איך (כמעט) לאשר מסמכים ב-20 שנה בלבד - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך (כמעט) לאשר מסמכים ב-20 שנה בלבד

לא ברור מהיכן הנאיביות שאחזה ב-4 אנשי עסקים שקנו שטח בגליל ללא קשרים ברשויות המקומיות

3תגובות

לא ברור עד היום מה היה אותו משב רוח אופטימי-נאיבי שחלף אצל 4 אנשי עסקים מפוכחים והניע אותם לרכוש קרקע גלילית באחת מהמושבות השוכנות על גדת הכנרת להקמת מלון קטן. עיקרו של דבר, ה-4 רכשו קרקע במושבה גלילית, שאין להם בה אח או מכר, שלא לדבר על חבר מועצה או פקיד שלטון המושך בחוטי התכנון באותו פלך.

חלפו להם שנה, שנתיים, שלוש ורישום הקרקע שנרכשה הסתיים. החברים ביקשו מאדריכל לצייר להם תוכנית למלון אורחים שחדריו ישקיפו אל כחול הכנרת ההולכת ומתרחקת. לאחר עיון מרוכז בתוכניות המתאר הודיע להם האדריכל כי לצורך מימוש התוכנית יש לרכוש ממדינת ישראל שטח בן 160 מ"ר, הנמצא בתוך שטחם, ושימש כדרך בתקופה העותומאנית.

פנו הארבעה למדינת ישראל בבקשה לרכוש את השטח בו צמחו חרולים בין סלעי בזלת שחורים ונענו בחיוב. השנה היתה 1996 כשיצא השמאי הממשלתי ובחן את הקמשונים והדרדרים, וקבע את שוויים. הארבעה שילמו כנדרש למדינה, ובתוך שנתיים נחתם בין הצדדים הסכם לרכישת השטח הקטן.

בשנת 1999 הוגשו שרטוטים אדריכליים ותוכניות מלון לוועדה המקומית לתכנון ובנייה במושבה הקטנה, שפקידיה המסורים בירכו על היוזמה לפתח את הגליל ורק ביקשו הבהרות, תיקונים ומדידות, וקבעו שהתיק כשר לבוא בפני מליאת הוועדה לדיון כבר בשלהי שנת 2001. כך חלף לו העשור הראשון מאז נרכשה הקרקע הגלילית.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

עם תחילתו של העשור השני הואצו הליכי התכנון, התיק בא ויצא ונדון, ובתוך שנתיים התקבלה החלטה משמחת הממליצה כי אכן ניתן יהיה להקים מלון אורחים, ובלבד שגובהו לא יעלה על כך וכך, שבתחתיתו יהיו מקומות חניה לאוטובוסים, מוניות, כלי רכב פרטיים ודיליג'נסים, וישולמו אגרות כאלו ואחרות והיטלי מס כאלה ואחרים ותוכר זיקת דרך ציבורית ברחבי המלון לכל דכפין.

שנת 2004 אכן האירה פנים לארבעת היזמים, והם נערכו להוצאת היתר הבנייה. עד שפנו מפה לפה השתנו במעט אי אילו תקנות וחוקים, מה שחייב אותם להגיש תוכניות מתוקנות, שכוללות אי אלו אמצעי מיגון, סלילת דרך, הנמכת המבנה, הוספת חדר כושר וביטול מעברים בין החדרים.

במאור פנים עודדו פקידי הרשות הקטנה את היזמים להשלים את המטלות, ואכן כבר ב-2007 ניתן בידיהם אישור להקמת המלון. טוב, לא ממש אישור, אלא המלצה לוועדה המחוזית להתיר את ההקמה.

שמחים וטובי לב על ההתקדמות המהירה בהליכי תכנון המלון, שנמשכו רק 15 שנה, העבירו היזמים את תיק התכנון לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. בוועדה המחוזית שכן לו התיק לא יותר משישה חודשים עד שמי מפקידי הוועדה בדק את תוכנו וקבע כי אינו עומד בתנאי הסף וכו' וכו'.

עד שיושרו ההדורים חלפה לה שנה נוספת, ו-2010 האירה פניה לארבעת היזמים, כשבפתחה התקבלה ההודעה המשמחת כי התיק מוכן לדיון בפני מליאת הוועדה המחוזית, אך חסר אישור הבעלות בקרקע בשטח 160 מ"ר ששימשה כדרך בתקופה העותומאנית. פנו הארבעה לפקידי המדינה שמכרו להם את הקרקע וביקשו כי יעבירו אותה על שמם, באשר שילמו תמורתה כנדרש בעבר הרחוק. ואכן לאחר כמה חודשים איתרו פקידי השלטון את התיק משנת 1996 ואישרו לרשם המקרקעין להעביר את פיסת הדרדרים על שם הארבעה על מנת שתשמש את המלון.

שנת 2010 חלפה לה ובתחילת 2011 הודיע רשם המקרקעין שאין הוא יכול להעביר קרקע שייעודה "דרך" לידי הארבעה באשר היא דרך ציבורית! לא עזרו ההסברים כי מדובר בשרידי דרך עגלות, שאינה קיימת מאז הסתלק הסולטן מהגליל, וכי העסקה נחתמה על ידי המיניסטרים שישבו ליד הגה השלטון בשנים עברו.

במלאת כשני עשורים, נותר רק עוד מכשול קטן בפני הרוח היזמות האופטימית של היזמים לפני שתידון בפני הוועדה המחוזית בקשתם להקמת מלון קטן בגליל: דרישת רשם המקרקעין להביא בפניו את מכתב שר הפנים וחתימתו המקורית משנת 1996 בה אישר את מכירת הקרקע ליזמים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#