים באזור מלונות, מעונות סטודנטים ומגורים לצעירים, לצד שלושה פרויקטים שכבר יצאו לדרך", הוא אומר.

הפרויקטים הם פארק גדול בלב הוואדי, מרכז אמנות גדול, המכונה הפרמידה, שישופץ בית ספר ישן שבו הוא שוכן, ויכלול חללי סטודיו, סדנאות עבודה וגלריות, ומוזיאון בובות, שיוקם באחד הבניינים הבולטים בוואדי, בית הקשתות. למה בובות? יהב מסביר שבעיר מתקיימת תערוכת בובות שנתית שההיענות לה רבה. "יש בעיר קהילה גדולה של יוצרי בובות, וחשבתי שהמבנה יכול להתאים למוזיאון שיוקדש לנושא. מבחינתנו זו עוד אטרקציה שתחזק את המקום ואת התיירות בעיר".

בין הדר לעיר התחתית

יהב מדגיש שוואדי סאליב הוא הקישור בין שכונת הדר לעיר התחתית. "העיר התחתית נהפכת אט-אט לקמפוס אוניברסיטאי ענק, ואנחנו רואים שצעירים עוברים לגור בהדר, כך שהחיבור בין השכונות מתבקש".

החיבור תלוי במידה רבה בתכנון הנוף, שהופקד בידי משרד גרינשטיין הר-גיל אדריכלי נוף. המשרד כבר הראה את כוחו כשטיפל בהצלחה במושבה הגרמנית בעיר, שאף היא סבלה עד לא מכבר מהזנחה. לדברי דפנה גרינשטיין, השותפה במשרד, "התב"ע לפרויקט תוכננה לפני המון שנים, ולמעשה חילקה את הוואדי למתחמים נפרדים שביניהם שטחים פתוחים ומעברי מדרגות, למעט הוואדי עצמו, שתוכנן כפארק - הכל בניסיון לשמור על המבנה ההיסטורי של השכונה".

אדריכלים - קבוצת תו

גרינשטיין מספרת שכיום בוחנים במשרד חלופות שונות לתכנון הפארק, שעיקרן זיקה בין השטח הפתוח לאמנות. "חשבנו לתכנן פארק שיאפשר תצוגה של מיצבים, ולשלבו עם אמפי להופעות-קיץ. בכל מקרה, אנחנו שומרים על צירי המדרגות ההיסטוריים שעוברים בוואדי ושחיברו אותו לחלקים השונים של חיפה".

לפארק המתוכנן תפקיד כפול: למשוך יזמים פרטיים, שישתכנעו מנכונות העירייה להשקיע באזור, וכמובן להפוך את הוואדי מערב-רב של מבנים הרוסים לאזור חי המשמש את תושבי העיר. לדברי גרינשטיין, הפארק יכלול טיילת עם נוף לנמל, שתקיף את השכונה. כיכר עירונית תאפשר לקיים שוק פשפשים מבלי שזה יפריע לתושבי השכונה.

"ההתלבטות הגדולה שלנו היא אם להתייחס לוואדי כאל טבע בתוך העיר, או כרקמה עירונית. בכל מקרה, מדובר בפרויקט מרתק מבחינה תכנונית, שייצור חיבור בין הדר לעיר התחתית המתעוררת, וממנה אל פארק שיקמונה, במבואות הדרומיים של חיפה. אני מקווה שזה ימשוך אנשים למקום. כשתיכננו את פארק הכט, לא חשבנו שמישהו יבוא, אבל גילינו שיש צמא לפארקים גם בחיפה", אומרת גרינשטיין.

כמו נחלאות ונוה צדק

כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה של שיקום השכונה, מקדמת העירייה תוכניות שונות בוואדי. עם זאת, לאור הפריחה הנדל"נית שהעיר נהנית ממנה בשנים האחרונות, ייתכן שניתן היה להיערך טוב יותר לפרויקט. ראשית, מוטב היה להכין תב"ע חדשה במקום להתבסס על זו מלפני שני עשורים, ושנית, אולי נכון היה לקבוע הטבות של ממש ליזמים ראשונים, במטרה שאלה יסללו את הדרך להשקעות נוספות.

כבר כיום נראים ניצנים של התחדשות בוואדי. במקום מתגוררים דיירים ראשונים, שנאלצים להתמודד עם ביורוקרטיה עירונית סבוכה ועם תשתיות גרועות. אודי פמיני, הבעלים של חברת א. פמיני יזום והשקעות, שזכה במכרז של חברת עמידר על קרקע בשכונה, הוא בין אלה שיצטרכו לתת מענה לבעיות. "כבר בסיור המכין למכרז ראיתי שיש כאן מין נוה צדק קטנה", הוא אומר, "בגלל הרקע הירושלמי שלי, בתי האבן משכו את תשומת לבי, אפילו שמצבם נורא. מובן שגם המחירים הנמוכים אטרקטיביים, בעיקר בהשוואה למחירים בשכונות אחרות בארץ, כמו נחלאות בירושלים, יפו העתיקה ונוה צדק עצמה".

לפי מקורות בעיריית חיפה, במסגרת המכרז שילם פמיני 10 מיליון שקל תמורת 11 חלקות. מבחינתו, מדובר בהזדמנות לקנות בזול ולהיות שותף בפיתוח שכונה שתצטרף לרשימת השכונות המבוקשות בישראל. בשלב זה הוא בוחן את אפשרויות הפיתוח שנקבעו בתב"ע - גלריות, בתי מלון, בתי קפה וכמובן מגורים. קהל היעד שלו אינו חיפאים דווקא. "אני מאמין שהראשונים שיגיעו יהיו דווקא תושבים מהמרכז, שיודעים להעריך מקומות מסוג זה. אני מקווה שעוד יזמים ישתלבו במקום. מבחינתי זו לא תחרות אלא תהליך שרק יקדם את כולם".

מי שאמור להבטיח את החזון של פמיני הוא האדריכל גבי שוורץ ממשרד שוורץ בסנוסוף אדריכלים. "הפרויקט מבחינתנו הוא אתגר גדול", אומר שוורץ, "סוד ההצלחה נעוץ בתמהיל נכון של שימושים ובתכנון סביבתי מתאים. יש כאן שאלות כמו איך מתכננים תוספות בלי לפגוע בבניינים הקיימים ואיך מטפלים באחוזי הבנייה בלי לפגוע במקום מבחינה חזותית ותפקודית".

אחת הבעיות המורכבות שמציב המתחם בפני המתכננים היא הטופוגרפיה. השכונה ממוקמת על מדרון תלול, והפרשי הגובה בין חלקו העליון והתחתון של הוואדי גדולים. "זה יכול להיות מקום שישלב סוגים שונים של אנשים, של שימושים, של צבעים. בגלל הטופוגרפיה המיוחדת שלו, נדרש פתרון מורכב שיאפשר תנועה נוחה במרחב שבין הבניינים".

שוורץ מודע לסיכון שבהפיכת מתחם למקום שהזמן בו כאילו קפא. בחוגי האדריכלות מכנים זאת "שימוריזם": "אנחנו מכבדים את העבר, אבל שימור יתר עשוי להיות בעיה. בביאנלה האחרונה לאדריכלות בוונציה דיבר האדריכל רם קולהאס על 'פוחלצנות' של האדריכלות. הוא טען ששימור מחמיר הוא לא גזרה משמים. הרי חללים שלא עובדים, לא יעזור להם אם יהיו משומרים למופת. מקום צריך לעבוד, למשוך קהל ואנשים שירצו לגור בו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם