ירושה בשחור ולבן - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ירושה בשחור ולבן

רו"ח ברח מהסכם גירושים מכוער לקריביים, ושם התעשר מלעזור לאחרים לצאת מאותה התסבוכת

2תגובות

>> ארתור היה רו"ח מצליח בפיטסבורג, דור שלישי למהגרים יהודים שהגיעו מאוקראינה אי שם בתחילת המאה העשרים, נצר לאוחזי מחט ושפופי גב על מכונות זינגר מדוושת ברגל יגעה. ממשרדו שבקומה הגבוהה הוא היה לוגם מדי בוקר כוס אספרסו ומבשל תכנוני המס במוחו.

ארתור היה פעיל גם בסניף קרן קיימת והשתתף בתפילות יום הכיפור יחד עם אשתו סנדי. בגיל ארבעים הודיעה סנדי לארתור, באמצעות חברם המשותף, עו"ד המתמחה בתיקי גירושים, כי היא החליטה "לחפש את עצמה" ולצורך כך תזדקק להרבה כסף, לא פחות ממחצית מנכסיהם המשותפים. מכיוון שהזוג היה חשוך ילדים, קל היה לארתור לחסל את עסקיו בפיטסבורג ולהעביר את חלקו במשרד רואי החשבון לשותפיו תמורת סכום בן שבע ספרות שהועבר לחשבון מוגן. עד שפרקליטה של סנדי היפה הגיע לבירור זכויותיה הכספיות בבית המשפט, שכן לו ארתור לבטח עם חסכונותיו באחד מאיי קיימן.

כ-15 שנה חי לו ארתור בנעימים באיים נטולי עננה ומס. לקוחות לא חסרו למומחה המס שסייע לכל לקוח שחיפש מקלט באיים שטופי השמש, ובמהרה בנה לו ארתור את אחת האחוזות המפוארות שנראו באיים הקריביים, ולמרגלותיה עגנה יאכטה ענקית במזח פרטי.

הכל היה יכול להימשך כך לנצח נצחים, אלא שמי שאחראי על חלוקת האושר והעושר החליט לסיים את האופרה הצבעונית של ארתור השזוף, הלבוש תמיד בחולצה פרחונית ומכנסי חאקי קצרים שכוס מרגריטה בידו האחת וסיגר הוואנה נעוץ לו בפיו. למסגרת המוזהבת של חייו נוספו כמה עננים שחורים בדמות סרטן, ולא מהזן שארתור היה נועץ בו שיניו בערבי הסתיו, כשלצדו יפהפייה שחומה. הפעם היה זה חברו ד"ר מוצניק שקרא אותו אליו לקליניקה הממוזגת השוכנת בצל עצי דקל טרופיים, ולאחר כחכוח קצר הודיע לארתור על הסרטן שהחל להתפשט בגופו.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

ארתור קיבל את הבשורה המרה בצורה פרקטית כהרגלו. הוא פנה מיד אל הטוב מכולם, עורך הדין ג'ף סילבר, להכין צוואה שתהיה תקפה ומוחלטת. עיקר הונו של ארתור הושקע באחוזה ששוויה נאמד ב-20 מליון דולר ובחשבון בנק דשן. ארתור לא נישא בשנית ולא היו לא צאצאים. מתוך הונו הגדול קצב לאמו הישישה, שהתגוררה בפיטסבורג, די כדי להבטיח לה את זקנתה בכבוד מלכים. לגרושתו לא השאיר ארתור דבר.

את הונו ואחוזתו ציווה ארתור לאחייניתו הקטנה שגרה בנהריה. אמנם כשראה אותה לאחרונה היתה הילה בת חמש, אבל עתה היתה גברת צעירה שהשתחררה מצה"ל, וכשנודע לה מאמה כי דודה המיליונר לוקה במחלה סופנית הגיעה אליו כדי לסעוד אותו. גופתו של ארתור הוטסה במטוס פרטי לקבורה בפיטסבורג ליד קברו של אביו. את ארונו ליוותה האחיינית הילה מנהריה, יורשת אחוזת המיליונים.

את השבעה ישבו בני המשפחה בדירה הצנועה של אמו. ביום האחרון לשבעה נשמעה נקישה רפה על הדלת, וגבר צעיר שתווי פניו דמו להפליא לארתור, פסע בהיסוס לחדר המגורים. שקט השתרר בחדר, שיושביו הוכו בתדהמה. הרב פתח את פיו לומר משהו, אבל סגר אתו מיד ויישר במבוכה את הכיפה על ראשו. אמו של ארתור אימצה את עיניה העייפות ונעצה אותן בצעיר שדמיונו לבנה המנוח היה מפליג.

היה משהו מוזר במעמד. הצעיר היה בעליל בנו של ארתור, חזותו דיברה בפני עצמה, אבל הוא היה שחור כענן גשם - מעין צילום תשליל של המנוח בצעירותו. את הדממה שבר עו"ד ג'ף סילבר שהתעשת מיד: "בלק ג'ק", הוא הכריז ופנה להילה יורשת האחוזה, "נצטרך לחלק את הקלפים מחדש".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#