הדירות כאן זולות יותר והשכר נטו גבוה יותר: איפה באמת כדאי לכם לגור?

יש אמת בשמועות על הביקוש הרב למגורים בעוטף עזה ובגליל, אבל הנוהרים לשם אינם מחפשים רק דיור במחיר שפוי ומרחבים פתוחים

אפרת נוימן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אפרת נוימן

מיכאל ושירה, הורים לשני ילדים קטנים, עברו לפני חמש שנים מתל אביב ליישוב מצפה הילה שבגליל המערבי. אחד השיקולים המרכזיים במעבר היה העובדה שמצפה הילה הוא אחד מכ-500 יישובים שמי שמתגורר בהם באופן קבוע זכאי להטבת מס משמעותית. במקרה שלהם - פטור ממס של עד 13.5 אלף שקל בחודש.

"השיקול העיקרי מבחינתנו היה אמנם איכות חיים, קירבה למשפחה וחינוך, אבל שיקול המס היה בהחלט חשוב. בשלב הזה המשכורות שלנו לא גבוהות ואנחנו גרים בשכירות, אבל שיקול המס יהפוך מהותי אם נבנה בית, ואז נבדוק באופן נקודתי את הטבת המס שיש בכל יישוב. אצל ההורים שלי, שעזבו קיבוץ בגיל מבוגר בלי הון או נכסים, עם הכנסה חודשית גדולה יותר, זה היה שיקול משמעותי כשהם בחרו לאן לעבור", אומר מיכאל.
כל מה שכדאי לדעת - הצטרפו לערוץ הטלגרם של TheMarker (להורדה - באנדרואידבאייפון)

עם זאת, לפני שאורזים את המשפחה כדאי לבדוק מה בדיוק תרוויחו. "מי ששוקל לקנות בית ביישוב בצפון כי הוא אוהב ירוק בעיניים ולקום לציוץ הציפורים בהחלט בודק גם את תקרת הפטור בכל יישוב, אבל לאו דווקא על זה תיפול ההכרעה, כי מביאים בחשבון שזה יכול להשתנות", אומר מיכאל. "ככל שההכנסה גבוהה יותר שיקול המס נהפך משמעותי יותר".

ישראלים שמתגוררים בפריפריה - ובהם יישובים בגבול הצפון, בעוטף עזה ובנגב - זכאים להטבות במס הכנסה. ההטבות ניתנות בצורת זיכוי שגובהו מגיע לשיעור מסוים (7%-20%) מההכנסה ברוטו, כל עוד היא נמוכה מהתקרה. כך למשל, מי שגר ביישוב שניתן בו הזיכוי המקסימלי עד לתקרה של 241.8 אלף שקל לשנה ומרוויח יותר מהתקרה ייהנה מזיכוי שנתי של 48 אלף שקל (כ-4,000 שקל בחודש).

ההטבה המקסימלית ניתנת ביישובים כמו זיקים, יד מרדכי, כפר עזה, שדרות, כרם שלום, נחל עוז וכיסופים. גם מי שגר באילת זכאי לזיכוי ממס של 10% על הכנסה שצמחה או הופקה באזור אילת או חבל אילות עד לתקרה של 242.5 אלף שקל לשנה.

קיבוץ כפר עזה
קיבוץ כפר עזהצילום: אליהו הרשקוביץ

ההטבות - שמוערכות במצטבר ב-2 מיליארד שקל בשנה - ניתנות כזיכוי שמקטין את תשלום המס. המטרה שעומדת מאחוריהן היא להקל על התושבים ולעודד הגירה של אוכלוסייה איכותית לפריפריה.

דן מתגורר בשנים האחרונות ביישוב מורן, שנמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית משגב. היישוב, שמתנהל כאגודה שיתופית, מונה כ-140 משפחות והטבת המס שמקבלים תושביו החל ב-2018 היא 7%. לדבריו, השיקול העיקרי לעבור לאזור היה רצון להתקרב לבית הספר לרפואה בצפת, שבו לומדת אשתו, וכן העובדה שיש תחנת רכבת סמוכה (כרמיאל), אך גם הטבות המס הן שיקול לא מבוטל לאור העובדה שדן הוא מפרנס יחיד.

פעמיים בשבוע הוא נוסע למקום העבודה שלו בתל אביב, ובשאר הימים הוא עובד מהבית. אמנם מדובר ב-130 ק"מ, אבל זמן ההגעה הוא 3.25 שעות לכיוון, שכן אין סנכרון בין זמני הרכבת לאוטובוסים.

"בעבר ניתנו הרבה הטבות בגליל שכבר לא קיימות, ולכן יש חשיבות גדולה לתוספת ההכנסה. כל שנה אנחנו חוששים שלא יחדשו את ההטבה - שמגיעה למאות שקלים בחודש", אומר דן. לדבריו, גם לאחר סיום הלימודים הוא ובת זוגו מתכננים להישאר בצפון. אף שיש יישובים שמקבלים הטבות גדולות יותר, הם מעדיפים להישאר במורן, שבו נוצר מבחינתם קשר ועוגן חזק לקהילה.

"במקום הראשון מבחינתנו נמצא החינוך, במקום השני נגישות ובמקום השלישי ההטבות. ההטבה במס מעסיקה פה רבים, שכן עיקר הבעיות בצפון הארץ קשורות לפרנסה. בעוד השכר פה אינו גבוה כמו במרכז - עלות המחיה לכל הפחות זהה. כך למשל, על צהרון בגן של הבת שלנו אנחנו משלמים 1,200 שקל לחודש והמחירים ברשתות השיווק תחרותיים פחות מבמרכז. רק עלות הדיור זולה יותר".

איך ההטבה משפיעה על השכר?

"עבודה מהבית מאפשרת לבחון מקום מגורים בראי ההטבות"

רמי צרפתי, מנכ"ל ובעלים של קבוצת רמי צרפתי
רמי צרפתי, מנכ"ל קבוצת רמי צרפתי

זיכוי המס לתושבים ביישובים פריפריאליים נקבע בסעיף 11 לפקודת מס הכנסה, לפי שורה של כללים. שיעור הזיכוי מטפס עם הקרבה לגבול, המרחק מאזור המרכז והירידה במדד הכלכלי־חברתי של הלמ"ס. בכל שנה מפרסמת רשות המסים את רשימת היישובים המוטבים לשנת המס, את הניקוד הכולל (המתקבל משקלול הניקוד החברתי־כלכלי, ניקוד הפריפריאליות וניקוד הסמיכות לגבול) ואת שיעורי הזיכוי ממס שלהם זכאים תושבי היישובים.

המשמעות בשכר נטו המתקבל אצל עובד שגר ביישוב שנהנה מהטבות יכול להיות דרמטי. כך למשל, בפורטל דרושים מבית יד2 בדקו כיצד יושפע שכרם של בעלי מקצוע שונים בעלי פרמטרים משפחתיים שונים, בהתאם להטבות המס הניתנות. בהשוואה שנעשתה בין שישה יישובים שונים המזכים בהטבות מס התברר כי גבר נשוי שעובד כמתכנת JAVA, מתגורר בשדרות ומשתכר 27 אלף שקל בחודש, מקבל עוד 48 אלף שקל בשנה, לעומת המס שהיה עליו לשלם ללא הטבות. אם הוא מתגורר במעלות, הוא מקבל עוד 33 אלף שקל בשנה, בנהריה הוא מקבל עוד 24.5 אלף שקל בשנה ובכרמיאל - עוד 9,200 שקל בשנה. החישוב הזה יוצא מנקודת הנחה שתנאי השכר אינם מושפעים ממקום המגורים וגם עובדים במקומות מרוחקים יותר מתניידים לאזורים שבהם יש ביקוש לעובדים.

לפי אותו ניתוח, מהנדסת מערכות רווקה שמרוויחה 23 אלף שקל ומתגוררת בנהריה (שם שיעור הטבת המס הוא 12%) תזכה לתוספת שנתית של 24 אלף שקל בשנה. אם תבחר לגור בכרמיאל היא תקבל תוספת של 9,265 שקל בשנה.

ליאת הדר־שרביט, מנכ"לית פורטל דרושים מקבוצת יד2, מציינת כי עולם התעסוקה מתקדם לכיוון של תעסוקה גמישה וגלובלית שמתחשבת יותר בצרכי העובד. "חברות היי־טק מאפשרות לעובדים לעבוד מהבית יום בשבוע, ניתן לערוך שיחות ועידה מהבית וכיום יש גם תופעה של עובדים בחברות גלובליות שעובדים גם ממדינה אחרת. כל אלה יכולים להשפיע על ההחלטה של עובדים לבחון את מקום המגורים גם בראי הטבות המס".

קיבוץ נחל עוז
קיבוץ נחל עוזצילום: אליהו הרשקוביץ

"ככל שטווח הטילים גדל - כך גם הסיכוי שההטבות יישארו"

בשוק הנדל"ן רואים מקרוב את ההשפעה שיש להטבות על הביקוש לדירות בפריפריה. רמי צרפתי, מנכ"ל ובעלי קבוצת רמי צרפתי, מספר כי בפרויקטים של הקבוצה בנתיבות ובשדרות, אחד מכל חמישה רוכשים בממוצע הגיע בעקבות הטבות המס.

"בפרויקט שאנחנו משווקים כעת בנתיבות יש כמה רוכשים שהגיעו מאשדוד ומאשקלון בגלל הטבת המס. מעבר למענק של מחיר למשתכן, יש להם תוספת במשכורת שיכולה להגיע ל-3,000 שקל בחודש. פגשתי זוג שמתגורר באשדוד בשכירות וקנו דירת פנטהאוז בשדרות ב-1.5 מיליון שקל - מחיר של דירה רגילה קטנה באשדוד. עם הטבת המס החודשית הם יכולים לכסות את המשכנתא".

ערן עמור, מנהל חטיבת צפון באלדר שיווק נדל"ן, אחראי בין השאר על הפרויקטים בטבריה ובעכו, שבהם התושבים מקבלים הטבות מס. לדבריו, ההטבות כובלות את תושבי המקום וגם מסייעות במשיכת תושבים חדשים.

לטענת עמור וצרפתי, הרוכשים אינם חוששים מביטול ההטבות. "אני מעריך שההטבות לא הולכות להשתנות. רוב היישובים פריפריאליים במצב סוציו־אקונומי לא גבוה", אומר עמור. צרפתי סבור שגם המצב הביטחוני בדרום לא יאפשר הרעה כלכלית לתושבים. "ככל שטווח הטילים גדל, כך התמריץ גדל וההטבה נשארת".

נתיבות
נתיבותצילום: אליהו הרשקוביץ

חיים שולמן, סמנכ"ל הרשות לפיתוח הנגב והגליל, מספר כי ברשות מלווים מדי חודש כ-200 משפחות שעוברות לגליל. לדבריו, הטבות המס הן במקום השני או השלישי מבחינת השיקולים של המצטרפים החדשים. "בלי ההטבות אנשים ירצו להתקרב עוד 20 דקות למרכז ואז עוד 20 דקות - ובסוף הם יגיעו לתל אביב. אין לנו הרבה כלים לשכנע ישראלים לעבור לגליל. הציבור לא מכיר ולא יודע שיש כאן חיים טובים".

גם שולמן לא חושב שיש אפשרות שההטבות יבוטלו. "קשה לי להאמין שמישהו יעז לבטל אותן. זה יפגע בהרבה אנשים וראשי הרשויות לא יתנו לזה לקרות. המדינה צריכה לעודד אנשים להישאר או להגר לפריפריה ולהביא לפיזור אוכלוסייה. אם היא לא תיקח אחריות ותעודד את המעבר, זה יקרוס. במקרים מסוימים יש נכונות לספוג הפחתה בהטבה, אבל לא לבטל אותה".

"המדינה זורקת כסף לפח"

בעוד תושבים ביישובים מוטבים ואנשי נדל"ן תמימי דעים בנוגע לחשיבות ההטבות במסגרת השיקולים של בחירת מקום המגורים, חטיבת המחקר של בנק ישראל מצאה ב-2016 כי הטבות יישוביות במס הכנסה אינן כלי מדיניות יעיל למשיכת מהגרים לפריפריה.

לפי הניתוח של בנק ישראל, רק 10% מההטבות שניתנו ב-2008 יועדו לשכירים שהיגרו ליישובי הפריפריה ומעטים מהם היגרו בגלל הטבות המס. כ-75% מההטבות ניתנו לתושבים ותיקים, שכנראה לא היו עוזבים גם ללא ההטבות.

כרמיאל
כרמיאלצילום: גיל אליהו

אחת מתופעות הלוואי של ההטבות קשורה לאפשרות לקבל הטבות שלא כדין באמצעות רישום כתובת המגורים ביישוב שמקבל הטבה. צעירים שעזבו את בית הוריהם ועברו למרכז ממשיכים להשתמש בכתובת ביישוב שמקבל הטבה וכך נהנים מהטבות שלא כדין. לפי המחקר, 12% מההטבות ניתנו לשכירים שספק אם גרו ביישובים המוטבים.

עד 2015 לא הוגדרו קריטריונים ברורים ליישובים שזכאים להטבות. ראשי היישובים ניצלו מצב זה והפעילו לחצים כבדים על הממשלה לצירופם לרשימת הזכאים להטבות, או כדי למנוע את הוצאתם ממנה. התלות של בכירי הממשלה בראשי יישובים, המספקים להם לא פעם בסיס תמיכה פוליטי חיוני, הפכה רבים מהלחצים האלה לאפקטיביים.

ב-2015 חוקקה הכנסת תיקון שמבסס את הטבת המס על קריטריונים ברורים, ורשימת היישובים הנהנים הורחבה משמעותית תוך צמצום מתון של גובה ההטבות בחלק מהיישובים. זו היתה הרפורמה המקיפה הראשונה שנעשתה בנושא מאז צמצום ההטבות יותר מעשור קודם לכן.

במצב הקיים יש שלושה סוגים של יישובים שמזכים בהטבה. הסוג הראשון הוא 450 יישובים שנהנים מהטבה בתנאים קבועים במשך כל השנה. הרשימה כוללת בין היתר את יטבתה, כפר גלעדי, מעלות־תרשיחא, ערד, צפת, קרית ארבע וראש פינה. הסוג השני הוא יישובים שבהם ניתנת הטבה רק במחצית הראשונה של השנה (עד סוף יוני 2020), ובהם ניר דוד וכפר ורדים. הסוג השלישי הוא יישובים שניתנת בהם הטבה בתנאים מסוימים במחצית הראשונה של השנה והטבה בשיעורים נמוכים יותר במחצית השנייה של השנה. ברשימה זו נכללים בין היתר יחיעם, מטולה, עכו וקרית שמונה.

"המדינה זורקת כסף לפח, ונותנת הטבה שגדלה ככל שאתה עשיר יותר", אומר בכיר במשרד האוצר על הטבות המס. "כל צמצום שלה צפוי לעורר התנגדות פוליטית עזה".

חיים שולמן
חיים שולמן, סמנכ"ל הרשות לפיתוח הנגב והגליל

במשרד האוצר מודעים לכך שאף שהנושא אמור לעלות על סדר היום בכנסת החדשה, הסיכוי לצמצם את ההטבה אינו גדול. למעשה, הממשלה נתונה מעת לעת ללחצים להרחיב את ההטבה ליישובים חדשים. עם זאת, אם תקציב המדינה הבא יהיה עתיר גזירות ייתכן שההתנגדות להטבה תזכה באוזן קשבת.

משרד האוצר צפוי לנסות לכל הפחות להוריד את תקרת ההטבה. באוצר ינסו להסתמך על התקדים של 2003, שבה צומצמה רשימת היישובים הזכאים להטבה על רקע המשבר הכלכלי שהיה במדינה. עלות ההטבה צללה אז מ-1.5 מיליארד שקל ל-600 מיליון שקל.

גם בועז סופר, לשעבר סמנכ"ל לתכנון וכלכלה ברשות המסים, שעמד בראש הוועדה להסדרת סוגיית הטבות המס ביישובים ב-2009–2010, סבור כי המצב הקיים רחוק מלהשביע רצון. "ההטבות נהפכו כלי שרת פוליטי למטרה ולא לאמצעי. מדובר בהטבות רוחביות ומקיפות מדי ולכן גם אפקטיביות פחות מכפי שהיינו רוצים להאמין. אחת הבעיות היא ההשפעה של ההטבות על מחירי הקרקע, מכיוון שאם ביישוב מסוים מקבלים הטבה ובזה שלידו לא מקבלים אותה - זה בא לידי ביטוי בעליית מחירי הנכסים במקום המבוקש יותר".

סופר מוסיף כי בזמנו הם גילו שההטבות ניתנו במתאם חיובי לבחירות וליישובים שזוהו עם מי ששלט במדינה באותה העת. "כשרוצים לסייע ליישובים מסוימים אפשר לעשות את זה בצורה ממוקדת עם תקציב ישיר לבריאות, מעונות יום, מתנ"סים, תרבות, נגישות ותחבורה. אם ניקח לדוגמה את אילת, יש בה הרבה הטבות - במס הכנסה ומע"מ ולמעסיקים - ובכל זאת העיר במצב לא טוב לפי פרנסיה. אז אולי זה לא עובד? במקרים רבים, הטבה במס זה כלי לא טוב, בעיקר כשמדובר על השפעה רוחבית. במקרה זה האפקטיביות נמוכה וגם אם קיימת השפעה - היא זמנית. המדינה מוציאה 2 מיליארד שקל כי היא מתקשה לריב עם ראשי רשויות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker