"המטרה של הקמת ישובים בנגב - למנוע השתלטות הבדואים" - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"המטרה של הקמת ישובים בנגב - למנוע השתלטות הבדואים"

החלטת הממשלה על הקמת ישובים כפריים בין ערד לקו הירוק התעלמה מפתרונות חלופיים זולים יותר כמו הרחבת ישובים קיימים; האמת על ההתעקשות של המדינה להקים עוד 10 ישובים בנגד

49תגובות

לפני כחודש וחצי החליטה ממשלת ישראל לקדם הקמת עשרה יישובים חדשים בעלי אופי כפרי באזור שבין ערד מדרום, הקו הירוק מצפון, היישובים מיתר וחורה במערב והמועצה האזורית תמר במזרח, בשטח כולל של כ-180 אלף דונם. הצעת ההחלטה הוגשה על ידי משרד ראש הממשלה, השר לעניינים אסטרטגיים משה (בוגי) יעלון והשר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום. בהחלטה נכתב כי ההתיישבות החדשה היא חלק ממדיניות הממשלה לקידום ופיתוח הפריפריה והורדת מחירי הדיור. בפועל מתברר כי מאחורי ההחלטה עומדת מטרה אחרת: למנוע "השתלטות" בדואים בשטח.

הרשקוביץ אלי

אלא שמחירי הצעדים הללו גבוהים מאוד, הן מבחינה כלכלית, הן מבחינת אובדן השטחים הירוקים והן מבחינת הבעיות שהם עלולים לגרום ליישובים הוותיקים. למבקרים המסורתיים של הצעדים הללו, ראשי רשויות בפריפריה וגופים ירוקים, הצטרף באחרונה תומך בלתי צפוי - מחקר של מרכז המידע של הכנסת.

"מטרת התוכנית היא לתפוס את יתרת השטח האחרונה", הסביר מנכ"ל החטיבה להתיישבות בסוכנות היהודית, ירון בן עזרא, שצוטט במחקר שבוצע על ידי שירי בס-ספקטור ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, "ובכך למנוע המשך פלישת הבדואים לאדמות הלאום שנותרו ולמנוע יצירת רצף בדואי או ערבי מכיוון דרום הר חברון לכיוון ערד, בואכה דימונה וירוחם וכל המרחב הכלוא ביניהם לבין באר שבע".

"יש מספיק יחידות דיור לכולם"

המחקר מעלה מסקנות חד משמעיות, שלפיהן הממשלה התעלמה בקבלת החלטה זו מפתרונות חלופיים.

מי שירכז את עבודת המטה הוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שיידרש לבצע את העבודה בתוך ארבעה חודשים. עבודה זה תתבצע בסיוע החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית. לפי הצעת ההחלטה, חטיבה זו תהיה אחראית "לבחון את המצב התכנוני והתנאים הפיסיים למציאת מיקום לעשרת היישובים החדשים. כמו כן, להכין תוכנית עבודה מוגדרת בלוחות זמנים לביצוע תוכנית מתאר מחוזית ותוכניות מפורטות ליישובים שיוקמו, לאזורי תעסוקה, אתרי תיירות, דרכים ומתקני תשתית הנדסית". רק לאחר מכן תוצג עבודת המטה בפני המועצה הארצית, שתגבש המלצה בעניין בתוך חמישה חודשים.

"מי שמקדם את הקמת היישובים הללו זה משרד ראש שהממשלה בשיתוף ההסתדרות הציונית", טוען רכז שמירת טבע בחברה להגנת הטבע במחוז דרום, שי טחנאי, "יש משרדי ממשלה וגופי תכנון שיכולים להיות אחראים על הנושא. לא ברור למה מעבירים את הטיפול לגוף כזה (ההסתדרות הציונית - רנ"ה), שכמעט סיים את תפקידו. ציונות כיום זה לחזק את היישובים הקיימים, אך במקום זאת המדינה משקיעה מיליוני ומיליארדי שקלים בתשתיות ביישובים חדשים. מדובר בעלויות אדירות שלא באות לידי ביטוי ביישובים הקיימים".

המטרה המרכזית של התוכנית כפי שהוגדרה בהצעת הממשלה היא לתת מענה למגוון הביקושים להתיישבות באזור מטרופולין באר שבע. עם זאת, מנתונים שהתקבלו ממינהל מקרקעי ישראל ומכמה רשויות מקומיות מתברר כי כבר כיום מתוכננות יותר מ-30 אלף דירות במרחב. מהנתונים שצוינו במחקר עולה כי יותר מעשרת אלפים מסך כל היחידות המתוכננות יהיו צמודי קרקע - מהן 1,366 יחידות בערד, 6,200 בבאר שבע, 950 בנתיבות ועוד 3,200 צמודי קרקע ביישובים אחרים כמו מיתר, עומר, קיבוץ כרמים, כרמית, שני-הר ועמשא.

בנוסף לתכנון זה, בשנים האחרונות אישרה הממשלה הקמה של חמישה יישובים חדשים במרחב המתוכנן - ובהם היישוב העירוני כסיף - שבו ייבנו כעשרת אלפים דירות לאוכלוסייה החרדית. בכרמית אושרה בניית כ-3,000 דירות, בחירן כ-1,500 דירות וביתיר ומרעית כ-500 דירות. ליישובים אלה היתוספו תכנון היישוב עירא, והרחבה מתוכננת של היישובים הקיימים מיתר וחורה באלפי דירות נוספות.

לכך יש להוסיף החלטת ממשלה, שהתקבלה באוגוסט 2010, המעודדת משיכת משפחות אנשי קבע ליישובים קיימים בנגב באמצעות סבסוד עלויות קרקע ופיתוח למשרתי צבא הקבע, שיבקשו לרכוש דירה ביישובים קיימים.

"מלבד התוכניות הללו, קיים מלאי כפול מזה המקודם ברשויות התכנון שטרם קיבל אישור", מסביר טחנאי, "כמו כן, כל יישובי רמת הנגב עושים כיום תוכניות אב להרחבה קהילתית, מבית קמה בצפון הנגב ועד היישוב אשלים בדרום, דרך היישובים משאבי שדה, רביבים וקדש ברנע. יש מלאי תכנוני מספיק, צריך רק לחזק את הקיים".

"יש לבחון האם המלאי התכנוני המוצג לעיל אינו מהווה חלופה רלוונטית לפיתוח עשרה יישובים כפריים במבואות ערד, ומדוע חלופות אלו לא צוינו בהצעת המחליטים", מסיקה עורכת המחקר.

אבי הלר, ממונה מחוז דרום במשרד הפנים, אמר בהקשר זה: "לפי התוכניות המאושרות יש מספיק יחידות דיור לכולם, אבל אני בתור מערכת תכנון לא יכול לחייב מישהו לגור איפה שאני רוצה. יש שכונות מאושרות בבאר שבע ובשאר הערים, אולם אין שם ביקוש למגורים".

המלצות לא מנומקות

דו"ח מבקר המדינה מ-2005 ציין כי אחד הליקויים המרכזיים בתהליך קבלת ההחלטות בתכנון והקמה של יישובים חדשים הוא ההתעלמות מפתרונות התיישבותיים חלופיים. בבדיקה שנערכה במסגרת הביקורת נמצא כי "בפועל השרים המציעים החלטות ממשלה על הקמת יישובים אינם מציגים לממשלה חלופות אחרות, הכוללות בין היתר הערכות כלכליות, סביבתיות וחברתיות". כמו כן, נכתב בדו"ח כי "בהחלטות הממשלה על הקמת יישובים חדשים מובאים דברי הסבר קצרים בלבד. במקרים רבים הנימוקים כוללניים, ואין בהם כדי להסביר את הצורך ביישוב בכלל ובמיקומו הספציפי בפרט".

בהתייחס להיבט התכנוני הוסיף המבקר כי "עבודת המטה הבין-משרדית לא לקחה בחשבון את התכנון הלאומי, אלא קיימה הליך הפוך של יוזמות פרטניות, שבחלקן היו יוזמות של ראשי מועצות ויזמים פרטיים ששיקפו שיקולים מקומיים, במקום חיזוק יישובים קיימים ועל חשבונם".

בהמשך לדו"ח מבקר המדינה פירסמו היועץ המשפטי לממשלה, ובעקבותיו המועצה הארצית לתכנון ובנייה, נהלים לקבלת החלטה בעניין הקמת יישובים חדשים. לפי נהלים אלה, החלטת ממשלה על הקמת יישוב חדש חייבת להתבסס על עבודת מטה מקצועית שתתייחס לכל ההיבטים הרלוונטיים: מדיניות התכנון הכוללת, החלופות האפשריות, היבטים תקציביים, תשתיתיים, סביבתיים, תעסוקתיים וחברתיים.

