פה קבור הכסף: לאן הלכו מאות המיליונים?

הצמיחה המהירה של המשק פסחה על אילת. תושבים נוטשים את העיר, תוכניות הפיתוח נותרו במגירה, ומה באמת תרם לה הפטור ממע"מ

אבי וקסמן
אבי וקסמן

"הגבול הדרומי של ארצנו הוא עכשיו אותו גבול שהיה בימי שלמה: מפרץ ים סוף בערבה, או אילת העתיקה", כתב דוד בן־גוריון לפני כ–100 שנה ברשימתו "גבולי ארצנו ואדמתה", שבה ייחל לחזרת עם ישראל לארצו וחקר את גבולותיה של אותה ארץ.

בן־גוריון קיווה באותה רשימה לעתיד שבו "ארץ ישראל תתפשט נגבה" ו"היהודים יצליחו להתגבר על מפריעי הטבע ולהפוך ארץ חרבה ושוממה לארץ נושבת". גם מפיהם של מנהיגי ישראל שתפסו את מקומו של בן־גוריון הידהדה — ולו באופן רטורי — החשיבות שהוא ייחס לנגב. ההתיישבות בנגב נחשבה אבן יסוד בחזון הציוני, ובהקשר הזה נודע תפקיד מיוחד לאילת — נקודת היישוב המרוחקת ביותר בנגב, קצהו האחרון של הספָר הישראלי (למעט בשנים שבהן שלטה ישראל בחצי האי סיני).

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