"בנקאים בישראל חושבים שאם ערבי לוקח משכנתא, הוא לא יחזיר אותה" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"בנקאים בישראל חושבים שאם ערבי לוקח משכנתא, הוא לא יחזיר אותה"

מנכ"ל סלים לחאם ייזום ובנייה: "אחד הבנקים בדק וראה שכמעט כולם עומדים בהחזרי המשכנתא"■ מחר ייערך בנצרת כנס הנדל"ן הערבי הראשון בישראל ■ יוזמי הכנס מעריכים: בעשור הקרוב יגדלו הביקושים ביישובים הערביים

16תגובות

>> עמודי החדשות מלאים בכתבות העוסקות במחירי הדירות, אך רק בודדות אם בכלל נוגעות לנדל"ן במגזר הערבי. מחר ייערך בנצרת כנס הנדל"ן הערבי הראשון בישראל, ביוזמת מרכז הבנייה הישראלי והמגזין הכלכלי הערבי "מאלכם" (בערבית: הכסף שלכם). על פי ההערכה של יוזמי הכנס, בעשור הקרוב הביקושים לנדל"ן למגורים, שסובל כיום ממחסור בעתודות קרקע - יגברו.

תומר נויברג

מסקר של אגודת הגליל, שדגם יותר מ-3,000 בתי אב ערביים בישראל, עולה כי 55% מהמשפחות הערביות יזדקקו לדירה אחת נוספת לפחות בעשור הקרוב. 60% מהמשפחות אמרו שאין להן קרקע או מקום בנכס המשפחתי לבנות בעצמם את הדירות - כלומר תהיה דרישה ל-70-100 אלף דירות.

היקף שוק הנדל"ן הערבי מוערך בשנים הקרובות ב30-35 מיליארד שקל. "שוק הנדל"ן קיים בפועל, אבל הוא לא קיים בשיח הציבורי", מסביר ד"ר באסל רטאס, מייסד ויו"ר מגזין "מאלכם", את הרצון להעלות את ענף הנדל"ן במגזר הערבי לסדר היום הציבורי והתקשורתי. נראה כי הקשיים הגדולים שבפניהם ניצב הענף הם הקושי בהשגת המימון וחוסר העניין של יזמים להשקיע בו.

"בדרך כלל הבנק לא מאשר משכנתא על נכסים, גם בגלל קשיים בטאבו", אומר רטאס. "לעתים יש כמה בעלים על הנכס - מה שמקשה על אחד מהם לקחת משכנתא. אם כבר יש אישור, הבנק מעניק רק 30% מימון על הדירה".

"מה שיש בראש של הבנקאים בישראל כבר 30 שנה זה שאם ערבי לוקח משכנתא, הוא לא מחזיר", אומר סלים לחאם, מנכ"ל סלים לחאם ייזום ובנייה. "אחד הבנקים בדק וראה שכמעט כולם עומדים בהחזרים".

חגי פריד

ואולם, בעבר הסביר בנקאי בכיר כי לא ניתן לממש נכסים שעוקלו על ידי הבנק במקרה של אי יכולת החזר של משכנתא. "שום רוכש לא יהיה מוכן לקנות את הנכס מהבנק. משפחתו של המעוקל עלולה לסגור חשבון עם אותו רוכש, ולכן הרתיעה של המגזר הבנקאי מהתחום", אמר.

שאלה עקרונית נוספת היא האם הציבור הערבי בשל לגור בבניינים רבי קומות, תחום שמעניין את היזמים. "הציבור הערבי לא שונה מהיהודי", אומר לאחם. "כולם רוצים וילה עם אדמה - השאלה היא כמה כסף יש להם. כיום לא מעט מוכנים לגור בפרויקטים של ארבע-שש קומות כמו שיש ברמאללה, בנצרת וגם בלבנון ובסוריה.

באחרונה נכשל מכרז לקרקע לפרויקט בסכנין לבנייה של 250 דירות בגלל חוסר היענות. "היזמים הערבים מעדיפים לבנות במקומות כמו כרמיאל על חשבון בנייה בערים ערביות עם סיכון גבוה. ההיסטוריה מלמדת כי יזמים שנכנסו להשקעה ביישובים ערביים - נכשלו", אומר לחאם. "הנטל נופל על חברות קטנות-בינוניות, שלא יכולות לשאת בו. גופים מוסדיים ביקשו ממני ריבית של 14%. איך אפשר לעמוד בזה? שיתוף פעולה עם כל הרשויות ועם הבנקים יכול בסופו של דבר להוביל לפריצת דרך. בנייה בלי היתרים ותשתיות שנהפכת לבנייה מאורגנת ומסודרת היא חיסכון אדיר למדינה, אבל גם לחברה הערבית", הוא מסכם.

ומה לגבי המחירים? דירת 4 חדרים בנצרת נמכרה לפני חמש שנים ב-500 אלף שקל בממוצע. כיום נמכרות שם דירות דומות תמורת 650-700 אלף שקל בממוצע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#