לאחר מאבק של עשור: השכנים של נתיבי איילון יפוצו ב-55 מ' ש'

לאחר 10 שנים של מאבקים והתנצחויות, אישרה ועדת הערר לתכנון ולבנייה של מחוז תל אביב את החלטות השמאי המכריע באשר לגובה הפיצויים המגיעים למאות תושבים מחולון ומבת ים, שנתיבי איילון עוברים מתחת לדירותיהם

אריק מירובסקי
אריק מירובסקי

ניצחון גדול של תושבים מחולון ובת ים על מערכת ממשלתית, ובראשה משרד התחבורה ונתיבי איילון, שניסתה לעשות כל שביכולתה כדי לא לשלם להם פיצויים שהגיעו להם. ביום שני אישרה ועדת הערר לתכנון ולבנייה במחוז תל אביב החלטת שמאי מכריע, שלפיה על מוסדות המדינה לשלם פיצוי של כ-55 מיליון שקל למאות התושבים שדירותיהם, הגובלות בנתיבי איילון, ספגו ירידת ערך בעקבות תוכנית ההרחבה של נתיבי איילון.

בפברואר 1998 פירסמה נתיבי איילון תוכנית להרחיב את הכביש, ליד שכונות תל גיבורים ונאות רחל בחולון - מה שגרר תביעות לפיצויים מצד כמאות שכנים משתי השכונות ומשכונות שגובלות בצד השני של נתיבי איילון, בבת ים, בסכום ממוצע של כ-200 אלף שקל לדירה. רוב המבנים שבהם מתגוררים השכנים הם שיכוני רכבת אורכיים והאחרים הם בנייני כוכב, שלהם אגפים שונים. לאחר שתביעות הפיצויים שהגישו התושבים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה נדחו, הגישו ערר לוועדת הערר המחוזית.

בעוד שחוק התכנון והבנייה קובע כי כל דירה בחלקה שגובלת בתוכנית פוגעת זכאית לקבלת פיצוי, לפני כארבע שנים החליטה ועדת הערר לחלק את הדירות במבנים לפי אמת מבחן פיזית-פונקציונלית. בקטגוריה ראשונה נכללו דירות במבנים שאינם גובלים פיסית בתוכנית הרחבת נתיבי איילון. זכותם של בעלי דירות אלה לפיצויים נשללה מיידית, משום שהחוק קובע מפורשות כי כדי לקבל פיצויים הנכס חייב לגבול פיסית בשטחים הנכללים בתוכנית הפוגעת.

בתים בחולון על ציר איילון

ואולם בעוד שהחלטה זו תאמה את רוח החוק, הוועדה קיבלה החלטה נוספת לפי פרשנות לחוק שהוצגה על ידי הגופים הנתבעים - משרד התחבורה ונתיבי איילון - שאינה עולה בקנה אחד עמו. לפי פרשנות זו נקבעה קבוצה שנייה של דירות, הנמצאות במבנים שגובלים פיסית באיילון, אך אינן פונות אליו. גם מקבוצה זו נשללה הזכות לפיצוי.

בקבוצה השלישית נמצאות הדירות שבמבנים הגובלים פיסית עם נתיבי איילון ופונות אל הכביש - ורק הן זכאיות על פי החלטת ועדת הערר לקבל פיצויים בגין ירידת ערכן. כך יצא שלגבי הבניינים שהם מבני כוכב נקבע כי תושבי דירות באגפים מסוימים זכאים לפיצוי, בעוד שאגפים אחרים לא פונים לנתיבי איילון ולכן לא זכאים לפיצוי.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

ההחלטה עוררה רעש רב וביקורת גדולה בענף הנדל"ן, משום שהיא שברה את כל הפרשנויות לחוק שהיו נהוגות עד אז. החוק, כאמור, קובע כי כל נכס שנמצא בחלקה שגובלת בשטח התוכנית הפוגעת זכאי לפיצוי, כשהגורמים עליהם הצביעה ועדת הערר - איזה נכס פונה אל התוכנית הפוגעת ואיזה נכס נמצא בעורף - צריכים להשפיע על גובה הפיצוי, ולא על הזכאות.

לפתע הוברר כי במשרד המשפטים מאמצים גישה מצמצמת של זכאות לקבלת פיצויים, שתואמת להפליא את הפרשנות של משרד התחבורה ונתיבי איילון. גישה זו באה לידי ביטוי, בין היתר בחוק התכנון והבנייה החדש שנדון בימים אלה.

200 דיירים מחכים לדו"ח נוסף

בעקבות ערעור שהגישו התושבים, באמצעות עורכי דינם, ובראשם עו"ד דניאל כהן שייצג מאות תושבים, פסל ביולי 2010 שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עודד מודריק, את החלטת ועדת הערר. השופט מודריק בחן את המונח "קרקע גובלת", שלפיו נקבעת הזכות להגשת תביעה בגין ירידת ערך ומצא כי הגישה אותה אימצה ועדת הערר אכן תואמת את המוצע בחוק התכנון והבנייה החדש, אך לא את החוק הקיים, ולפיכך פסק כי החלטת ועדת הערר שלא לפצות את בעלי הדירות מהקבוצה השנייה אינה מקובלת.

השופט מודריק כתב אז כי המשמעות שנתנו חברי ועדת הערר המחוזית למונח "קרקע גובלת" "משקפת כנראה את השקפתם הפרטית של רוב חברי הוועדה", ובכך "חרגה הוועדה מגדר סמכותה". נושא הפיצויים הושב לוועדת הערר ולשמאי המכריע שמינתה, גדעון גולדשטיין. גולדשטיין הוציא דו"ח על הזכאות לפיצויים כחודשיים בלבד אחרי פסיקת בית המשפט, והחלטתו זכתה לביקורת ולעררים נוספים, שאליהם נדרשה שוב ועדת הערר. הטענה המשמעותית ביותר היתה של הנתבעים, שטענו לעניין המועד שלפיו יש לחשב את הפיצויים.

הוועדה, בראשות כרמית פנטון, דחתה את רוב הערעורים והחליטה כי המועד הקובע לחישוב הפיצויים הוא פברואר 1998. כתוצאה מכך, ומהפעלת מנגנוני הצמדות וריביות, מעריך עו"ד כהן, כי כלל הפיצויים יגיעו ל-55 מיליון שקל. יש להדגיש כי סכום זה מיועד אך ורק לפיצוי חברי הקבוצה השלישית - כלומר, התושבים בדירות הפונות לנתיבי איילון, שלא היה ויכוח בנוגע לזכאותם לפיצוי.

בקרוב אמור השמאי המכריע להגיש דו"ח נוסף של שכנים, שנכללו במסגרת הקבוצה השנייה של הדיירים, המונה כ-200 דיירים, שלגביהם פסק השופט מודריק כי אף הם זכאים לקבל פיצוי. עו"ד כהן כבר הודיע, כי בדעתו לערער על ההחלטות שלא למנות מומחה לאקוסטיקה לבחינת מטרדי הרעש לשכנים, ושלא לפסוק לעורכי הדין שיצגו את הצדדים הוצאות.

המאבקים המרים בין הצדדים, שנמשכים כבר למעלה מעשר שנים, והניסיונות של הגופים הממשלתיים להימנע מתשלומי פיצויים לאנשים שנפגעו מהתוכנית, מבטיחים, ככל הנראה, שהסיפור לא יסתיים בוועדת הערר בתל אביב, אלא ימשיך הלאה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker