"אל תקנו דירות מקבלנים שנהרגו אצלם פועלים"

ד"ר אורנית רז, מנכ"לית המוסד לבטיחות וגיהות, מתרעמת על הזלזול בחיי אדם בענף הבנייה וסבורה שהוא משקף את המצב החברתי בישראל ■ "התאונות לא מנותקות מתרבות נהיגה או פוליטיקה. זה מיקרוקוסמוס של המדינה ואנחנו מוקפים באלימות בכל תחום"

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
אורנית רז לצד ניידת הדרכות מחוץ לאתר בנייה בגבעת שמואל. "פועלים לא יודעים לקרוא את הוראות הבטיחות שהם חתומים עליהן"
אורנית רז לצד ניידת הדרכות מחוץ לאתר בנייה בגבעת שמואל. "פועלים לא יודעים לקרוא את הוראות הבטיחות שהם חתומים עליהן"צילום: עופר וקנין
גילי מלניצקי
גילי מלניצקי

שלושה ימים לפני הראיון קיבלה ד"ר אורנית רז, מנכ"לית המוסד לבטיחות וגיהות מ–2016, וואטסאפ די סטנדרטי לדבריה, מגורם בכיר בתחום הבטיחות בענף הבנייה. בהודעה סיפר אותו הגורם שהתפטר מעבודתו באתר בנייה. "במהלך היום אחד המנהלים שאל אותי אם לפועלים הפלסטינים מותר לנהוג במכוניות ולהפעיל את הציוד המכני הכבד", כתב. "עניתי שאסור, והסברתי שהדבר כפוף להנחיות השב"כ. כתוצאה מכך נעצרה העבודה בכמה מגרשים. כעבור שעה התבקשתי להגיע לשיחת בירור עם המנהלים, והעדפתי להתפטר לפני. הרי קיבלתי מסרים ברורים שאדרש לעצום עיניים בפעמים הבאות. כמה ימים לפני כן היו תקלות באחד המנופים שהתגלו בבוקר, אבל דיווחו עליהן רק בסיום יום העבודה, כדי שלא אעצור את הפעילות באתר".

רז לא נשארת אדישה להודעה, אך ניכר גם כי היא לא מתרגשת ממנה. "זה לא איש אחד ולא קול בודד", היא אומרת. "זה איש בטיחות שמגיע מהשטח ומשקף תמונת מצב נורמטיבית באתרי בנייה. וזאת רק טיפה בים. זאת התנהגות כמעט אלימה כלפי מי שמנסה לעבוד כחוק, והיא נושאת בתוכה מסר כלפי העובדים, שמבינים שהחיים שלהם פחות חשובים. הרי מי שמזלזל בחיי פועלים מזלזל בשמירה על תקנות סביבה, וזורק פסולת בטבע או לים".

עצימת עין בנושאי בטיחות היא חלק מהנורמה בישראל?

"תאונות עבודה לא מנותקות מתרבות נהיגה או תרבות פוליטית, זה מיקרוקוסמוס של המדינה. אנחנו מוקפים בביטויים אלימים בכל תחומי החיים: בשיח שמתקיים ברשתות החברתיות, בכבישים, בתורים לצ'ק־אין בשדה התעופה. כשמבינים את זה, מבינים שמלחמה בתאונות בנייה היא לא רק משימה חשובה של הצלת חיי אדם, אלא גם פונקציה של תיקון החברה".

רז, ד"ר להנדסת תעשייה וניהול מהטכניון, כיהנה בעבר כמנכ"לית של הארגון לחקלאות ביולוגית־אורגנית, חוקרת ועמיתת מחקר ב–MIT, ובזמנה החופשי היא פעילה סביבתית שמעורבת במאבקים בחוף הכרמל, שם היא מתגוררת במושב שיתופי־דתי. לא בדיוק הטיפוס שמסתובב באתרי בנייה ומתרועע עם קבלנים לפני קבלת הג'וב.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

"הגעתי לתפקיד מתוך תחושה של אתגר ושליחות. המוסד לבטיחות וגהות עוסק באוכלוסיות מוחלשות ושילובן בעבודה, כמו בעלי מוגבלויות או בני מיעוטים. מבחינתי, אחד הדברים הכי חשובים שעשינו מאז כניסתי לתפקיד היה לשנות את הגישה האתנוצנטרית. אנחנו, הממסד הישראלי היהודי, בא לבני מיעוטים ואומר להם מה לעשות. הרי ניסינו 'לחנך' אותם במשך שנים וגילינו שזה לא ממש עבד. השינוי והפתרון לבעיות בענף הבנייה יגיעו אך ורק משינוי התנהגות של מי שנמצא למטה, בשטח".

מה עשיתם?

"גייסנו מדריכי הכשרות, עובדים ומדריכי בטיחות מהמגזר הערבי. זה אולי נשמע סמלי, אבל זאת הצהרה חברתית שאומרת: 'בואו נדבר אל ציבור העובדים בשפתו'. אליהם ולא מעליהם. אל מי שיוצאים מהשטחים ב–3 לפנות בבוקר כדי להגיע בזמן לעבודה, עברו מחסומים, ונמצאים 12 שעות באתר.

"עד 2016 מרבית החומרים הכתובים שהפצנו, בהם הנחיות הבטיחות והעבודה בגובה למשל, היו בעברית בלבד — ותרגמנו אותם. זה הגביל את הגישה של אוכלוסיית העובדים אליהם, שבהם יש סינים, רומנים ועוד. בנוסף, בדקנו בשטח מהי רמת האוריינות של העובדים, והבנו שרבים לא יודעים לקרוא את הוראות הבטיחות שהם חותמים עליהן. בסוף הבנו שחייבים להציע לקבלנים פתרון ולא מוצר מדף, והקמנו קבוצות חשיבה. אנחנו מקיימים הדרכות וידיאו בשלוש שפות בניידת הדרכות שמגיעה לאתרי בנייה בשטח, ומדווחים למשטרה ולמפקחים על כל עבירת בטיחות. הכל במטרה לשנות תרבות בטיחות. זה תהליך, אין 'זבנג וגמרנו'".

קבלנים בתל אביב
קבלנים בתל אביב. אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: אייל טואג

הקבלנים שותפים לתהליך?

"אנחנו עובדים עם התאחדות הקבלנים, ואני בקשר ישיר עם רבים מהם, אבל צריך להניח את הדברים על השולחן: המטרה של הקבלנים והיזמים היא למקסם רווחים. זה בסדר, זה טוב לכלכלה, זה מנוע צמיחה — אבל זה לא יכול לבוא במחיר חיי אדם".

איך זה קורה, כשלכם אין סמכויות אכיפה וענישה?

"בעיניי זה קודם כל בידיים של הציבור, ובשנים האחרונות יש שינוי תודעה, אבל הדרך עוד ארוכה. הרי לבוא כל הזמן בטענות בנוגע לרגולטור ולממשלה, אבל להמשיך לקנות דירות מקבלן שמזלזל בחיי אדם — זה לא רציני. ברגע שהציבור יגיד אמירה ברורה, יתייחס למחיר הדמים של הדירות האלה ויחליט שהוא לא קונה דירה באתר שנהרג בו עובד — נראה שינוי. בדיוק כמו במחאת הקוטג'. הציבור צריך לומר: 'אם יש הרוגים — לא קונים', והקבלנים יבינו שיש מחיר לתאונות. אם היה רשום בטאבו כמה פועלים נפצעו או נהרגו באתר מסוים, אולי זה היה מניע את האנשים לא לקנות".

אז צריך להנמיך ציפיות מהממשלה ומהרגולטור?

"הממשלה או הרגולטור הם שיקוף של דרישות הציבור, לכן המשימה שלנו היא להעלות מודעות סביב הבטיחות בבנייה. לא ממקום של 'בואו תשמרו על העובד הקטן', אלא מתוך הבנה שזה יוצר נורמות ושיח שמשפיעים על החברה כולה. במקביל צריך להגביר אכיפה ולהנהיג אפס סובלנות לעבירות בטיחות. כמו שהטילו על בעלי מפעלים אחריות פלילית בעניין הטלת שפכים, צריך לעשות אותו הדבר בתאונות הבנייה".

כמה נפוצות עבירות הבנייה באתרים?

"במוקד קו לחיים שאנחנו מפעילים מתקבלות פניות גם מפועלים שמרגישים בסכנה, ואנחנו רואים את זה גם מהתמונות ומזוויות הצילום — שברור שצולמו באתר הבנייה. אחד הנתונים המדהימים הוא ש–100% מהפניות שמגיעות אלינו נמצאות כנכונות, ושב–20% מהאתרים שאנחנו מגיעים אליהם אין מנהלי עבודה באתר.

"נשיא התאחדות הקבלנים מכיר את הנתונים האלה, ואם הם היו רוצים למנוע את התאונות בענף הבנייה הם היו צועקים 'סיגרו אתרים שבהם אין מנהלי עבודה!'. זה הרי אם כל החטאים. למה הם לא מובילים מהלך כזה? הם מצניחים אלופים מצה"ל שחוזרים כל הזמן על אותן הטעויות, אבל לא עושים צעדים מתבקשים".

אתם מצפים שהקבלנים יטפלו באנשיהם מיוזמתם?

"לקבלנים יש לובי חזק, ובהנחה שהם פועלים לפי חוק, אין שום בעיה שימשיכו בפעילות הזאת. אנחנו מצדנו צריכים לעשות מה שאפשר כדי להתמודד עם הלחץ שהם מפעילים. עם זאת, משרדי הממשלה לא יכולים לחולל פלאים. לדעתי חברי הכנסת הערבים ורבים אחרים יצרו עם חיים כץ, כשהיה שר העבודה והרווחה, לובי חזק ואכפתי בנושא הבטיחות בבנייה, אבל בהיעדר ממשלה מתפקדת בחודשים האחרונים קשה לפעול. הקנסות שנותנים היום לא מספיקים".

רשם הקבלנים ומשרד הבינוי והשיכון זורקים אחריות על משרד העבודה ולהפך, וכל קבלן מגלגל אחריות לקבלן המשנה.

"רשם הקבלנים חייב להיות הרבה יותר דומיננטי ולגלות אפס סובלנות כלפי קבלנים פורעי חוק. יש המון קבלנים טובים ואף אחד לא רוצה שייהרגו אצלו באתר, אבל כשקבלן רואה שגם למעלה מגלגלים אחריות — טבעי שגם הוא יגלגל אחריות לקבלני המשנה".

הקבלנים מקדמים חקיקה לפיה המנהל הישיר הוא זה שצריך לשאת באחריות לתאונה.

"זה הרי מגוחך. כל קבלן צריך לדעת שמה שקורה בשטח שלו נמצא קודם כל תחת אחריותו".

ומה מבחינת אחריותכם בנושא הדרכה והכשרה והכרת הנהלים?

"במאי 2019 עשינו מחקר בקרב 224 עובדי בניין באתרים שונים ובדקנו גם את עצמנו וראינו שעיקר הבעיה היא לא בהדרכות. לא צריך להתרגש מטענות סרק של קבלנים שאומרים 'חסר לנו כסף להכשרות בטיחות'. זה עניין של סדר עדיפויות. איפה כן יש בעיה? כששליש מפועלי הבניין מודים שהם נאלצים להתעלם מההוראות כדי לעמוד בלוחות זמנים.

"אחריות אישית על בעלי התפקידים היא הפתרון, ורק כשפוגעים לקבלן בשם הוא נבהל. אתה הקבלן? תדאג לכל מה שקורה אצלך, ושגם הקבלני משנה שלך יפעלו לפי אמות הבטיחות שאתה מגדיר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker