דוד מילגרום: ממשלות ישראל הקימו יישובים בלי להתחשב בצורכי הדיור

מנכ"ל בססח ומי שהיה הממונה על התקציבים באוצר, טוען שממשלות ישראל בונות יישובים כדי לקבוע גבולות, לפזר אוכלוסייה ולייהד את הגליל ■ התוצאה היא מחירי הדיור הגבוהים ויישובי הפריפריה המוחלשים ■ הפתרון: יש להפסיק להקים יישובים חדשים ולבנות בערים הקיימות

רנית נחום-הלוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רנית נחום-הלוי

>> "סוגיית הדיור שימשה במשך שנים רבות כלי שרת בידי ממשלות ישראל להשגת יעדים שאינם בתחום הדיור, תוך פגיעה בצמיחה הכלכלית וברווחת הדייר" - כך טוען דוד מילגרום, מנכ"ל בססח, החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ, ולשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר. לדבריו, כתוצאה מכך שהממשלה לא חושבת על התושבים, אלא רק על השגת יעדים לאומיים - כמו ייהוד הגליל, פיזור אוכלוסייה ושמירה על הביטחון - תכנון היישובים לקוי והם נותרים עם בעיות יסודיות חמורות.

מילגרום, שירצה השבוע בכנס אשקלון של עמותת מרחב בנושא "העיר כמנוע צמיחה כלכלי", אומר: "ממשלות ישראל השונות, בכל תקופותיהן, השתמשו בנושא הדיור תוך קידום פרויקטים לדיור למשתכנים, והפכו את הנושא לקרדום לחפור בו - כדי להשיג מטרות שבינן לבין דיור אין דבר וחצי דבר; לא כדי להשיג יעדי דיור מקובלים, כמו התאמת ההיצע לשינוי ביקושים או הבטחת ניידות בדיור לצורכי עבודה, אלא כדי לממש צרכים אחרים כמו קביעת גבולות המדינה ושמירה עליהם".

כמה דוגמאות בולטות להחלטות ממשלתיות כאלה הן הקמת היישובים מעבר לקו הירוק ובגולן, תוכנית שבעת הכוכבים שיזם אריאל שרון להקמת ישובים לאורך הקו הירוק, הקמת עיירות הפיתוח בשנות ה-50 וה-60 , הקמת כרמיאל ונצרת עלית בשנות ה-60 והמצפים בגליל בשנות ה-70 ואי שיווק קרקעות במרכז בשנים האחרונות. כל אלה נעשו, לטענת מילגרום, משיקולים של פיזור אוכלוסין וייהוד שטחים, בלי לדאוג במקביל לצורכי הדיור של המתיישבים.

לאלו שסבורים שמדובר רק בנחלת העבר, מילגרום מזכיר את החלטת הממשלה שהתקבלה לפני פחות מחודש - לבניית עשרה יישובים חדשים באזור ערד, במגמה למנוע השתלטות של האוכלוסייה הבדווית על קרקעות בנגב.

התוצאה של מדיניות הדיור בישראל היא, בין היתר, מראות עגומים כמו הפגנות עובדי מפעל פרי הגליל שבחצור הגלילית, בעקבות הכוונה לפטר עשרות מהם - מבלי שתהיה להם כל חלופה אחרת לעבודה באיזור מגוריהם. בעבר, גורלם של מפעלים נוספים בפריפריה הכריע את מצבם של יישובים שמקורות הפרנסה בהם מוגבלים.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

ואולם, גם יישובים חזקים יותר, כמו נצרת עלית וערד, מתקשים לספק עבודה לתושביהם. כתוצאה מכך הם מתאפיינים בהיחלשות האוכלוסייה שלהם ובהגירה שלילית של צעירים, שנוהרים למרכז.

השקעה של הון עתק ביישובים כושלים

מילגרום רואה במדיניות המתמשכת הזו גורם חשוב לכך שעל פי נתוני ה-OECD, אליו צורפה ישראל בשנה שעברה, ישראל מדורגת במקום ה-24 מתוך 32, בדירוג שבחן מספר פרמטרים ובהם צפיפות המגורים לפי מספר חדרים לנפש, איכות הדיור, נגישות לשירותי דיור, מחירי הדיור ושביעות רצון סובייקטיבית מהדיור.

"המתכונת התכנונית הקיימת כיום בישראל אינה מתאימה לעולם המודרני", אומר מילגרום. "אם היינו פועלים על פי מדדים המקובלים ב-OECD, היינו מוצאים ערים הבנויות בצפיפות ראויה עם תחבורה ציבורית מפותחת וזמינה".

לדברי מילגרום, הון עתק הושקע ביישובים כושלים. "כתוצאה מכך", הוא אומר, "נוצרו מתחים חברתיים, לא הוקמו מספיק שירותים ציבוריים, נוצר גודש תנועה ומחירי הדיור עלו".

השאלה היא מה ניתן לעשות עכשיו, כשהטעויות כבר בנויות בשטח. מילגרום תומך בחיזוק הפריפריה, ואולם, הוא אומר, "הדבר חייב להיעשות על ידי חיזוק הערים הקיימות, ולא על ידי בניית ישובים חדשים. תושבי יישוב קהילתי חדש בצפון יכולים להיקלט בשניים שלושה בנינים בכרמיאל, ואותו הדבר בדרום".

דו"ח ה-OECD שם דגש מרכזי על תפקיד המדינה בשוק הדיור. לכן, לדעת מילגרום, על הממשלה להתמקד בשלושה יעדים מרכזיים בתחום זה: התאמת ההיצע לביקושים, סיוע לנזקקים והבטחה כי לכל אזרח יהיה פתרון דיור, ומתן האפשרות לניידות בדיור בהתאם למקום העבודה.

"המחאה החברתית היא לא בעלמא. היתה תחושה שהמחירים בלתי סבירים וקשה לאנשים להגיע לדיור. הנושא של חיזוק הערים חייב להיהפך ליעד מרכזי. מה יותר מהיר מאשר לאפשר בנייה לגובה, לבנות בשטחים שאינם בנויים, לבצע פרויקטים מסוג פינוי בינוי או להרחיב את גבולות העיר? מדובר בפוטנציאל אדיר של היצע, וכל זה עדיף על תכנון עיר חדשה.

"הממשלה צריכה לגרום לכך שראשי רשויות מקומיות יירתמו למאמץ להרחבת היצע הדיור, על ידי מתן מענקים לרשויות לביצוע הפרויקטים הלאומיים, העברת סמכויות לראשי רשויות, מדיניות מיסוי מתאימה, קביעת חוקים, תקנות וצווים וכן פיקוח הולם על שוקי הדיור והמשכנתאות. זאת במקביל לפתיחת צווארי בקבוק, שחרור חסמים בתחום התכנון וסיוע בתחום התחבורה. מדיניות הפטישים למשכנתאות, כפי שהממשלה עשתה עד עכשיו, זו תרופה לא יעילה המוגבלת לטווח קצר מאוד", אומר מילגרום.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker