שבירת מונופול המלט: חברה אירופית מתכננת להיכנס לשוק בישראל - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שבירת מונופול המלט: חברה אירופית מתכננת להיכנס לשוק בישראל

וורלד סמנט מתכוונת לייבא מלט אפור ולייצר תחרות בענף, אך נתקלת בבעיה: חברת נמלי ישראל מעכבת תשובה בעניין רציף הפריקה באשדוד, שהזיכיון עליו יפוג בסוף השנה

48תגובות

קבוצת משקיעים מאירופה הפועלת בתחום המלט - וורלד סמנט הולדינג - יוזמת כניסה לשוק המלט ב-15 מדינות, בהן ישראל, באמצעות החברה הישראלית נור סמנט שבשליטתה. מדובר בחברה ראשונה זה קרוב לעשור שמכריזה על נכונות להתחרות במונופול המלט הישראלי נשר.

שלטון הברזל של משפחת לבנת

חנוך טמפלהוף

עם זאת, אף שהממשלה הכריזה על תמיכה בתחרות וועדת טרכטנברג הציעה להגביר את התחרות בענף, וורלד סמנט הולדינג לא מצליחה לקבל תשובה מחברת נמלי ישראל (חנ"י) לגבי מסוף הפריקה הייעודי של המלט באשדוד, שאותו היא מבקשת להפעיל בזיכיון. כיום מחזיקה בזיכיון, שיפוג בסוף 2011, חברת לב רון. מקור ממשלתי אמר כי בחנ"י חוששים מתגובת עובדי הנמל בנושא.

"עובדי הנמל רוצים להיות מונופול על קו המים באשדוד, כולל ברציף 30 של חיל הים שלא בבעלות הנמל, הייעודי לפריקת המלט, והמדינה לא יודעת מה לעשות אתם", אמר המקור הממשלתי. "יכול להיות שנגיע להסכמה עם העובדים, שהם יתפעלו את המסוף, אף שהוא נמצא בשליטת המדינה, לא בשטח הנמל. אנחנו יודעים שפתרון כזה ייקר את היבוא ויפגע בתחרות. איך שלא מסתכלים על זה, המדינה יוצאת רע מהסיפור ותצטרך למצוא פתרון למונופול של העובדים".

פרצופו המכוער של הוועד שעולה מיליארדים למשק

קבוצת וורלד סמנט הולדינג הוקמה על ידי אנשי עסקים מטורקיה ומספרד, רשומה בלונדון ופועלת באירופה. לפני כשנה קיבלה החברה החלטה אסטרטגית להיכנס לישראל, כאחד מ-15 השווקים שבכוונתה לפעול בהם. מודל הפעילות שלה כולל כניסה לשוק חדש באמצעות יבוא מלט אפור - המלט העיקרי שבשימוש בישראל ושאותו מייצרת נשר - ולפי ההתפתחויות תחליט אם להגדיל את הפעילות ולהקים בישראל מפעל לטחינת קלינקר (חומר הגלם לייצור מלט אפור) ובהמשך - אם לרכוש מחצבה. כיום פעילה החברה באיטליה, הספרד ובאלג'יריה, ונמצאת בתהליכי כניסה לרומניה.

"עוד 50% לגדול"

נשר מהווה בישראל מונופול בתחום המלט, והמתחרה היחידה שלה, חברת לב ברון, מייבאת 10%-15% מהשוק. אלא שבענף טוענים כי החברה לא ממש מתחרה בנשר, מכיוון שהיא מובילה את המלט במשאיות שבשליטת תעבורה, הקשורה לנשר באמצעות משפחת לבנת, המחזיקה בשתי החברות.

וורלד סמנט הולדינג היא בעלת המניות העיקרית בנור סמנט, שבה שותפים גם הישראלים רפאל סאדי וחנוך טמפלהוף. סאדי, טורקי במוצאו, היה יבואן של מלט לבן לישראל בשנות ה-90 ולאחר מכן היה סוכן של יצרניות מלט זרות.

סאדי אמר כי שוק המלט האפור בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית מסתכם בכשבעה מיליון טונה בשנה. לדבריו, פוטנציאל השוק, לפי נתוני מדינות מפותחות, הוא קרוב ל-10 מיליון טונה. "זה אומר שיש לנו עוד 50% לגדול", אמר.

וורלד סמנט הולדינג כוללת את חברת וורמק, המייצרת ציוד לענף המלט, כמו מכלי אחסון ומערכות לייצור בטון, בהן חברות גדולות באירופה. שותף נוסף בחברה הוא איש העסקים היהודי אבוט אוזזיקלי, הפועל בטורקיה ובעל שותפויות עם כמה חברות בספרד. שותף נוסף הוא סוראיה ג'יליל, טורקי המשקיע בענף הבטון בעיראק ובאפגניסטאן. "השותפות שלו בחברה היא איתות שמחר אנחנו יכולים להיות גם בענף הבטון", אמר סאדי.

ועד עובדי הנמל מערים קשיים

מלט מייבאים בתפזורת, ולצורך כך נדרשים רציף ימי ומערכת פריקה בנמל. את שירותי הפריקה אמור לספק הנמל, אך לנמל אשדוד אין מערכת לפריקת מלט, להבדיל ממערכות פריקה אחרות, כמו, לדגנים או לסוכר.

נור סמנט רכשה מערכת פריקה ניידת, שצפויה להגיע לישראל בשבועות הקרובים. בנוסף, החברה שכרה שטח להקמת מרכז לוגיסטי לאחסון המלט בקרבת הנמל, שהקמתו צפויה להסתיים תוך חודשיים. תוך חודש צפויה להגיע לישראל גם מערכת אריזה שהחברה רכשה. לדברי טמפלהוף וסאדי, ההשקעות המצטברות של נור הסתכמו עד כה בכ-5 מיליון יורו.

"הבעיה שעמה אנו מתמודדים היא רציף הפריקה של המלט", אומר טמפלהוף. "מחוץ לנמל אשדוד יש רציף שמיועד לחיל הים בשעת חירום, באחריות חנ"י. השימוש בו הוצא למכרז לפני חמש שנים, אליו ניגש רק יבואן אחד, לב ברון, שקיבל זיכיון לחמש שנים, שיסתיים בסוף השנה. אבל אנחנו לא מצליחים לקבל תשובה מחנ"י - מה הם מתכננים לעשות בסוף השנה, אם לפרסם מכרז חדש או לא".

לדברי טמפלהוף, אם החברה תפרוק מלט באשדוד היא תצטרך לשלם לשישה עובדי נמל, אף שאלה לא יעשו דבר. "הנמל מחייב אותנו לקחת שישה עובדים, גם אם לא נזדקק להם, כי זה ההסכם שלהם עם הוועד".

לפי המקור הממשלתי, אף שרציף חיל הים אינו בבעלות נמל אשדוד, ועד עובדי הנמל מחייב להעסיק בו שני עובדים בכל פריקה, אף שהם מיותרים מבחינת החברות. המשמעות היא תוספת שכר לשני עובדים, אך זו נמוכה פי שלושה מהתוספת שנדרשת חברה לשלם בגין פריקה בתוך הנמל. לדבריו, בחנ"י מתלבטים אם לפרסם מכרז נוסף או להאריך את הזיכיון של לב ברון, עד למציאת פתרון.

"כולם מדברים על תחרות חופשית וגם ועדת טרכטנברג קבעה שיש לקדם את התחרות בתחום המלט באמצעות שיפורים בנמל אשדוד לקראת תוכניות האצת הבנייה", אמר טמפלהוף. "אנחנו מבקשים להוציא את הזיכיון לתחרות חופשית. לא קיבלנו תשובה עניינית מחנ"י. לפני חצי שנה הם אמרו שייצאו למכרז, אבל מאז לא קרה כלום".

לדברי טמפלהוף, נור צמנט מנהלת מגעים עם חנ"י, אך לא מצליחה לקבל תשובות לקראת פקיעת הזיכיון הנוכחי תוך חודש וחצי. "אנחנו רוצים שיאפשרו לנו לעבוד ברציף חיל הים כמו כל אחד אחר, כדי שנוכל להתחרות בתנאים שווים". "אנו רוצים שתהיה אפשרות לכל יבואן לפעול", אמר סאדי. "הצעתי לחנ"י שנמלי ישראל יקימו מערכת פריקה למלט ושאנחנו נשלם להם דמי פריקה. בהמלצות ועדת טרכטנברג כתוב שהנמל יקים בעצמו מתקן פריקה. הכי חשוב זה שלכולם תהיה אותה עלות בנמל".

מחנ"י נמסר בתגובה: "ישבנו עם ראשי נור סמנט במטרה להציע פתרונות לבקשותיה לפרוק מלט באשדוד. החברה אף דאגה לפעול בעניין מול חברת נמל אשדוד כדי שתאפשר לנור סמנט לפרוק מלט באשדוד. במסגרת זו הוצגו בפני נור צמנט אפשרויות לפריקת מלט בנמל. החברה בחרה שלא לאמץ את הפתרונות שהוצעו לה.

"לאור המלצות ועדת טרכטנברג, אנו בוחנים את אופן המשך פריקת מלט ואת ההיבטים הנוגעים להמשך הפעילות. אנו פועלים עם כל הגורמים הרלוונטיים כדי להגביר את פוטנציאל שינוע המלט מאשדוד ולהסדיר את המשך פריקת המלט באופן שיאפשר כניסת מפעילים נוספים לנמל, ופועלים ליישום כל החלטה לאומית בכלל ובאופן המעודד תחרות בפרט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#