בדרך ל-30 מיליארד שקל בשנה: המס השקט שזינק ב-20% בעשור - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בדרך ל-30 מיליארד שקל בשנה: המס השקט שזינק ב-20% בעשור

כיצד מתמודדות הרשויות המקומיות עם תנופת הבנייה למגורים שמעמיסה עליהן הוצאות עתק? הן מבקשות מהממשלה לייקר את הארנונה, בעיקר לעסקים ■ תעריפי הארנונה יעלו בשנה הבאה בשיעור הגבוה מאז 2012, ו–50 רשויות כבר הודיעו שלא יסתפקו בכך

39תגובות
פארק ההיי־טק ברעננה. התושבים הרבים שצפויים להתווסף לעיר גורמים לעירייה לבקש העלאה של הארנונה
תומר אפלבאום

עדכון תעריף הארנונה ברשויות המקומיות, פעולה המבוצעת מדי שנה, נתפשת בציבור כעניין כמעט טכני. אלא שמבלי משים, שיעור המס המוניציפלי בישראל מזנק בשיעורים דרמטיים ומכביד על יוקר המחיה ועל המגזר העסקי. ב–2020 צפויה הארנונה להתייקר ב–2.58% על בסיס מנגנון העדכון האוטומטי, בעוד ב–2019 העדכון הוא 0.32% בלבד. מנתוני משרד הפנים ואיגוד לשכות המסחר, עולה כי מ-2012 וכולל השינוי הצפוי ב-2020, תסתכם העלייה ב–17.6% בתעריף הארנונה. בימים אלה חוזר הנושא להיות אקטואלי, שכן במשרד הפנים נבחנות הבקשות החריגות שהגישו הרשויות המקומיות להעלאת תעריפי הארנונה מעבר לעדכון האוטומטי עבור שטחי מגורים, תעסוקה, מסחר ותעשייה. הבקשות כוללות באופן חריג גם את התעריף של 2019 — שלא אושר במועד בשל הבחירות המוניציפליות — וגם את ההעלאה החריגה שדורשות הרשויות עבור 2020.

מבדיקת נוסחת העדכון והבקשות החריגות שהוגשו, עולה כי בשנה הקרובה המצב צפוי להחמיר. העדכון האוטומטי של 2020 צפוי להיות הגבוה ביותר מאז 2012. זאת, בלי לקחת בחשבון כי עשרות רשויות מקומיות אינן מסתפקות בעדכון זה, והגישו בקשה להעלאה נוספת של התעריף. מבדיקת איגוד לשכות המסחר עולה כי כ–70 רשויות פנו למשרד הפנים והגישו בקשה לחריגה נוספת מהעלייה האוטומטית לקראת 2020. מהן, 50 רשויות ביקשו לייקר את הארנונה — בעיקר לעסקים — וכ–20 ביקשו להוזיל את הארנונה. הבקשות מורכבות מכמה מרכיבים, כך שייתכן שבעוד הארנונה על משרדים מזנקת, הארנונה על מרכזים לוגיסטיים באותה הרשות דווקא יורדת.

למלא את הקופה

מבדיקת TheMarker עולה כי כמה ערים בולטות בבקשות החריגות שהגישו למשרד הפנים, ביניהן ניתן למנות את רעננה, ערי הקריות וראש העין. בערים אלה עלו היקפי הבנייה למגורים בשנים האחרונות, ותוספת התושבים צפויה להכביד על קופותיהן. על פי הערכות, כל תוספת של משק בית לעירייה מייצרת פער של 5,000–7,000 שקל בשנה בין הכנסות הארנונה ממגורים לבין הוצאות העירייה בשירותים המוניציפליים עבורו. בערים אלה מבקשות הרשויות לייקר את הארנונה לעסקים בשיעור ניכר, לעתים עד לשיעור המקסימלי המותר בחוק: 7.5% — כולל העדכון האוטומטי.

בונים ומייקרים

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

בין הערים שהגישו בקשות להגדיל את חיובי הארנונה שלהן בולטות עיריית רעננה, שבין יוני 2017 ליולי 2018 רשמה עלייה של 81% בהתחלות הבנייה. הגידול הצפוי בתושבים בשכונות החדשות עודד בקשה להעלאה גורפת של 3.6%. בארנונה — גם למגורים וגם לעסקים. עיריית ראש העין, שב–2014 ו–2015 הובילה את טבלת התחלות הבנייה במסגרת הסכמי הגג — ביקשה להפחית בכ–30% את הארנונה על השטחים המשותפים בבנייני מגורים (כמו חדרי מדרגות), אך ביקשה העלאה של 7.16% בהיטלי הארנונה למגזר העסקי, בשיעור שיכניס לקופתה תוספת של כ–4 מיליון שקל בשנה.

גם ביישובי שער הנגב, שחווים תנופת בנייה למגורים בזכות הטבות על הקרקע, נרשמו דרישות גבוהות להעלאת תעריפי הארנונה לעסקים. כך גם בקרית ים ובקרית ביאליק, שביקשו כל אחת להעלות את הארנונה לעסקים בלבד ביותר מ–7%. גם הערים נשר, רמלה, סביון, ערערה וזכרון יעקב ביקשו העלאות חריגות בארנונה. יש לציין שלא מדובר בהיקף בקשות חריג, שכן גם בשנים קודמות הוגשו בקשות לשינויים בהיקפים גדולים, אך לא כולן אושרו. לפי נתוני מרכז השלטון המקומי, ב–2016 הוגשו 115 בקשות של רשויות מקומיות, וב–2015 הוגשו כ–123 בקשות.

יצויין כי ההתייקרות האוטומטית של הארנונה שצפויה ב–2020, בשיעור של 2.58%, נגזרת מנוסחת העדכון האוטומטית לתעריפי הארנונה, שכפופה למדד השכר במגזר הציבורי (שטיפס ב–3.85%) ולמדד המחירים לצרכן (שעלה ב–1.3%). על פי נתוני איגוד לשכות המסחר, עליית התעריף ב–2020 תזניק את היקף הגבייה הארצי מארנונה לכ–30.1 מיליארד שקל בשנה.

הנוסחה מטעה

אוריאל לין
עופר וקנין

לפי איגוד לשכות המסחר, ההכבדות הגדולות על הארנונה מוטלות על המגזר העסקי — בלי קשר להגדלת השירותים הניתנים — שכן הצד הנפגע אינו מורכב מתושבים, שיכולים להתארגן יחד ולהפעיל קול מחאה, או לאיים בהדחת גורמים פוליטיים בבחירות. בעל עסק מראש העין, שם ביקשה העירייה לייקר את הארנונה על נכסים שאינם למגורים ולהוזיל את הארנונה למגורים, אמר ל–TheMarker: "קל יותר להטיל את רוע הגזרה על כמה בעלי עסקים שתלויים ברשות המקומית, מלהכאיב לתושבים. ראש העין בנתה ללא היכר וצריכה להרחיב את השירותים לתושבים ואת התשתיות — ומי שסובל זה אנחנו. ברור שראש עיר יימנע ממהלך שעשוי לגרור מחאה מצד תושבים, שעלולה להוביל גם לפגיעה בקלפי".

שווי ההעלאות החריגות המבוקשות ל–2019 לארנונה לעסקים מוערכת על ידי איגוד לשכות המסחר ביותר מ–95 מיליון שקל. אלא שמלבד הבקשות להעלאות והפחתות ארנונה, יש ערים, כמו תל אביב, שפיתחו סעיפי גבייה חדשים שיניבו להן הכנסות נכבדות. כך למשל, מצד אחד ביקשה עיריית תל אביב להפחית את הארנונה על הבנקים — ומצד שני לחייב דירות מגורים המשמשות כדירות Airbnb (להשכרה קצרת־טווח) במשך יותר מ–90 ימים בשנה בארנונה גבוהה בכ–150% מגובה הארנונה הרגילה למגורים. אם תאושר הבקשה, היא תוביל לתוספת של מיליוני שקלים לקופת העיירייה, ולגבייה נוספת פוטנציאלית של כ–24 מיליון שקל בשנה, לפי הערכותיה של העירייה עצמה. כמו כן, העירייה ביקשה ל–2020 גם שינוי בסיווג גיל הבניין, שיכניס לקופתה כ–19 מיליון שקל; הגדלה בחיוב הארנונה לווילות ברחבי העיר בהיקף של 7 מיליון שקל; ומנגד — הפחתה בחיובי הארנונה לבנקים, שסניפיהם רק הולכים ונסגרים, בהיקף מוערך של כ–50 מיליון שקל.

מספר לא מבוטל של רשויות ביקשו לאשר הפחתות בשיעור הארנונה. בין אלה בולטות אשדוד, באר שבע וגני תקוה במגזר המגורים; ולצדן המועצה האזורית רמת נגב ובית שמש, המנסות למשוך אליהן עסקים ותושבים. סך הבקשות להפחתות הוא כ–19.7 מיליון שקל ב–2019, לפי נתוני איגוד לשכות המסחר. רמת נגב ביקשה הפחתה שתגיע לשווי מוערך של כ–3.3 מיליון שקל לתחנות כוח סולאריות, וכן עבור מסחר ושירותים — במטרה למשוך עסקים. גני תקוה ביקשה הפחתה של כ–1.7 מיליון שקל למגורים.

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אומר כי "בשנים האחרונות נהנו הרשויות המקומיות ממנגנון הטייס האוטומטי, שהעביר הרבה מאוד כסף מהציבור לקופתן — ולמרות זאת, הן לא מהססות להכניס את היד עמוק לכיסם של העסקים והציבור, ולבקש עוד חריגות. השאיפה הבלתי־נגמרת של הרשויות המקומיות לקבלת אישורים חריגים מעלה דרמטית את העלויות של העסקים הקטנים, ואת יוקר המחייה לכל הציבור".

עסק מקומי
שיעור העלייה המצטבר בהכנסות המועצות המקומיות מארנונה

לפי כלכלני איגוד לשכות המסחר, אין הצדקה מלכתחילה להצמיד את נוסחת העדכון השנתית האוטומטית למדד השכר במגזר הציבורי. מתחשיב שערך איגוד לשכות המסחר עולה כי 76% מעליית מס הארנונה בעשור האחרון היא כתוצאה מעליית השכר במגזר הציבורי, שגדל במאות מיליונים מידי שנה. המדד עלה באופן משמעותי בשנה האחרונה — ולטענת האיגוד הוא לא משקף את עליות השכר של העובדים ברשויות המקומיות, אלא את חריגות השכר של שיאני השכר הציבורי במשק.

מכה כפולה

שנת המס 2019 יצרה אתגר כפול לרשויות המקומיות — בשל השילוב בין הבחירות המקומיות בסוף 2018 עם שתי מערכות הבחירות לכנסת. המכה לבעלי עסקים יכולה להיות כפולה, שכן הבקשות החריגות להעלאת ארנונה ל–2019, שהוגשו מאוחר בשל הבחירות המקומיות, עדיין לא אושרו על ידי שרי הפנים והאוצר, ויחולו רטרואקטיבית לאחר שיאושרו. בנוסף, מרבית הרשויות המקומיות שלא נענו עדיין לגבי שנת המס 2019, הגישו בקשות זהות לקראת 2020. בכל מקרה, ב–2020 צפויה עלייה נוספת של הארנונה, ולו רק בגלל העדכון האוטומטי. בשנה הנוכחית מועד כינון מועצות הערים התעכב, וכך גם ההחלטות בנוגע לבקשות לחריגות בארנונה — מה שיגרום לבעלי עסקים רבים לשלם בדיעבד ברבעון האחרון של 2019 על כל חודשי השנה, מה שיכביד על התזרים וניהול התקציב שלהם.

