סוף תקופת האבן בירושלים?

מאה שנה אחרי שחוקקה התקנה שמחייבת חיפוי אבן בבנייה בירושלים, שוקלים בעירייה לבטל אותה ■ "בסוף האבן באה רק כאיזושהי מדבקה שעונה על הדרישה הזאת, אבל היא לא תמיד תורמת למבנה"

יעל בלקין
יעל בלקין
יעל בלקין
יעל בלקין

באביב 1918, פחות מחצי שנה לאחר כיבוש ירושלים על ידי האימפריה הבריטית, פסק המושל רונלד סטורס כי חובה לשמור על חזותה של העיר. סטורס הורה להקים את "האגודה למען ירושלים", שקבעה את החוק העירוני המחייב כל קיר חיצוני בירושלים להיות מחופה באבן מסותתת, וכך יצרה האחדה חזותית חומרית לעיר, שנמשכת עד היום.

"הבריטים התייחסו לירושלים כאל רעיון ויזואלי שהיה להם משמורת עליו, והם דמיינו את הרעיון הזה באבן", מסבירה היסטוריונית האדריכלות, אלונה נצן שיפטן. "טדי קולק רצה לשמור את ירושלים כפי שהבריטים שמרו אותה. זה נשמע כמו רעיון רב סתירות, אבל מבחינתו ירושלים לא היתה רק עיר ישראלית, אלא עיר עולם ששייכת לכל מאמיניה. הוא רצה לקבל לגיטימציה לשלוט בירושלים, ובשביל הלגיטימציה הזאת הוא היה צריך לספק לעולם את הירושלים שהעולם רצה לראות".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