שקד ואלקין קיבלו שיעור בפסיכולוגיה: הציבור בפאניקה

היקף השיא של נטילת המשכנתאות הוא כבר לא רק נתון כלכלי יבש. הוא מלמד על אובדן האמון בממשלה, וחושף את הלחץ שבו מצויים משקי בית רבים - שנאלצים להגדיל את הסיכון הכלכלי שמוטל עליהם

יעל דראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שרת הפנים איילת שקד ושר הבינוי והשיכון זאב אלקין. על הממשלה לצנן את הפאניקה ואת הפסיכולוגיה שמניעה את טירוף הביקושיםצילום: אמיל סלמן
יעל דראל

ביממה הקרובה צפויים מומחים רבים מעולם הבנקאות והנדל״ן לנסות ולספק הסבר לשיא שרשם הציבור בנטילת משכנתאות בחודש יוני: 11.6 מיליארד שקל בחודש אחד - זינוק אדיר של 22% רק בהשוואה לחודש הקודם. בוודאי יישמעו הסברים על סביבת הריבית, על מדיניות בנק ישראל בנוגע לרכיב הפריים, או על מדרגות המס שמיטיבות ומתמרצות את משקיעי הנדל״ן.

אלא שההסבר האמיתי למצב הנוכחי אינו מגיע ממחוזות הכלכלה – אלא דווקא מתחום הפסיכולוגיה. הנתונים האלה, שממחישים את הרתיחה שבה מצוי שוק הדיור, מעידים בעיקר על דבר אחד: הציבור הישראלי בפאניקה, הוא אינו מאמין שלממשלה החדשה יש תוכנית משמעותית להתמודדות עם מחירי הדירות המאמירים – והוא רץ לרכוש דירה מחשש שבעוד חודש או חודשיים המחירים יעלו עוד.

מצב זה אינו מפתיע מאוד את השחקנים בשוק הנדל״ן, שמכירים היטב את המצע הפסיכולוגי שעליו מושתתת כל פעילותם העסקית. כך היה ב-2011, כשהציבור הישראלי נשאר על הגדר בתקווה שהמחאה החברתית תוביל לשינוי מדיניות בשוק הדיור, וכך היה ב-2014, כששר האוצר דאז, יאיר לפיד, הצהיר על תוכנית מע״מ אפס והרחיק אלפי זוגות צעירים ממשרדי המכירות, שהעדיפו להמתין על מנת ליהנות מההנחה שהובטחה להם.

הצינון הפסיכולוגי של הביקוש לדירות הופעל שוב עם השקת תוכנית מחיר למשתכן בתקופתו של שר האוצר לשעבר משה כחלון – כשרבבות זוגות צעירים העדיפו להמתין להשתלבות במערכת ההגרלות הממשלתית בשנים שלאחר מכן. הסיבובים האלה המחישו היטב את מד הדופק הרגיש והציפיות של הציבור הישראלי לפעולות הממשלתיות. מד הדופק הזה פעל באופן מופלא גם בכיוון השני: בכל אחד מהסיבובים האלה – כשהקסם פג וההבטחה הממשלתית לא מומשה - שבו הרוכשים להסתער על השוק והציתו מחדש את הביקוש לדיור.

ייעוץ משכנתאות. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: עופר וקנין

נכון להיום, אחרי תקופה ארוכה של סטגנציה פוליטית, עם זינוק של למעלה מ-5% במחירי הדירות בשנה החולפת וללא אמירה ברורה וחד-משמעית מצד נבחרי הציבור – האמון והציפיות של רוכשי הדירות במדיניות הממשלתית הגיע לשפל. אל התחתית הזו הוסיף באחרונה גם שר הבינוי והשיכון החדש, זאב אלקין, חומרי בערה פסיכולוגיים משלו באומרו לפני מספר שבועות את הדברים הבאים: "מה שפורסם בתקשורת זה כלום לעומת מה שמצפה לנו בשנה הקרובה. אנחנו נמצאים בסיבוב מחודש של משבר. עלייה של 5.6% במחירי הדיור זה לא סוף פסוק".

נתוני המשכנתאות אם כן אינם עוד נתון כלכלי יבש. הם מלמדים על הלך הרוח בציבור, וחושפים את הלחץ שבו מצויים משקי בית רבים שנאלצים להקדים רכישות של דירות - ולהגדיל את הסיכון הכלכלי שמוטל עליהם.

במצב הנוכחי הדיון כבר חרג מגבולות השיח הנדל"ני. אנו עדים לפצצה חברתית מתקתקת שעשויה לגרור משקי בית רבים להתנהלות כלכלית מסוכנת. לכן, על אף שהמשימה המרכזית כיום נוגעת להגדלת היצע הדירות באזורי הביקוש ולטיפול בהול בתשתיות, הרי שעל הממשלה מוטלת גם האחריות לצנן את הפאניקה ואת הפסיכולוגיה שמניעה את טירוף הביקושים. ללא תוכנית סדורה שתוצג לציבור לטיפול במשבר – שיא המשכנתאות יישבר מחדש כבר בחודש הבא.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker