חולדאי הירוק: בוחן חילופי קרקע עם בעלי מגרשים בכיכר המדינה - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

חולדאי הירוק: בוחן חילופי קרקע עם בעלי מגרשים בכיכר המדינה

על פי התוכנית, בעלי הקרקעות יעבירו את הכיכר לרשות העירייה, שתהפוך אותה לריאה ירוקה, ובתמורה יקבלו קרקעות במתחם רמז-ארלוזורוב ■ בעלי הקרקעות בתגובה: הצעה לא רשמית ולא רצינית ■ מחיר יחידת דיור במתחם: 1.5-2 מיליון שקל

24תגובות

ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, הנחה בשבועות האחרונים את חבר מועצת העיר דן להט להעביר הצעה לבעלי קרקעות בכיכר המדינה, ולפיה זכויות הבנייה שלהם יועברו למתחם רמז-ארלוזורוב שבבעלות העירייה. את ההצעה יזמו חברי סיעת הירוקים בעירייה, להט ופאר ויסנר, שמעוניינים לשמור על כיכר המדינה כריאה ירוקה. בעלי הקרקעות מסרו בתגובה: "מדובר בהצעה לא רשמית ולא רצינית".

הקרקעות בכיכר המדינה נרכשו לראשונה בידי יזמים פרטיים לפני כ-70 שנה. עד שנות ה-60 לא היה במקום תכנון מפורט, ומאז שיצאה התוכנית הראשונה ועד היום ידעה הכיכר אינספור בעיות שעיכבו את פיתוחה. תחילה דובר בבניית שדרת בניינים פנימית ושדרה חיצונית - תוכנית שזכתה לכינוי תוכנית 600. שדרת הבניינים החיצונית אמנם הוקמה, אך הפנימית מעולם לא הגיעה לכדי מימוש.

באמצע שנות ה-70 החליטה הוועדה המקומית, בראשות ראש העירייה לשעבר שלמה להט, לשנות את התוכנית ולהשאיר את הכיכר כריאה ירוקה, ובאמצע שנות ה 80 אושרה תוכנית זו על ידי כל גורמי התכנון. בתגובה הגישו בעלי הקרקעות עתירה לבג"ץ, ובעקבות הנחיית בג"ץ מ 2000 חזרו גופי התכנון בעירייה למתווה הפיתוח והשלימו תוכנית בניין עיר שכללה שלושה זוגות מגדלים מחוברים בגובה 25 קומות, ובהם 387 דירות, שטחי מסחר ומנהרה.

כאן לא תמו הבעיות: בעלי הכיכר טענו כי קופחו, משום שתוכנית 600 הישנה איפשרה בנייה נרחבת יותר; בעליהם של 240 דירות ועסקים בסביבה טענו כי התוכנית פוגעת בהם, והגישו תביעת פיצויים בגין ירידת ערך נכסיהם בסך חצי מיליארד שקל. כמו כן, התוכנית התגלתה כבעייתית מבחינה תכנונית, והכיכר חזרה למוסדות התכנון.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

ב-2007 קדמה תוכנית חדשה, שאיפשרה בניית ארבעה מגדלים בני 43 קומות כל אחד, ובהם 453 דירות. עתירה שהגישו חברי סיעת הירוקים ב-2008 לוועדת ערר, בטענה כי יש לשמור על הכיכר כריאה ירוקה, הקפיאה את קידום התוכנית. נוספה לכך טענת משרד הביטחון ולפיה קרן התקשורת של צה"ל עוברת מעל הכיכר, ולכן אין לבנות בה מגדלים. בשנה האחרונה התנהלו מגעים בין עיריית תל אביב, יזמים ורשויות נוספות לבין משרד הביטחון לצורך הסטת הקרן, בעלות של כ-70 מיליון שקל. הצדדים עדיין לא הגיעו להסכמות.

מתנ"ס בכיכר המדינה

התוכנית שמקדמת סיעת הירוקים בעירייה היא העתקת זכויות הבנייה של בעלי המקרקעין בכיכר המדינה למתחם רמז-ארלוזורוב - תוכנית שגם תיתן, לדבריהם, מענה לדרישות בעלי העסקים שמסביב לכיכר. כמו כן, הוצע להעתיק את התוכנית להקמת מבני הציבור ברמז-ארלוזורוב, ובהם מתנ"ס שישמש מרכז ספורט, לכיכר המדינה.

במתחם רמז-ארלוזורוב, המשתרע על כ-17 דונם, מכרה עיריית תל אביב לפני יותר משנה קרקע בשטח של 1.8 שהיתה בבעלותה תמורת 305 מיליון שקל. על המגרש מקימות כיום חברת אקרו נדל"ן ופאנגאיה ישראל מגדל מגורים בן 30 קומות, ובו 108 דירות, כך שהמגרש נמכר בתחשיב של כ-3.2 מיליון שקל לקרקע ליחידת דיור.

ניר כפרי

לדברי שמאי המקרקעין אריה קמיל, לשעבר שמאי עיריית תל אביב, מחירי הקרקעות ברמז-ארלוזורוב דומים למחירי הקרקעות בכיכר המדינה, 1.5-2 מיליון שקל לקרקע ליחידת דיור, כך שההצעה המועלית משתלמת והגיונית.

לדבריו, "בניגוד לעבר, עיריית תל אביב, שבבעלותה נכסים רבים, יכולה כיום להציע חלופות לבעלי המקרקעין בכיכר המדינה במתחמים רבים כרמז-ארלוזורוב, מתחם סומייל, או בבלי, שחלקם בבעלותה ויש עליהן תוכניות מאושרות למגורים. אזורים אלה יקרים ושווים לא פחות. אם יימצאו פערים במחירי הקרקע, לעירייה יש יכולת לאזן את השווי באמצעות מסירת דירות במתחמים שבבעלותה".

"פתרון שעושה טוב לכולם"

ההצעה לחילופי הקרקעות בכיכר המדינה מועלית שבועות ספורים לפני הדיון בוועדת הערר, שבו אמורה הוועדה לפסוק אם הכיכר תישאר ריאה ירוקה או שפרויקט הבנייה יקודם. באחרונה הודיע יו"ר ארגון בעל המגרשים, דני גולדשמיד, לעירייה, כי אם לא תתקבל החלטה בעניין הפרויקט, בכוונת בעלי המגרשים לחזור לתוכנית הישנה.

לדברי להט, להסכמת ראש העירייה לניוד זכויות מהכיכר לארלוזורוב-רמז עשויה להיות השפעה על החלטת הוועדה. "אחרי ככלות הכל, מדובר במרחק אווירי של 200 מטר בלבד. זה פתרון שעושה טוב לכולם, גם לבעלי הקרקעות, שחיכו 40 שנה, וגם לעירייה, שתחסוך מאות מיליוני שקלים, עלות התקנת התשתיות לבניית המנהרה. אנו מקווים שנגיע להסכמה עם הבעלים, אם כי מדובר בצעד אחד בלבד. נפעל בכל דרך משפטית ותכנונית כדי לשמור על הריאה ירוקה. הבה לא נשכח שיותר מ 45% מהשטח שייכים לעיריית תל אביב, כך שגם לה עמדה בנושא".

מוטי קמחי

עו"ד איתמר כספרי ממשרד ש. הורביץ, המייצג את בעלי הקרקעות, טען כי לא הועברה הצעה רשמית ורצינית מהעירייה, ולכן אין בכוונתו להתייחס לפנייה. גולדשמיד אמר בתגובה כי מדובר בהצעה "פופוליסטית שלא מחזיקה מים".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "ראש העירייה הבהיר לא אחת כי היה שמח לראות את המקום נותר פתוח וירוק, אך כידוע, סוגיית כיכר המדינה הוכרעה לפני עשרות שנים, לרבות על ידי בית המשפט, מה שחייב את העירייה לקדם את תוכנית הבנייה במקום. בנוגע ליוזמתם של חברי המועצה להט וויסנר לחילופי שטחים, ראש העירייה הבהיר כי הדבר מחייב את הסכמת הבעלים הפרטיים, שעד כה לא ניתנה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#