בעלי דירות הנופש במרינה בהרצליה: "לא ניהפך למלון" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעלי דירות הנופש במרינה בהרצליה: "לא ניהפך למלון"

דירות מגורים או מתחם מלונאות? מזה עשור ניטש ויכוח בין עיריית הרצליה לבעלי הדירות במתחם המרינה על אופן השימוש בנכסים ■ למרות פסיקת בג"ץ, שקבעה לפני חמש שנים כי מרבית הדירות צריכות להיות מושכרות לפחות תשעה חודשים בשנה, הצדדים ממשיכים להתדיין בבית המשפט ■ העירייה : לא שוללים הגשת כתבי אישום נגד הדיירים

15תגובות

>> יותר מחמש שנים לאחר שבית המשפט העליון קבע כי על מרבית הדירות שנבנו במרינה בהרצליה לשמש כיחידות מלונאיות מרבית ימות השנה, ולא כדירות מגורים רגילות, לא נראה כל שינוי של ממש בהתנהלות בשטח.

מתווה פעולה שקבעה עיריית הרצליה לפני קרוב לשנתיים זוכה להתנגדות גורפת מצד בעלי הדירות, כ-80% מהם תושבי חוץ, הטוענים כי הוא אינו ישים, ואף עתרו נגדו לבית המשפט. במקביל, נערכת עיריית הרצליה לפעולות משפטיות נגד בעלי הדירות ופקחיה החלו לפקוד את המתחם כדי לאסוף ראיות כנגד בעלי דירות שטרם הפכו את דירתם ליחידה מלונאית.

מתחם המרינה בהרצליה
ניר קידר

סאגת דירות הנופש במרינה בהרצליה נמשכת כבר יותר מעשור, כמעט מיום לידת המתחם, שכולו שנוי במחלוקת. תחילה נבנו הדירות ואף שווקו כדירות מגורים לכל דבר, ואולם תוכנית בניין העיר (תב"ע) הגדירה אותן כדירות נופש - מושג עמום ללא שום משמעות תכנונית.

בעקבות עתירה שהגישה החברה להגנת הטבע לבית המשפט לעניינים מינהליים, השופט אורי גורן פסק ב-99' כי הגדרת הדירות כדירות נופש אינה מאפשרת להשתמש בהן כדירות מגורים רגילות, וכי ייעודן הוא תיירותי. ערעור של החברות היזמיות, בהן האחים עופר, אזורים, גד ועוד, נדחה ב-2006 בבית המשפט העליון, שקבע כי על הדירות שנרכשו אחרי פסק דינו של גורן לשמש למגורים "מרבית ימות השנה".

כך נוצר במתחם מצב משונה למדי, לפיו בעליהן של כ-300 דירות שנרכשו בטרם ניתן פסק דינו של גורן רשאים להמשיך ולהשתמש בנכסיהם כדירות מגורים, בעוד שייעודן של כ-500 דירות ששווקו לאחר מתן פסק הדין הוא תיירותי. זאת, כשכמעט כל אחד מעשרת המבנים במתחם מכיל דירות משני הסוגים.

זו היתה נקודת המוצא הבעייתית עמה נאלצו הרשויות להתמודד בבואן לצקת תוכן מעשי לשתי הפסיקות. בינואר 2010 הוציאה עיריית הרצליה, יחד עם משרד התיירות, מכתב ובו לוח זמנים לדיירי המתחם לביצוע פסק הדין.

לפי לוח הזמנים, עד לסוף 2010 על הרוכשים היה להתקשר בהסכמים עם חברת ניהול מלונאית, באישור משרד התיירות, על מנת שאלה יחלו לתפעל את המבנים כמלונות. עוד קבע המתווה כי באפריל 2011 תחל ההשכרה המלונאית בפועל של דירות הנופש לציבור הרחב, כשלבעלים עצמם ישנה אפשרות לשהות בנכס לא יותר משלושה חודשים בשנה במצטבר.

חוזר מנכ"ל משרד התיירות, שצורף כנספח למתווה, קובע כי בין כלל בעלי הדירות במבנה מסוים תיעשה חלוקת רווחים, שתיקבע בהתאם להסכם עם חברת הניהול, וכי במסגרת הפיכת הפרויקטים למלונות לכל דבר, יוחלף כלל הריהוט ביחידות לריהוט אחיד ובמבנים יופעלו חדר אוכל, מטבח, דלפק קבלה ושירותים מלונאיים נוספים.

הדיירים: פרשנות מחמירה של בית המשפט

המתווה שנקבע עורר התנגדות עזה בקרב בעלי הדירות, ואלה טוענים כי מלבד היותו בלתי ישים - לאור העובדה שהמבנים נבנו כבנייני מגורים רגילים, יש בו גם כדי לסתור את פסיקת בית המשפט העליון שניתנה בנושא. לטענתם, התייחסה הפסיקה למבנים כ"מעשה עשוי" וקבעה שאין לשנותם. בנוסף, קובלים הדיירים על כך שבעוד שקביעת בית המשפט העליון היא כי על הדירות לעמוד לשימוש מלונאי "מרבית ימות השנה", קבעו עיריית הרצליה ומשרד התיירות כי עליהן לשמש ככאלה לא פחות מתשעה חודשים בשנה - פרשנות מחמירה שאינה מקובלת על הדיירים.

בנוסף טוענים הדיירים כי חיובם להתקשר בחוזה עם חברה מלונאית אינו אפשרי. כך למשל, טוענים דיירי פרויקט האי, אחד משלושת הפרויקטים הגדולים במתחם, כי נעשו על ידם פניות לשלוש חברות שכאלה: רשת פתאל, רשת טמרס ורשת ישרוטל, וכי כל אלה סירבו לקבל עליהן את ניהול הפרויקט מפאת מורכבותו, ומכיוון שמצאו כי אינו כלכלי עבורן.

בחוות דעת מלונאית שערכה עבור דיירי הפרויקט היועצת רעיה בוינובר, נכתב כי "מפאת מורכבותו של הפרויקט, הרווח התפעולי יהיה מינימלי, וייתכן שאף יהיה הפסד, ולכן חברות הניהול מעדיפות להשקיע את משאביהן בניהול פרויקטים מלונאיים בלבד".

מסיבות אלה הכינו דיירי האי, המיוצגים על ידי עו"ד אברם פורטן ממשרד אגמון ושות', מתווה חלופי ליישום פסיקת העליון. על פי המתווה האלטרנטיבי, על בעלי הדירות יהיה להעמיד דירותיהם לשימוש מלונאי לתקופה מצטברת של חצי שנה ועוד יום מדי שנה, וכי אופן הפרסום והשיווק ייעשה לפי ראות עיני הדיירים, אם על ידם ואם באמצעות חברת הניהול של הבניין או משרדי תיווך. בנוסף, יתבצע רישום רציף של תקופות ההשכרה על ידי חברת הניהול באופן שיאפשר בקרה עליהן. עוד מציעים הדיירים הפעלת המבנה כמלון דירות, ללא שינויי בינוי ותוספות כגון מטבח או חדר אוכל, וקביעת מחיר ההשכרה בלעדית על ידי בעלי הדירות.

"במשך חצי שנה נוהל בינינו לבין העירייה ומשרד התיירות משא ומתן, שבמהלכו הוצג המתווה" אמר עו"ד פורטן. "אלא שהמשא ומתן הסתיים באופן פתאומי, כשהעירייה חזרה לעמדותיה המקוריות".

העירייה תלך רחוק כדי לאכוף את החוק

בעיריית הרצליה דוחים את טענות הדיירים, ורואים בהן תירוצים שמטרתם למסמס את פסיקת בית המשפט העליון. ל-TheMarker נודע כי במהלך החודשים האחרונים פוקדים פקחי העירייה את המתחם ואוספים ראיות לגבי שימושים שאינם תואמים את ייעודם המקורי של המבנים, שהינו תיירותי בלבד. רוב בעלי הדירות סירבו עד כה לאפשר כניסת פקחים לבתיהם, על אף מכתבים ששלח אליהם אגף הפיקוח העירוני בנושא, ובעירייה שוקלים פנייה לבית המשפט להוצאת צווים שיחייבו את בעלי הדירות לפתוח את בתיהם לבדיקה.

שימוש בנכס באופן שאינו תואם את ייעודו נחשב לעבירה פלילית, ובעיריית הרצליה לא שוללים תרחיש שבו יוגשו נגד הדיירים כתבי אישום. "העירייה תלך בנושא הזה עד לאן שהיא תצטרך כדי לאכוף את החוק", אמר עו"ד ליאור כץ, המייצג את עיריית הרצליה בנושא.

ואולם, כל זה יקרה רק אם וכאשר תצליח העירייה לשכנע את בית המשפט לעניינים מנהליים, הדן כעת בארבע עתירות שהגישו נגדה הדיירים, כי מדובר במתווה סביר וישים. בדיון הראשון, שהתקיים לפני כחודש בפני השופט עודד מודריק, שבו הכריזה העירייה לראשונה על כוונתה לקיים שימוע לדיירי המתחם, דרש השופט מהעירייה כי תשמע את הטענות "בלב פתוח ובנפש חפצה". לאור התנהלות שני הצדדים עד כה - ספק רב אם כך אכן יקרה.

יהיה המנצח אשר יהיה במאבק הממושך בין עיריית הרצליה לדיירי המרינה, מפסיד עיקרי אחד כבר יש, והוא הציבור הרחב שממנו עדיין נמנעת האפשרות ליהנות מאכסניה מלונאית בשטח המרינה. "לאורך רוב ימות השנה הדירות, שברובן המכריע שייכות לתושבי חוץ, אינן מאוכלסות והציבור הרחב נפגע", קובע המתווך יוני שפירא המתמחה בהשכרת נכסיהם של תושבי חוץ לטווח קצר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#