"לא מתביישים לבקש פה 2 מיליון שקל על וילה"
לכתבההצעירים עוזבים, האוכלוסייה החרדית גדלה, ובמקביל מתמודדת ערד גם עם מאבק סביבתי ממושך נגד מכרה פוספטים ■ ראש העירייה, ניסן בן חמו, מרגיש שהמדינה נטשה את העיר הדרומית — אך לא מוכן לקבל סיוע ממשלתי
כמעט בכל שעה של היום, בכל יום בשנה, נראית ערד נטושה למחצה. זה מה שקורה בעיר הקטנה, שהתגאתה במשך שנים בילדיה שאינם צריכים לחצות כביש בדרך לבית הספר. העיר בנויה שכונות־מתחמים שמכונסות בתוך עצמן, ללא רחובות ושדרות שאפשר לטייל לאורכן. הבנייה לאורך קווי גובה יצרה מתחמים מבודדים, ששטחים גדולים של אדמת טרשים מחורצת מפרידים ביניהם. ראשיתה של ערד היתה אחרת: בתחילת שנות ה–60 עמדו עשרות משפחות בתור לרכוש בה דירות. היא תוכננה מהאבן הראשונה. לא עוד ערים שנבנו בחופזה כדי לקלוט עלייה המונית ויוצאי מעברות, אלא עיר מתוכננת ועובדת. זו היתה הדרך הראשית לים המלח, ולאלפי התיירים שטיפסו בשביל הנחש למצדה. כאן...
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר