"אני נהנה מכל היתרונות - גר עם ההורים אבל מרגיש כמו בדירה שכורה בת"א"

יוקר המחיה, אורח החיים המודרני ושיקולי נוחות משאירים את הצעירים בבית ההורים הרבה אחרי תום השירות הצבאי ■ איך מייצרים שהות משותפת ששומרת על המרחב הפרטי של ההורים והילדים?

רונית הראל
עיצוב פנים: קרן ניב טולדנו
רונית הראל

הצעירים חוזרים הביתה? למעשה, רבים מהם מעולם לא עזבו אותו. מחקר שערכה באחרונה "REAL Trends" הראה כי כשליש מבני 18–24 בארצות הברית מתגוררים עם הוריהם. נתוני הלמ"ס מהשנים האחרונות מצביעים על יותר מרבע מיליון בני אדם בישראל, קרי 15%–35% מהצעירים בגילי 25–35 שממשיכים לגור בבית ההורים מסיבות שונות.

בין אם הם מתקשים לממן את השהות היקרה בדירה שכורה, בין אם הם רוצים לחסוך כמה שיותר על מנת להבטיח את עתידם הכלכלי כבוגרים, ובין אם פשוט משיקולי נוחות - מגורים בין־דוריים נהפכו לתופעה שכיחה שמתגלגלת גם לפתחם של המעצבים והאדריכלים. "יותר ויותר בקשות להתאמות תכנוניות למגורים מסוג זה מופנות אלינו במהלך בנייה או שיפוץ, או אפילו בשלבי התכנון האדריכלי הראשוני", מעידה האדריכלית לילך ספרן־גורפונג, הבעלים של משרד "ספרן־גורפונג אדריכלים". "משפחות מגדירות מחדש את ההרכב שלהן בשלבים שונים של החיים, והבקשה להתאים מרחב מחיה למודל לפיו נשאר אחד הילדים בבית עם ההורים, הופכת מקובלת ותכופה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום