ביהמ"ש: רוכש דירה שהתחרט יקבל בחזרה את רוב כספי המקדמה - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ביהמ"ש: רוכש דירה שהתחרט יקבל בחזרה את רוב כספי המקדמה

בעקבות בקשת היועמ"ש, דן בית המשפט בחוזי המכר של חברת שיכון ופיתוח - ושינה סעיפים כך שיהיו הוגנים יותר כלפי רוכשי הדירות

5תגובות

>> רוכש דירה שחוזר בו מחתימה על זכרון דברים עם הקבלן יקבל את רוב המקדמות ששילם - כך קבע בית המשפט לחוזים אחידים, בפסק דין בן 70 עמודים שבחן את חוזי מכר הדירות הנהוגים בקרב חברות הבנייה.

פסק הדין ניתן במסגרת בקשה שהגיש היועץ המשפטי לממשלה, לבטל ולשנות סעיפים בחוזי מכר שהוציאה חברת שיכון ופיתוח לרוכשי דירות. בית המשפט פסק כי יש לשפר סעיפים בעייתיים נוספים כך שיהיו הוגנים יותר כלפי הרוכשים.

הבקשה שהגישה עו"ד כרמית יוליס ממשרד היועץ המשפטי לממשלה נגד חברת שיכון ופיתוח, פירטה רשימה ארוכה של סעיפים שדרשה לבטל או לשנות באופן שיחזק את מעמד הרוכשים. זהו מקרה פרטי של חברה אחת, אך חוזים מסוג זה נפוצים בשוק - ובית הדין, בראשות השופט משה סובל, קבע קווים מנחים לגבי קיפוח בחוזים אלה.

בית המשפט התייחס לשני סעיפים בזיכרון הדברים שמתייחסים לאפשרות של כל צד לסגת מהעסקה. בסעיף אחד דורשת החברה היזמית כי רוכש שחותם על זיכרון דברים, אך לא רוכש את הדירה בסופו של דבר ולא חותם על חוזה מכר - לא יוכל לקבל בחזרה תשלומים או מקדמות ששילם לחברה, אלא בתנאי שיחתום על מסמכים הנוגעים לביטול זיכרון הדברים.

התובעת טענה כי הסעיף גורם לכך שהרוכש מוחזק כבן ערובה בידי החברה. בפשרה שהושגה הוחלט כי הקונה יקבל את הכספים ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ובניכוי של 500 שקל עבור דמי טיפול, בתוך שבעה ימים מיום ההודעה על ביטול זיכרון הדברים.

בסעיף אחר שמרה לעצמה החברה את הזכות לבטל באופן חד צדדי את העסקה, וביטולה מותנה באישור הנהלת החברה. בית המשפט קבע כי זהו סעיף מקפח והורה לבטלו או לנסחו מחדש באופן שיגדיר בבירור את הקריטריונים לאישור או לביטול העסקה על ידי ההנהלה.

עניין בעייתי נוסף הוא חלוקת האחריות שבין החברה היזמית שמוכרת את הדירה לבין הקבלן שבונה את הבניין, באשר לשינויים שמבקשים הרוכשים לבצע בדירה. עד להתערבות היועץ המשפטי לממשלה, הסירה מעליה שיכון ובינוי כל אחריות לביצוע השינויים. ואולם בעקבות התביעה, הסכימה החברה כי היקף האחריות שיחול עליה בנוגע לפגמים וליקויים יהיו בהתאם לתקופות האחריות הקבועות בחוק מכר דירות.

סיכון שחברות נדל"ן לרוב מגלגלות אל הלקוחות הוא עיכוב מסירת הדירות, אם התרחשו "אירועים בלתי צפויים" כמו מלחמות ואסונות טבע. בית המשפט קבע שיש לחלק את הסיכונים בצורה הוגנת בין הצדדים - הוגנות שלא קיימת בנוסח המקורי של הסעיף.

בין התיקונים שהכניס בית המשפט: במקום לפטור עצמה מאחריות באופן גורף, החברה היזמית תהיה אחראית לאירועים שהיתה צריכה לצפות אותם. בנוסף נקבע כי אם עברו יותר מארבעה חודשים מהמועד שנקבע למסירת הדירה, הקונה רשאי לבטל את ההסכם ולקבל בחזרה את הכספים ששילם.

אחת הבעיות הנפוצות ביותר ביחסים בין הרוכשים לחברות הנדל"ן היא פגמים שמתגלים בדירה. שיכון ופיתוח נהגה למזער את אחריותה לפגמים, בכך שהחתימה את הדיירים על "פרוטוקול מסירה" שבו מפורטים הנזקים בדירה, והגדילה לציין כי מעבר לדיווח זה לא יוכלו הדיירים לבוא בטענות נוספות. בית המשפט קבע כי גם הפרוטוקול הוא קיפוח של הדיירים, ואף קיים סעיף בחוק מכר דירות שמאפשר לקונים לדרוש תיקונים עד שנה לאחר רכישת הדירה.

לבסוף נוגע בית המשפט בסוגיה כואבת נוספת: תוקפם המשפטי של פרוספקטים ומודעות פרסום. בחוזה המקורי קבעה שיכון ופיתוח כי כל המצגים לפני חתימת החוזה בטלים וחסרי תוקף משפטי. מנגד, בית המשפט קבע כי הסעיף סותר את ההלכה הפסוקה כי למצגים אלה יש משמעות משפטית בתנאים מסוימים. לכן, הסעיף בחוזה המכר שונה כך שהמצגים אינם בטלים, ועם זאת אינם חלק מן ההסכם. לפיכך לא נשללות מהקונה זכויות בנוגע למצגים שהוצגו לו לפני הקנייה.

דודו בכר


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#