אור ירוק: שכונת הארגזים בת"א בדרך להפוך למתחם של מגדלים בני 33 קומות

על פי התוכנית שאישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ייבנו בשכונה בניינים בגבהים של עד תשע קומות לצד מגדלים, ובקומות הקרקע ישולבו שימושי מסחר ושימושים ציבוריים – על מנת לייצר מרחב עירוני פעיל

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צילום: ללא קרדיט

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב אישרה היום (רביעי) את תוכנית הענק לשכונת הארגזים, הממוקמת בחלקה הדרום מזרחי של העיר – במסגרתה יוקמו כ-1,800 יחידות דיור חדשות, בבניינים שיתנשאו עד לכ-33 קומות. לצד יחידות הדיור הרגילות, כוללת התוכנית גם זכויות לבנייתן של 300 יחידות לדיור מוגן, 70 יחידות דיור להשכרה, וכן שטחי משרדים ומסחר בהיקף של כ-12.5 אלף מ"ר.

התוכנית האמורה משתרעת על שטח של כ-120 דונם בחלקה הצפוני של השכונה – מצפון לפארק דרום, מדרום לרחוב לח"י, ובין הרחובות משה דיין ושכונת עזרא.  יזמי התוכנית, אותה תכנן משרד האדריכלים פרחי צפריר, הן החברות אלעד ישראל מגורים החדשה של קרן JTLV2, אביוד נכסים וחברת פרידמן חכשורי. על פי התוכנית, הבינוי בשכונה יורכב משילוב של בנייה מרקמית בגבהים של עד תשע קומות, לצד מגדלים של עד 33 קומות – כאשר בקומות הקרקע ישולבו שימושי מסחר ושימושים ציבוריים – על מנת לייצר מרחב עירוני פעיל בשכונה.

מלבד ההתחדשות שמסמנת התוכנית האמורה לחלקה הדרום מזרחי של העיר - זו מהווה גם סוף סאגה ארוכת שנים באחת מהשכונות החלשות ביותר בתל אביב. בגבולות השכונה, המשתרעת על כ–160 דונם, מגולם סיפורם המורכב של כ–380 משקי בית; חלקם מתגוררים בה עוד מימי קום המדינה, וחלקם שוכנו על ידיה בקרקעות שננטשו על ידי ערבים שהתגוררו במקום ערב היווסדה. מעמדם וזכויותיהם של רבים מדיירי השכונה על הקרקע לא הוסדרו מעולם, כמו גם של ילדיהם של אותם המתיישבים הראשונים — והם הוגדרו ברבות השנים כפולשים.

צילום: ללא קרדיט

ב–1999 נמכרה הקרקע על ידי המדינה ליזמים ישעיהו חכשורי ושותפו, איש העסקים אבי יוחנן שבבעלותו חברת מנופי אבי — שזכו במכרז לתוכנית פינוי־בינוי בשכונה תמורת 1.2 מיליון שקל בלבד. במסגרת המכרז, חויבו הקבלנים בפינויים ופיצויים של משפחות השכונה המפונות בתמורה שהסתכמה בדירה חדשה בת 110 מ"ר, 50 אלף דולר, וכן שכר דירה עבור תקופת מעבר שהוערכה בכשלוש שנים. עשור מאוחר יותר, הצטרפה כשותפה לפרויקט גם חברת אלעד ישראל מגורים, שבשליטת המיליארדר יצחק תשובה – שנמכרה לפני כחצי שנה לקרן JTLV2.

ואולם, לטענת תושבי השכונה, רשימת הזכאויות המקורית שצירפה המדינה לאותו מכרז מיתולוגי – שעל בסיסה נקבעו הפיצויים לפינויים – לא כללה יותר מ-200 משפחות שהתגוררו בה, ונותרו בחוץ. טענה זו עמדה בבסיסו של סכסוך משפטי בין עשור – במהלכו פונו ופוצו כ-100 משפחות מבין 180 משקי הבית שכן נכללו ברשימת הזכאויות. 

הסאגה המשפטית הממושכת בעניינן של כ-200 המשפחות שנותרו מחוץ לרשימה – הסתיימה לפני כשנה וחצי, עם גיבושו של מתווה פיצויים שנרקם בין עיריית תל אביב ליזמים ולוועד תושבי השכונה. במסגרת המתווה, שנחשף לראשונה בדה מרקר, ושסלל את הדרך לאישורה של התוכנית הנוכחית - נקבע כי מרבית המשפחות בשכונה יקבלו תמורת פינוי השטח דירת שלושה חדרים באחד ממגדלי המגורים העתידים להיבנות – חלקן בהשתתפות של כ-750 אלף שקלים. בתמורה, כפי שקבע המתווה – יקבלו היזמים תוספת זכויות בנייה משמעותית של כ-900 יחידות דיור לפרויקט.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker