"אם במנהטן אפשר - גם בגעתון אפשר": התוכנית שיכולה להציל את נהריה

ההצפות בחורף אינן האתגר היחיד של העירייה ■ ראש מחלקת תכנון ובנייה בעירייה, רוני לוי, מתמקד בשיקום השכונות הוותיקות ובהשבת העיר לימיה היפים כמוקד תעסוקה ושירותים אזורי

מירב מורן
מירב מורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שדרות הגעתון מוצפות
שדרות הגעתון מוצפות, בשבוע שעבר. "הפתרון הכולל נמצא באחריות מחוז צפון"צילום: רמי שלוש

תמונות החניון התת־קרקעי המוצף והחסום של קניון ארנה בנהריה, מעברה המזרחי של תחנת הרכבת, ייצרבו בזיכרונם של התושבים, בצד סרטונים שצולמו ממעוף הציפור, ובהם נראית העיר, שבשבוע שעבר נהפכה למשך יממה לנהר מים ובוץ שבתיה טובלים בתוכו.

ראש מחלקת תכנון ובנייה בנהריה, רוני לוי
ראש מחלקת תכנון ובנייה בנהריה, רוני לויצילום: דוברות עיריית נהריה

ככל שראש מחלקת תכנון ובנייה בעירייה, רוני לוי, מוטרד וכואב את האירועים שגבו גם חיי אדם, הוא סבור שלימים, מכת הגשמים העזה ("אירוע של פעם במאה שנה", כלשונו) תיזכר כמועד שבו החלה תנופת התחדשות אשר תשיב לנהריה, ובעיקר למרכז העיר, את חיוניותה.

לדברי לוי, האירוע היה יכול להימנע אם מדינת ישראל ורשויות הניקוז היו תופסות את המים במעלה נחל הגעתון. אגן הגעתון משתרע על שטח ענק במונחים ישראליים (45 קמ״ר), והזרימה אליו מתחילה בגב ההר, באזור מעלות. את המים צריך לעצור במאגרים, כפי שהוצע בתוכנית לניהול מי הנגר באזור, שהוכנה בעשור שעבר. עד היום לא ידוע מדוע לא הוקם אפילו מאגר אחד. "יישום התוכנית תלוי במחוז צפון, שכן אגנים לאגירת המים מיועדים לקום מחוץ לתחום השיפוט של נהריה. צריך לעשות זאת מיד, כדי למנוע את ההצפה הבאה ואת האסונות הבאים", אומר לוי.

מראה חריג בנוף הישראלי

נהר הגעתון ושדרת הגעתון שלאורכו הם מופע יוצא דופן בישראל. באיזו עיר אחרת בישראל יש רחוב מרכזי שבקצהו האחד חיבור נוח וטבעי לתחנת רכבת ארצית, ובקצהו השני, במרחק פחות מקילומטר, משתרע חוף רחצה? את הדרך בין הים והרכבת עוברים לאורך נחל, תחת שדרת עצי אקליפטוס ותיקים שלאורכה רצף חנויות, מבני ציבור, בתי קפה ומסעדות, שמספקות שירותים שגרתיים, מסחר ותחבורה לתושבים הרחובות הקטנים הרבים המתנקזים מהשדרה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי
שדרות הגעתון בנהריה
שדרות הגעתון בנהריה בימים כסדרםצילום: גיל אליהו

רשת הרחובות במרכז העיר הישן של נהריה, ששוכן בצדו המערבי של תוואי מסילת הרכבת, מהווה מארג אורבני שרשויות מקומיות אחרות יכולות רק לחלום עליו. אך כגודל הפוטנציאל — גודל ההחמצה. בהנהלת העירייה מזכירים בגעגוע את שנות ה–70 וה–80, שבהם בשפך הגעתון, שהיה רחוב הבילויים, שטו בסירות מנוע ולאורך השדרה נסעו בכרכרות רתומות לסוסים — האטרקציה התיירותית של העיר. נהריה תיפקדה בימי ראשיתה כעיר מחוז חזקה, שבני היישובים הסמוכים הגיעו לקנות בה מצרכים ולקבל בה שירותים.

כמתכנן ערים וכתושב נהריה, לוי עקב אחר השקיעה המתמשכת של השכונות הוותיקות, שבתיהן התיישנו והתרוקנו מתושבים — תהליך שמכונה "אפקט ארנה", על שם הקניון שנבנה מעבר לתחנת הרכבת ופגע בעסקים הוותיקים עם השנים, אזורי התעשייה והתעסוקה ליד מסילת הרכבת הלכו ואיבדו את כוח המשיכה הכלכלי, עד שנשכחו הימים שבהם רבים מתושבי הצפון מצאו בבעיר את פרנסתם.

״אחד הדברים שכשלנו בהם כישלון חרוץ בשלושת העשורים האחרונים הוא עדכון מרחבי התעסוקה העירוניים״, אומר לוי. לדבריו, בכוונתו לפתח את מזרח רחוב הגעתון, ואת הרחובות לוחמי הגטאות וקרן היסוד שלאורך המסילה, כמרכז עסקים ומשרדים שיספק תעסוקה מכניסה לתושבי העיר וימשוך אליו עובדים מיישובים באזור".

קניון ארנה בנהריה
קניון ארנה בנהריהצילום: אלון רון

מדוע זה לא קרה עד היום?

״הפיתוח העירוני שניכר לעין בנהריה סוחב על גבו את החזון ההיסטורי של ראש העירייה הקודם, ז׳קי סבג (שבבחירות המוניציפליות האחרונות הפסיד ברוב גדול לראש העירייה הנוכחי, רונן מרלי, אחרי שכיהן בתפקיד שש קדנציות; מ"מ). הוא רצה לקדם תוכניות בנייה לאזור התעשייה הסמוך לעיר בגבעת שעל, בשטח המאושר סטטוטורית לפיתוח מבני תעשייה, על קרקע בבעלות מדינה ליד צומת כברי.

"השטח נמצא אמנם בתחום השיפוט של נהריה, אבל הוא ממוקם כ–5 ק"מ מזרחה ממרכז העיר. סבג התעקש שלא לקדם בנייה במקום אחר לפני שמפתחים את האזור הרחוק, אך בהנהלת העירייה החדשה השתנתה הגישה. עכשיו העדיפות היא להחיות את האזורים הוותיקים, ואנחנו מקבלים רוח גבית ממוסדות התכנון של המחוז לגישה הזו".

מה הסיבה שתמשוך יזם לבוא ולבנות באזור ששוקע כבר שנים?

"ריכוז של משרדים בקרבת תחנת רכבת הוא צו השעה — נוח למעסיקים ולמועסקים. מה שסביבת תחנת השלום בתל אביב היא לתושבי הערים בגוש דן, יצמח בסביבת תחנת הרכבת בנהריה עבור תושבי הגליל וצפון הארץ. אנחנו מציעים נגישות תחבורתית בתחנת רכבת ובתחנת אוטובוסים מרכזית הקיימת, שתישאר במתכונת זו או אחרת על גדת הגעתון, סמוך לרכבת; וכן קרבה למסעדות ולשירותים שנעים לצאת אליהם בצהריים במרחב הציבורי בשדרת הגעתון, אשר יעבור בשנים הקרובות שיקום יסודי.

שדרות הגעתון בנהריה מוצפות
שדרות הגעתון בנהריה מוצפותצילום: ירון קמינסקי

"אם יזם יבוא אלי היום ויציע לבנות ברחובות שממערב לתחנה מגדל עם קומות רבות של מגורים ומשרדים למעלה ומסעדה טובה למטה, הוא יקבל ממני אור ירוק מיד. יש גם תמריץ כלכלי — לפני חצי שנה הכריזה מועצת העיר על הטבות מהותיות בדמות תעריף ארנונה מופחת לתעשייה נקייה במרחב העירוני, בטבעת הסמוכה לאמצעי ההסעה ההמוניים".

ארנונה זה לא מספיק. היזם ירצה גם חניון. עושה רושם שחניונים תת־קרקעיים בנהריה הם סיכון לא מחושב.

״אם תוגשם תוכנית המחוז למניעת הצפות, לא תהיה מניעה להקמת חניונים תת־קרקעיים בנהריה. אבל גם אם סכנת ההצפות תיעלם, אין סיבה לקיומם של חניונים רבים בבינוי שצמוד לתחנת רכבת. אני מאמין שאצליח לשכנע את גורמי התכנון לאשר תוכנית בניין עיר שלפיה, ברדיוס מוגדר מהתחנה לא תתוכנן חניה כלל, ובמעגל הרחב יותר יתכננו עם חניה מינימלית. אם במנהטן ובלונדון אפשר להקים מגדל ללא למכוניות פרטיות — גם בגעתון אפשר״.

תחבורה ציבורית תחילה

בימים אלה נמצא בעיצומו מהלך תכנוני לשיפור מערך קווי התחבורה הציבורית בנהריה. מדובר במהלך כולל ביוזמת הרשות הארצית לתחבורה ציבורית שתכליתו להוסיף תדירות ולטייב מסלולים ליצירה של רשת קווים אפקטיבית לכיסוי העיר לצורכי הגעת עובדים מחוץ לעיר, ניידות לאזורי בילוי חיבור למוקדי משיכה והסעת המונים. יישום השיפור המתוכנן יהיה כרוך בהקצאת שטחים תפעוליים בשולי השכונות, התאמת הרחובות לתנועה אוטובוסים והקצאת נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות להבטחה של שירות אמין בתנועה שוטפת.

הגעתון משורת היום על ידי אוטובוסים, אך לא באופן מיטבי. בין היתר, משום ששטחים שתוכננו ושימשו בעבר כתחנות אוטובוס, עברו לפני שנים שינוי ייעוד ונהפכו למקומות חניה במקביל למדרכות.

התוכנית האסטרטגית של מחוז צפון, שאליו שייכת נהריה, כוללת יעד שלפיו העיר צריכה להתכונן להכפלת האוכלוסייה, מ–70 אלף תושבים היום ל–140 אלף תושבים עד 2035. לוי אומר שהצמיחה תוכל לקרות בלי שהעיר תצא לבינוי מעבר לגבולות תוכניות הבנייה שאושרו עד כה, ובאמצעות תוספות בנייה, שינוי ייעודיים והקצאות במגרשים בבעלות פרטית.

"נוכל ליצור עתודת מגורים ומחיה בתוך השטח הבנוי הקיים לטווח רחוק יותר, אפילו ל–200 אלף איש, באמצעות התחדשות עירונית בלבד", אומר לוי. בתוכנית המתאר של העיר נקבע כי הבנייה בגעתון יכולה להגיע לגובה של עד 24 קומות, אך לדברי לוי, בעירייה שואפים לקדם את ההתחדשות של מערב העיר הוותיק (הגעתון והשכונות הסובבות) במהלך מרחבי, ולא באישורים נקודתיים לכל מגרש ומגרש.

"אני לא רוצה כאן תמ"א 38, אלא יישום של התחדשות עירונית בתוכנית כוללנית, שתתחיל במחשבה על המרחב הציבורי המשרת את כלל התושבים", אומר לוי. "זכויות הבנייה הנוספות למגרשים הפרטיים שמקנה תוכנית המתאר יממנו את הפיתוח של המרחב הציבורי. הגעתון הוא משאב, אך במשך שנים התייחסו אליו כאל מטרד שנעטף במעקה ברזל — ולכן כיום הוא רק שטח מעבר מצד לצד ברחוב.

"במקביל, בצד תוכנית תפיסת המים במעלה ההר, כלומר לפני הכניסה לתוואי הגעתון שבעיר, נתכנן מחדש את השדרה סביב הנחל המבוית והבטוח, כפארק אורבני עם מסחר ושימושים מעורבים, שיהיה פעיל לאורך כל שעות היום״.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker