מנהלי הנדל"ן הגדולים היו פעם צעירים המתקשים למצוא בית - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנהלי הנדל"ן הגדולים היו פעם צעירים המתקשים למצוא בית

רובם גרו בדירות שיכון קטנות, חלקם בפריפריה והתקשו לחסוך כדי לרכוש דירה; הם ממליצים לזוגות הצעירים לרכוש דירה ולא לשכור, אך לא בהכרח חדשה; יוסי פרשקובסקי, אבי בן-אברהם, יגאל דמרי, ארנון פרידמן, מוטקה אביב ועוד מספרים על הבית הראשון שלהם

30תגובות

זה קשה ולפעמים נראה כמו מכשול שלא ניתן לעבור. רכישת הדירה הראשונה דורשת תעצומות כלכליות לא פשוטות מצד זוגות צעירים. בכירי הנדל"ן שנמצאים כיום בשנות ה-50 לחייהם (פחות או יותר) אולי גרים כיום ברווחה יחסית, אך מסתבר שגם להם זה לא היה פשוט.

ארנון פרידמן, מנכ"ל חברת אשדר, למשל, גר במשך תשע שנים בשכירות עם אשתו וילדיו לפני שהצליח לרכוש את הדירה הראשונה. אבישי בן חיים, מנכ"ל חברת רוטשטיין, העדיף לגור בדירת שני חדרים בשטח 45 מ"ר באשדוד - כי זו הדירה היחידה שהוא יכול להרשות לעצמו, למרות הקושי בגידול ילד בתנאים כאלה והנסיעות היומיומיות של אשתו ושלו לעבודה בתל אביב.

הדירות שתמצאו בכתבה הבאה נקנו בסכומים שנראים מגוחכים במונחים של זמננו. שאולי לוטן, מנכ"ל חברת לוינשטין, רכש בית ברמת השרון ב-300 אלף דולר לפני יותר מ-30 שנה; מוטק'ה אביב, יו"ר חברת מ.אביב הירושלמית, רכש בית בשכונת ארנונה ב-1,800 לירות; ויוסי פרשקובסקי רכש בתחילת שנות ה-80 דירת 3.5 חדרים במערב ראשון לציון ב-130 אלף דולר.

ואולם גם פעם זה לא היה כל כך פשוט, ומצאנו שמרבית המרואיינים גרו - וחלקם עדיין גרים - בפריפריה, לעתים בדירות קטנות, עד שהצליחו להשתדרג. יגאל דמרי, מנכ"ל ובעלים חברת י.ח דמרי, רכש דירת שלושה חדרים בנתיבות, ועד היום הוא גר בעיר הזו. פרידמן גר בקרית מוצקין, שם שיחק בקבוצת הכדורסל המקומית.

רק מרואיין אחד עדיין מתגורר בדירה הראשונה שלו. אבי בן אברהם, יו"ר דירקטוריון צמח המרמן, רכש דירת חמישה חדרים בחיפה (בעזרת ההורים) שבה הוא גר עד היום. שאולי לוטן התגורר באותו בית במשך יותר מ-30 שנה, עד שבתחילת השנה הוא עבר לבית מרווח יותר, שגדול בכ-200 מטר מביתו הראשון.

"הדירה אמנם היתה קטנה, אך מדליקה"

שם: יוסי פרשקובסקי

תפקיד: מנכ"ל פרשקובסקי השקעות ובניין

גיל: 48

מצב משפחתי: נשוי + 3

ניר קידר

מגורים כיום: מערב ראשון לציון

מיקום הדירה הראשונה: "דירת 3.5 חדרים ברחוב נגבה במערב ראשון לציון, שיכון עובדים, שכונת קרית גנים".

כניסה לדירה: "ב-1981, בגיל 30".

כמה שנים חי בדירה ועם מי: "גרתי בדירה במשך ארבע שנים עם אשתי, הבן הבכור ובשלב מסוים נולד גם הבן השני".

מחיר: 130 אלף דולר.

המימון לדירה: "50 אלף דולר קיבלנו מכל זוג הורים. את השאר, 30 אלף דולר, לקחנו במשכנתה".

מדוע בחרתם לגור בדירה הזו: "זו היתה שכונה חדשה במערב ראשון, עם הרבה משפחות צעירות. הדירה אמנם היתה קטנה, אך מדליקה".

משפרים דיור: "לדירת חמישה חדרים בשכונה אחרת במערב ראשון לציון".

חוויה מהדירה הראשונה: "אני חווה כיום סגירת מעגל. חברת פרשקובסקי בונה בשכונת קרית גנים פרויקט דירות למגורים, במגרש האחרון בשכונה, שבה רכשתי את דירתי הראשונה".

עצה לצעירים: "אם שוקלים לקנות דירה, קנו עכשיו. אין דירות במלאי, ולדעתי המחירים יעלו".

"כל השכנים התחלפו מזמן - אבל אנחנו עדיין כאן"

שם: אבי בן-אברהם

תפקיד: יו"ר דירקטוריון צמח המרמן

גיל: 75

מצב משפחתי: נשוי + 2

מגורים כיום: דירת חמישה חדרים, קומה שנייה בלי מרפסת ברחוב יערות בשכונת אחוזה בחיפה

הדירה הראשונה: "אנחנו עדיין גרים באותה הדירה בדיוק".

שנות מגורים ושותפים: "46 שנה, עם אשתי רות".

כניסה לדירה: "ב-1965, בגיל 29".

מחיר: "הדירה נבנתה על ידי חמי הקבלן (ז"ל), וקיבלנו אותה במתנה. בזמנו היא היתה שווה כ-8,500 לירות. כיום היא שווה כ-2 מיליון שקל".

המימון לדירה: "את אשתי פגשתי בטכניון ונסענו ביחד לשווייץ, להשלמת הלימודים שלי. בשווייץ נולדה בתי הבכורה, וכשחזרנו עם תינוקת בת חצי שנה קיבלנו מההורים של אשתי את הדירה. הדירה היתה חדשה, בבניין שטבל בחורשת אורנים, במקום מקסים ופסטורלי, אבל מנותק מאזורים בנויים ומרוחק מאוד משירותים קהילתיים".

מדוע בחרתם בדירה הזו: "אשתי ילידת חיפה. אני נולדתי בנתניה, אבל למדתי בחיפה ובאותה תקופה גם עבדתי באזור, בחברה לפיתוח של הטכניון - כך שזה היה מתבקש".

משפרים דיור: "במשך השנים החברה בנתה בחיפה ובכל המדינה. בין היתר, בנינו בתים בשכונת דניה היוקרתית בחיפה, שאותם רכשו אנשים מוכרים ובעלי ממון. אבל אשתי אף פעם לא התפתתה לעבור, אפילו לא לדירה חדשה יותר באותו אזור. הדירה מכילה את כל הזיכרונות הכי נעימים שלנו והיא מתאימה לצרכים שלנו. התרגלנו אליה והיא אלינו".

חוויה מהדירה הראשונה: "הדירה הזו היא סך כל החיים שלנו. שם נולד רן בני, שכיום הוא סמנכ"ל החברה. כל החוויות של הילדים, מילדות לבגרות - הכל שם. כל השכנים התחלפו מזמן, אבל אנחנו עדיין כאן".

עצה לצעירים: "קנו דירה אם אתם יכולים לעמוד בתשלומים. במדינת ישראל דירה היא ביטחון כלכלי וקונצנזוס חברתי. אל תתפתו רק לדירה חדשה - קנו משהו שלא ישעבד אתכם לכל החיים".

"הדירה היתה קרובה לשטחי החקלאות שלי - כך שזה היה נוח"

שם: יגאל דמרי

תפקיד: מנכ"ל ובעלי חברת י.ח דמרי

גיל: 54

מצב משפחתי: נשוי + 3

מגורים כיום: בית פרטי במרכז העיר נתיבות

יגאל דמרי
אילן אסייג

הדירה הראשונה: דירת שלושה חדרים בנתיבות, בשכונת משה"ב ב'

שנות מגורים ושותפים: "רעייתי ואני גרנו בדירה הזו ארבע שנים, כשבמהלכן נולדו שניים משלושת ילדנו. מאז שעזבנו את הדירה ההיא, מתגוררים בה זוגות צעירים (בנים של חברים ומשפחה) לפרקי זמן של 2-4 שנים, עד שהם מצליחים לרכוש דירה משלהם - ואז הדירה עוברת לזוג הבא".

כניסה לדירה: "אפריל 1982, הייתי אז בן 24".

מחיר: 150 אלף שקל

המימון לדירה: "מעט הון עצמי, ואת היתרה שילמנו באמצעות הלוואה שלקחתי מהורי ומשכנתה שסגרנו בבנק".

מדוע בחרתם בדירה הזו: "כאשר רכשנו את הדירה ההיא הייתי חקלאי, ושטחי החקלאות שלי היו במושב סמוך, כך שזה היה נוח מאוד מבחינתי".

משפרים דיור: "עברנו לבית פרטי במרכז העיר, שבו אני גר עד היום".

חוויה מהדירה הראשונה: "זו תקופה שזכורה אצלי כתקופה יפה ואני מתגעגע אליה. כל דיירי הבניין היו זוגות צעירים שרק נישאו, ועם הזמן נהפכנו למעין משפחה אחת גדולה. עם רובם אנו בקשר עד היום".

עצה לצעירים: "אני מציע לכל הצעירים במדינה, במידה שיש להם אפשרות כזו, לרכוש דירה ולהעדיף את האופציה הזו על פני מגורים בשכירות לטווח ארוך. בנוסף, אני רוצה להעביר מסר חשוב - הצעירים של ימינו צריכים לחשוב באופן חיובי על האזורים שנמצאים מחוץ למדינת תל אביב. אני מציע להם לעבור ולגור ביישובים פריפריאליים יותר - זה יעשה רק טוב למדינה שלנו".

"חיפשנו דירה שתהיה קרובה להורי ולמגרש הכדורסל של הקבוצה שבה שיחקתי"

שם: ארנון פרידמן

תפקיד: מנכ"ל אשדר חברה לבנייה בע"מ

גיל: 46

מצב משפחתי: נשוי + 3

ארנון פרידמן
חגי פריד

מגורים כיום: דירת חמישה חדרים בבית משותף בקרית אונו

הדירה הראשונה: דירת שני חדרים שכורה בקריות ברחוב יוספטל 27 בקרית מוצקין. קומה שנייה ואחרונה בבניין רכבת ישן עם גג רעפים ותקרת רביץ

שנות מגורים ושותפים: "גרתי בדירה כשנתיים עם איילת, רעייתי".

כניסה לדירה: ב-1988

מחיר: "בשנה הראשונה שילמנו 180 דולר בחודש ובשנה השנייה 200 דולר בחודש. שער הדולר היה 1.6 שקלים בשנה הראשונה ועלה לכ-2 שקלים בשנה השנייה".

המימון לדירה: "קיבלתי שכר מצה"ל כמהנדס בעתודה האקדמאית (תעריף של קצין נשוי בשירות סדיר). בערבים התאמנתי ושיחקתי בקבוצת הכדורסל מכבי קרית מוצקין ורעייתי עבדה כמזכירה".

מדוע בחרתם בדירה הזו: "חיפשנו דירה שתהיה קרובה לדירת הורי ולמגרש הכדורסל שבו התקיימו אימוני ומשחקי הקבוצה שבה שיחקתי ושנוכל לגור בה במחיר נמוך במיוחד".

חוויה מהדירה הראשונה: "אני זוכר בעיקר את השירותים בדירה. מיכל הדחת המים הותקן קרוב לתקרה והשתלשלה ממנו שרשרת להדחת המים. הצורה שבה בנו פעם דירות היתה משעשעת מאוד. אני זוכר שבקיץ ההדרה היתה חמה במיוחד כי הקירות לא היו מבודדים, וכך גם גג הרעפים והתקרה. כשפתחנו את החלון בחדר המגורים, לאפשר כניסת משבי רוח, שמענו את רעשי מדחס המזגן שהתקינו השכנים ממש צמוד לחלון שבדירה שלנו".

משפרים דיור: "לאחר שעברתי לתפקיד במחנה הקריה בתל אביב, עברנו לדירת שני חדרים שכורה בקומה רביעית, ללא מעלית, ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן".

עצה לצעירים: "העצה שקיבלתי מהורי, ולצערי מימשתי רק לאחר שהתגוררתי כתשע שנים בשכירות - לרכוש דירה. חישובים כלכליים מראים שתשלומי שכירות עדיפים על רכישת דירה, אבל תחשיבים אלה לא מביאים בחשבון את עליית מחירי הדירות".

"זה היה המקום היחיד שבו יכולתי לקנות בית"

שם: מוטקה אביב

תפקיד: יו"ר מ. אביב

גיל: 81

מצב משפחתי: נשוי + 4

מגורים כיום: רחוב קק"ל 12 בשכונת רחביה בירושלים

הדירה הראשונה: בית ברחוב לייב יפה 55 שכונת ארנונה ירושלים

שנות מגורים ושותפים: "גרנו בבית במשך 11 שנים עם אשתי וארבעת ילדינו"

כניסה לדירה: "רכשתי את הבית ב-1950. למעשה זה היה מגרש שהתחילו לבנות עליו בית אך הוא הוא לא הושלם. השטח הבנוי שלו היה 100 מ"ר ושטח המגרש 540 מ"ר".

מחיר: 1,800 לירות

המימון לדירה: "שילמתי שליש במזומן מכסף שחסכתי. בנוסף, ביצעתי עבודות פרטיות אחרי שעות העבודה. בשנים האלה עבדתי בחברת הבנייה רסקו כמנהל עבודה ושם צברתי את הניסיון בתחום הבנייה. לאחר מכן עבדתי כמדריך במוסד שיקומי של בני נוער שנפלטו ממערכת החינוך. את בני הנוער לימדתי בעיקר קרוא וכתוב וחשבון ברמה בסיסית, וכן את רזי מקצועות הבנייה".

מדוע בחרתם בדירה הזו: "זה היה המקום היחיד שבו יכולתי לקנות בית. המחיר היה סביר וברמה שהייתי יכול לעמוד בה. הנוף מהדירה היה מרהיב והיא התאימה לצרכים שלנו".

משפרים דיור: "גרנו בבית עד שנות ה-60, ואז שידרגנו לבית ברחוב התפוח 2 במוצא עלית, שאותו גם בניתי בעצמי. רצינו להתרחב ולשדרג את רמת המגורים ואיכות החיים".

חוויה מהדירה הראשונה: "בשבילנו זו היתה קורת גג, בית פרטי שקט ופונקציונלי עם נוף יפה. שם נולדה גם בתי הבכורה".

עצה לצעירים: "לחתור למטרה בכל מחיר שהוא".

"להעדיף איכות חיים על פני מגורים בתל אביב"

שם: גילי דקל

תפקיד: מנכ"ל יורופורט

גיל: 54

מצב משפחתי: נשוי + 4

מגורים כיום: מכבים-רעות, בבית פרטי

מיקום הדירה הראשונה: רחוב אוסטרובסקי פינת רמב"ם ברעננה.

הדירה הראשונה שלי: "דירת שלושה חדרים קטנה שקניתי ב-1981 בקומה השנייה בבניין ישן, דירה אופיינית לעיר. הדירה היתה בנויה בשני מפלסים, שביניהם הפרידה מדרגה בגובה 5 ס"מ".

כמה שנים חי בדירה ועם מי: "עם אשתי ועם בתי הבכורה".

מחיר: "מחיר הדירה היה אז 50 אלף דולר".

המימון לדירה: "בסיוע ההורים ומשכנתה, ללא הון עצמי".

מדוע בחרת לגור בדירה הזו: "חיפשנו דירה בסביבה נעימה באזור המרכז, ורעננה נראתה לנו מתאימה מאוד לגידול הילדה הבכורה שלנו, שהיתה בזמנו בת 5.

חוויה מהדירה הראשונה: "שירתתי בצבא, והייתי בתקופת הלימודים באוניברסיטה - תקופה נעימה ונינוחה".

משפרים דיור: "מכבים-רעות, לבית שבו אנו גרים כיום".

עצה לצעירים: "אני מציע לזוגות הצעירים לצאת לפריפריה - להעדיף איכות חיים על מגורים בתל אביב. חשוב שיבינו שאין פתרונות קסם מיידיים לבעיית הדיור, והפתרונות אלה דורשים זמן".

"עבדנו בתל אביב, אבל לא יכולנו לרכוש דירה במרכז"

שם: אבישי בן-חיים

תפקיד: מנכ"ל ד. רוטשטיין נדל"ן בע"מ

גיל: 47

מצב משפחתי: נשוי + 4

מגורים כיום: גבעת שמואל

הדירה הראשונה: דירת שני חדרים בשטח 45 מ"ר בבניין רכבת באשדוד, ברחוב קיבוץ גלויות 9, רובע ב'

שנות מגורים ושותפים: "אשתי ואני חיינו בדירה במשך ארבע שנים ואף הולדנו בה את הבן הבכור שלנו".

כניסה לדירה: "ב-1989, כשהייתי בן 25".

מחיר: 26 אלף דולר

המימון לדירה: "קנינו את הדירה עם הון עצמי של 5,000 דולר, משכנתא בגובה של 75% מערך הדירה והלוואת גישור קטנה מהמשפחה".

מדוע בחרתם בדירה הזו: "אשתי ואני היינו סטודנטים. עבדנו בתל אביב, אבל לא יכולנו לרכוש דירה במרכז. הדירה באשדוד התאימה לצרכים וליכולת שלנו".

משפרים דיור: "עברנו לרובע ד' באשדוד ולאחר מכן שכרנו דירה בגבעתיים. אחרי כמה שנים קנינו בית בגבעת שמואל".

חוויה מהדירה הראשונה: "כשנולד הבן הבכור שלנו, פינינו את חדר השינה היחיד בדירה עבורו. המשמעות היתה שהיינו צריכים לארגן את חדר השינה שלנו בסלון, ובאמצעות וילון יצרנו חלל שינה וחלל אירוח. עם הזמן, שיפצנו את הדירה והפכנו אותה לארמון הפרטי שלנו. במשך כל תקופת מגורינו באשדוד נסענו אשתי ואני לתל אביב בשני אוטובוסים מדי יום. בזמנו עבדתי כמתמחה במשרד רואי חשבון ברחוב דיזנגוף. בכל בוקר יצאנו ב-6:30, אבל היינו צעירים וזה לא היה נורא".

עצה לצעירים: "התחילו מלמטה וטפסו מעלה בקצב שלכם, גם אם המשמעות היא לרכוש דירה בפריפריה ולנסוע ברכבת למרכז. ותרו על חלק מהנאות החיים בגיל צעיר - הן יגיעו בהמשך".

"מכרנו את הדירה שקנו לנו ההורים בשיכון ל' עוד לפני שגרנו בה"

שם: שאולי לוטן

תפקיד: מנכ"ל חברת לוינשטין

גיל: 65

מצב משפחתי: נשוי + 3

שאולי לוטן

מגורים היום: רמת השרון

מיקום הדירה הראשונה: בית למרחב 128 ברמת השרון

כניסה לדירה: ב-1979, בגיל 33

כמה שנים חי בדירה ועם מי: "אני ואשתי חיינו בדירה הזו עד 2011, במשך 32 שנה".

מחיר: "הקרקע עלתה 30 אלף דולר, ובסך כל הבית כולל הבנייה והקרקע עלה 1.2 מיליון לירות (כ-300 אלף דולר)".

המימון לדירה: "אחרי החתונה, ההורים של אשתי וההורים שלי קנו לנו דירה בשיכון ל' בצפון תל אביב ב-90 אלף לירות. מכרנו אותה עוד לפני שנכנסנו אליה, ובינתיים גרנו בדירות שכורות. בחלק מהתמורה קנינו ערב מלחמת יום הכיפורים מגרש של חצי דונם ברמת השרון. לא רצינו לגור בדירה כי רצינו בית, אז כדי לבחון אם אנו 'מתאימים לבית' שכרנו בתים בנווה רסקו שברמת השרון".

מדוע בחרת לגור בדירה הזו: "רמת השרון עשתה רושם של קרובה מספיק לתל אביב ומרוחקת מספיק מהרעש וההמולה. היא היתה ידועה בחינוך טוב שבה, ובאיכות סביבה טובה".

משפרים דיור: ב-2011 אשתי החליטה שאחרי 32 שנה כדאי לעבור בית. עברנו לבית אחר שבנינו במרחק 200 מטר מהבית הקודם, שהוא גדול יותר והוספנו גם 'מלכודת נכדים': בריכת שחייה. הנכדים וחברים מגיעים אלינו הרבה, שזה הכי כייף".

חוויה מהדירה הראשונה: "הבית היה המרכז של כל החברים של הילדים שלנו, וכאשר הודענו שאנו מוכרים, החברים של הילדים הודיעו שהם מתנגדים כי אי אפשר למכור את הבית שבו הם גדלו".

עצה לצעירים: "לנסות לא לשכור אלא לקנות, כדי שהמשכנתה שהם ישלמו לא תלך לריק על דבר כמו שכר דירה. לא חייבים לקנות דירה מפוארת. אפשר לקנות דירה מתאימה יותר מבחינת הגודל והצרכים למשפחה העתידית ולא משופצת, מאשר קטנה וגמורה. ברזים תמיד אפשר להחליף ולשפץ בהמשך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#