ועדת הקבלה פסלה; המינהל הכניס זוג ערבים לישוב רקפת - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ועדת הקבלה פסלה; המינהל הכניס זוג ערבים לישוב רקפת

בני הזוג נדחו על ידי ועדת הקבלה של היישוב בנימוק של "חשש לפגיעה ממשית במרקם החברתי"; ממלא מקום מנהל מינהל מקרקעי ישראל הפך את ההחלטה

40תגובות

בהחלטה יוצאת דופן ובלתי מנומקת ביטל מ"מ מנהל מינהל מקרקעי ישראל, רונן כהן-שור, החלטה של ועדת ערר של המינהל לנושא ועדות קבלה ליישובים חקלאיים וקהילתיים, והורה על קבלת בני זוג ערבים ליישוב הקהילתי רקפת שבגליל. בעוד שבני הזוג טענו כי הופלו על רקע לאומיותם, טענו ועדות הקבלה ובא כוח היישוב כי הם אלה שמנהלים מאבק לאומי ורוצים לשנות את אופיו של היישוב.

מדובר בפרשה שהחלה לפני למעלה משש שנים, שעה שפאתנה אבריק (31) ואחמד זבידאת (35), זוג אדריכלים המתגוררים בכרמיאל, הגישו בקשה להתיישב ביישוב הקהילתי רקפת שבגוש מישגב שליד כרמיאל, זמן קצר לאחר נישואיהם. רקפת נוסד כמושב שיתופי ב-1981, ונהפך 8 שנים מאוחר יותר ליישוב קהילתי, שבו מתגוררות כיום 170 משפחות.

ועדת הקבלה של היישוב דחתה את בקשתם של בני הזוג. במארס 2005 הגישו השניים ערר על ההחלטה למינהל מקרקעי ישראל, המוסמך לדון בנושא. בתחילת 2007 דחה המינהל את ערעורם והם עתרו לבג"ץ בבקשה לבטל את ההחלטות. כמו כן, עתרו לבג"ץ כנגד נוהל ועדות הקבלה עצמו.

בפברואר השנה החליט בית המשפט העליון כי קבלת בני הזוג תידון פעם נוספת בוועדת הקבלה של רקפת ולאחריה, במידת הצורך, במוסדות הערר של מינהל מקרקעי ישראל וראש מינהל מקרקעי ישראל. על פי אותה החלטת מינהל, ועדת הערר תגיש את החלטתה למנהל המינהל כהמלצה, והוא רשאי לקבלה או לדחותה.

בני הזוג הופיעו שוב בוועדת הקבלה וזו החליטה לדחות שוב את פנייתם, ברוב של ארבעה נגד אחד. "חברי ועדת הקבלה הגיעו לדיון כשהם נטולי פניות, פתוחים ומוכנים לכל עמדה", כתב בא כוח היישוב, עו"ד דורון גושן במסמך שהגיש לוועדת הערר של המינהל. "שאלותיהם המפורטות של חברי הוועדה הוכיחו עד כמה ביקשו לקבל רושם נכון וצודק על העוררים עצמם ונכונותם להשתלב ביישוב".

אז מדוע בכל זאת פסלה ועדת הקבלה של רקפת את בני הזוג מלהצטרף לחבריה? לטענת הוועדה, בני הזוג אינם מקבלים עד היום את מהותו של רקפת כיישוב קהילתי ורואים בו לא יותר מאשר פרבר עירוני שקט, שמעניק רמת חיים ואיכות חיים גבוהה. בנוסף, טענו בוועדת הקבלה כי עמדתם של בני הזוג נגד מוסד ועדות הקבלה ונגד שמירת אופיו הקהילתי של היישוב עלולה לפגוע בחיי הקהילה ביישוב.

בערר שהגישו בני הזוג, באמצעות עו"ד סוהאד בשארה מארגון עדאלה לזכויות המיעוט הערבי בישראל, נטען כי רקפת אינו יישוב בעל אפיון מיוחד, בניגוד לטענות היישוב כי יש למקום אופי ייחודי, שבני הזוג אמורים להפנימו. בני הזוג אמרו כי הצהירו בראיון שערכה ועדת הקבלה כי הם מעוניינים להשתלב ולהיות חלק פעיל בקהילה, והסכימו לקבל את דעת הרוב באגודה. לטענתם, ציטוטים שהביאו באי כוחם של היישוב סילפו את דבריהם בריאיון.

לפני שבועיים דנה ועדת הערר של מינהל מקרקעי ישראל בערעור. יו"ר הוועדה, ראובן נהרי, התעניין אצל בני הזוג עד כמה הם מעוניינים להתגורר ביישוב, אחרי שכבר נדחו פעמיים. זבידאת ציין את הבת שנולדה להם במהלך השנים, ואת רצונם שתלמד בבית הספר במקום. כמו כן, הוא סיפר כי הוא מכיר ביישוב חברים עמם למד אדריכלות בבצלאל, וכי החלטת ועדת הקבלה אינה משקפת את כל הקולות ביישוב. לדברי זבידאת, לפני שניסו להתקבל שוב ביישוב, הם דיברו עם תושבים בו והתרשמו כי הפעם בקשתם תיענה.

עיקר הדיון חזר לדון בשאלת עמדתם של בני הזוג בנוגע למהות היישוב הקהילתי ולגבי ועדות הקבלה. על כך העירה עו"ד בשארה כי הם אכן לא מסתירים את עמדתם השלילית לגבי ועדת הקבלה, ואולם אין בכך כדי להצדיק את פסילתם מהמסגרת.

במהלך הדיונים הועלתה טענה כי השניים מנהלים מאבק עקרוני כנגד אי קבלתם כערבים ליישוב, ואולם בשארה טענה כי לאורך כל הדרך בני הזוג סירבו לפניית באי כוחם לעורר תהודה תקשורתית למאבקם, ונימקו זאת בכך, שמדובר במאבק פרטי וכי הם רוצים לבנות לעצמם בית ברקפת ולהשתלב ביישוב, ולא לנהל מאבק בעל אופי לאומי.

ואולם למרות זאת, שניים משלושת חברי ועדת הערר התרשמו אחרת, וכתבו בהחלטה: "רוב חברי הוועדה סברו כי במקרה זה אכן עשוי להיגרם נזק ממשי לחיי הקהילה ביישוב, וזאת גם לנוכח עמדותיהם הנחרצות של בני הזוג על הצורך בשינוי אופי ניהול היישוב כפי שמתנהל כיום, על פי הדין. התרשמותנו היתה כי חלק גדול מהמוטיבציה של העוררים קשורה בגורמים/ארגונים הסובבים והמלווים אותם, באופן אשר כאמור, יפגע ממשית במרקם החברתי ביישוב".

כאמור, החלטת ועדת הערר היא המלצה בלבד, וההחלטה נתונה בסופו של דבר בידי העומד בראש המינהל. ביום שלישי האחרון הודיע מ"מ מנהל המינהל כהן-שור כי "לאחר עיון בכל החומר ובנימוקים החלטתי לקהל את המלצת המיעוט בוועדה ולקבל את הערער".

בא כוח היישוב רקפת, עו"ד גושן, תקף את ההחלטה של כהן-שור וכינה אותה "תמוהה". גושן הזכיר כי ארבע ועדות (שתי ועדות קבלה ושתי ועדות ערר) דנו במשך שש שנים בעניינם של בני הזוג והחליטו כי אינם מתאימים להתגורר ברקפת.

לטענתו, עתירתם לבג"ץ באמצעות ארגון עדאלה נועדה לגרום לשלילת אופיים המיוחד של היישובים הקהילתיים. "כך, באופן תמוה ביותר וללא נימוקים דחה מ"מ מנהל מינהל מקרקעי ישראל את המלצתם של רוב חברי ועדת הערר, ושל ארבעה מתוך חמישה חברי ועדת הקבלה המקורית", אמר גושן.

לא התקבלה תגובת מינהל מקרקעי ישראל עד סגירת הגליון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#