עקרונות התכנון המרכזיים שהוגדרו בתמ"א 35 - תוכנית שאושרה ב-2005 ונועדה להגדיר את עקרונות הפיתוח והבנייה בישראל - קובעים כי בתוכניות השונות יש לשים דגש על הרחבה וחיזוק של יישובים קיימים ולא על הקמת יישובים חדשים.

פערים תקציביים

המחקר שנערך על ידי בס-ספקטור מציג נתונים של המשרד להגנת הסביבה מהם עולה כי השקעות הממשלה והרשויות המקומיות בהקמת יישוב חדש הן יותר מכפולות לעומת ההשקעות בהרחבת יישוב קיים.

מבחינת עלויות ההקמה - שכוללות השקעה של משרדי ממשלה ורשויות, הקמת מבני ציבור, הקמת תשתיות שונות ועלויות בנייה של הקבלנים - נמצא כי ההשקעות להקמת יחידת דיור בהרחבת ערים מגיעות ל-484 אלף שקל, לעומת 1.07 מיליון שקל בהקמת יחידת דיור בהרחבת יישוב כפרי קיים ו-1.4 מיליון שקל בהקמת יחידת דיור ביישוב כפרי חדש.

גם הפער בהוצאות השוטפות לשנה עבור יחידת דיור בין יישוב כפרי חדש לבין יישוב קיים ובנייה עירונית הוא משמעותי. הוצאות אלה כוללות הוצאות של משרדי ממשלה, ורשויות מקומיות, הוצאות של חברות תשתית והוצאות של משקי הבית עצמם. מהנתונים שהוצגו במחקר עולה כי ההוצאות השוטפות ליחידת דיור בהרחבת ערים מגיעות ל-177 אלף שקל, בעוד שביישוב כפרי קיים הן מגיעות ל-245 אלף שקל ליחידה, ואילו ביישוב כפרי חדש ההוצאות קופצות ל-328 אלף שקל ליחידת דיור.

"הקמת יישובים חדשים, בכל הפרמטרים, יקרה יותר מהרחבת יישובים קיימים", נכתב במחקר, "במקרה שבו מובאת בפני הממשלה הצעה להקמת יישוב חדש, נדרשת בדיקה לא רק של עלויות ההקמה של היישוב החדש המוצע, אלא גם של העלויות השוטפות לאורך זמן ושל העלויות החיצוניות. כמו כן, נדרשת בדיקה מקבילה לחלופה אחת לפחות בהרחבה של יישוב קיים רלוונטי".

"להפנות משאבים לחיזוק ערד"

הקמת עשרת היישובים באזור מבואות ערד היא תולדה של תוכנית שקודמה מלפני חמש שנים - כך הסביר בן עזרא מהחטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית. לדבריו, ניתוח השטח הראה שבין צומת שוקת לערד אין שום יישוב יהודי, דבר שגרם לניתוקה של ערד ולהגירה שלילית. לדבריו, אחת הדרכים למשוך אוכלוסייה לאזור היא יצירת גרעיני התיישבות בין ערד לבאר שבע, מה שייצור לערד מעמד של עיר מחוז.

אלא שלדברי ראש העיר ערד, טלי פלוסקוב, לא היה שיתוף פעולה עמה בעניין, ולא ידוע כיצד העיר תספק את השירותים המתוכננים. "עיריית ערד מצפה לשיתופה בקבלת ההחלטה ולא לבקשת עמדתה בלבד", ציינה פלוסקוב בדו"ח של מרכז המידע, "לא ידוע לנו על עבודת מטה שנעשתה לבדיקת הצרכים של ערד כעיר מטרופולין: מה נדרש ממנה בתחום שירותי החינוך, התרבות, הרפואה, ומה נדרש להשקיע בעיר שתענה על אותן הדרישות? כשמתקבלת החלטה בנושא כזה, יש להפנות משאבים לחיזוק ערד כדי שתוכל לשמש כמטרופולין של הנגב המזרחי, ושלא ייווצר אפקט הפוך של החלשתה".

בעמדה דומה מחזיקה גם עיריית באר שבע: "הקמת יישובים חדשים באופן לא מבוקר היא תופעה שעלולה להחליש את הערים המתמודדות על מגוון סוגי האוכלוסייה", התייחסה אדריכלית העיר לסוגיה, "יש לאפשר בתכנון שקול היצע של שכונות מגורים איכותיות, צמודות קרקע, בתוך הערים הקיימות. על ידי כך ניתן למשוך אוכלוסייה חזקה מבחוץ, לענות על צורכי יחידות צה"ל העוברות דרומה, ולא פחות חשוב - להשאיר בעיר את המשפחות החזקות ומשפרי הדיור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#