השינויים בהרכב הממשלה וההחלטה על בחירות חוזרות הוסיפו גם הם לשיהוי בהכרעת שרי האוצר והפנים בנוגע לבקשות החריגות ל–2019, ומרבית הבקשות נידונות בימים אלה. בנוסף, עד סוף החודש נדרשות הרשויות להשלים הגשה של בקשות לשינויים בתעריפי חיוב הארנונה ל–2020. הדבר יוצר חוסר ודאות משמעותי, שבתוכו פועלים גם ראשי הרשויות המקומיות והמועצות, מכיוון שלא ניתן לבסס את התקציב בלי ודאות לגבי גובה ההכנסות הנוכחיות והעתידיות לקופת העירייה. לכן, בחלק מהרשויות המקומיות הבקשות שהוגשו ל–2019 דומות מאוד לבקשות שהוגשו ל–2020.

דירת Airbnb בישראל
airbnb

החלטת השרים לגבי הבקשות החריגות ל–2019 צריכה להתקבל בשבועות הקרובים, באיחור של יותר מחצי שנה מהמועד הנהוג, ואילו ההחלטה לגבי הבקשות ל–2020 צריכה להתקבל עד דצמבר 2019. המשמעות היא שבתי עסק רבים — לרבות משרדים, מרכזים לוגיסטים, חנויות, בתי מסחר וכדומה — פועלים מתחילת 2019 בלי ודאות לגבי תעריף הארנונה שייגבה מהם בסוף השנה, מה שיכול להשית עלות נוספת של אלפי שקלים בשנה לכל עסק.

איגוד לשכות המסחר מוביל בשבועות האחרונים קול מחאה בשם בעלי העסקים. האיגוד מבקש לתקן "עיוותים" הקיימים לטענתו בחוק, המאפשרים את התייקרות תעריפי הארנונה והטלת כובד התשלומים על בעלי העסקים — כמקורות הפרנסה והצמיחה של הערים, או ככלי לכסות את הגירעונות התקציביים של הרשויות. באיגוד לשכות המסחר טוענים כי ראשי רשויות מעלים את הארנונה על העסקים בלי קשר לשירותים שמציעה הרשות המקומית לבעלי העסקים והמפעלים, ובלי לנסות לעודד יצירת סביבה עסקית פורה. לטענת איגוד לשכות המסחר, כתנאי לבקשה של הרשות המקומית לחריגה בארנונה עליה להוכיח מאמצי גבייה, של לפחות 90% מהארנונה, וכן להוכיח שהשירותים שיקבלו העסקים ישתפרו בכפוף להתייקרות. "השרים לא מסוגלים לעמוד בלחץ של הרשויות המקומיות ולכן חייבת להיות בקרה נוספת, פרלמנטרית, על מנגנון האישורים החריגים, וזאת גם על מנת לעודד שקיפות מלאה של האישורים", אומרת ישראלה מני, סמנכ"לית כלכלה ומסים באיגוד לשכות המסחר. "לא מדובר בהתנהלות בין הרשויות המקומיות לשרי האוצר והפנים בלבד, אלא כזאת הנוגעת לכלל הציבור".

ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה: "כ–70 רשויות בלבד הגישו בקשות לשינויים חריגים בארנונה ל–2020, וחלק מהבקשות שהוגשו כוללות דווקא בקשה להפחתות, בקשות לשינוי סיווג ובקשות מסוגים שונים שאינם בהכרח העלאת ארנונה. בשל הבחירות שהתקיימו ברשויות המקומיות ב–2018, נדחו לוחות הזמנים לאישור הבקשות לשנת המס 2019, כך שבאופן אבסורדי, נאלצו הרשויות לאשר צווי ארנונה ל–2020 כשאין בידיהן תשובות לבקשות חריגות שהוגשו ל–2019. ככל הידוע, מרבית הרשויות מאלה שהגישו בקשות ל–2019, אישררו את צו הארנונה ל–2020 כשהוא כולל חזרה על הבקשה מ–201. להערכתנו, חלק גדול מ–70 הבקשות שהוגשו ל–2020 הן חזרה על בקשות שהוגשו ל–2019, לגביהן לא קיבלו הרשויות תשובה.

"אם לא די בכל אלה, 70 בקשות חריגות הן שיא שלילי של שנים רבות בהיקף הבקשות המוגשות, שהיה בעשור האחרון יותר מ–100 בקשות בשנה בממוצע. השלטון המקומי ימשיך לעמוד איתן נגד פופוליזם זול של גורמים כלכליים אינטרסנטיים, שמבקשים להגדיל את שורת הרווח על חשבון שירותי החינוך והרווחה לתושבים".

פעילים למען הורדת ארנונה
מוטי מילרוד

הרפורמה תיאלץ לחכות

באמצע 2018 סיים הצוות המקצועי במשרד הפנים לגבש את המלצותיו לשינוי במבנה הארנונה שגובות רשויות מקומיות, והעביר את "רפורמת השקיפות והאחידות בארנונה" לשר הפנים, אריה דרעי, ולמנכ"ל המשרד, מרדכי כהן. ואולם, הרפורמה נותרה על המדף.

במרכז השלטון המקומי לא מכירים שום הצעה רשמית שמקודמת בחודשים האחרונים לגבי כל רפורמה. את הסיבות לכך הם תולים בעיקר בהיעדר יציבות שלטונית נוכח מערכת הבחירות האחרונה וזאת שמתרחשת בימים אלה, ולחשש לקדם כל רפורמה בתקופת בחירות, בוודאי כזאת שמושתת על ראשי ערים ועלולה להיחשב כצעד פוליטי וחלק מקמפיין שיקדם או יפגע במגזרים מסוימים.

הרפורמה שהוצעה מבקשת לעשות סדר בשיטת החישוב והגבייה ולייצור אחידות בתעריפים. לפי בדיקת משרד הפנים, יש כיום כאוס בגביית הארנונה בשל אלפי סוגים ותתי־סיווגים לתעריפים שונים. הרפורמה מבקשת לבטל את הסיווגים החריגים שגובשו טלאי על טלאי ואושרו אד־הוק לכל יישוב, ולייצר האחדה — במקום הרבה שטחים אפורים שמהם נהנות בעיקר חברות גדולות.

הרפורמה מציעה 15 סיווגים שמתפצלים לתתי־סיווגים, עד לסך מקסימלי של כ–70 סיווגים. בארנונה למגורים, שכיום מושפעת ממגוון פרמטרים — בהם חלוקה לאזורים, גיל הבניין, סגנון הבנייה וכדומה — מציעה הרפורמה לבטל את הסיווגים המשניים ולהתמקד בחישוב על בסיס חלוקה לתעריפי בתים משותפים או לצמודי־קרקע, והתחשבות מסוימת באיזורים. כמו כן, המליץ הצוות על מעבר לשיטת "ברוטו". כלומר, חישוב הנכס לפי מדידת קירות חיצוניים והחלק היחסי בשטחים משותפים גם בבנייני מגורים. כך לדוגמה, שטחים משותפים במגדלי היוקרה, שכיום פטורים מתשלום, יחויבו אם תאומץ ההמלצה.

במשרד הפנים מעוניינים ברפורמה, אך היעדר היציבות השלטונית מקשה על קידומה. ב–2012 התייחס גם מבקר המדינה לצורך בצמצום מספר הסיווגים ושיטת חישוב הארנונה, וגם ועדת הכספים קראה בעבר לבחון את המנגנון.

בעוד שברשויות המקומיות חוששים מפגיעה בהכנסות בעקבות הרפורמה, מקורות במשרד הפנים מסבירים כי חישוב התעריפים החדשים ייעשה באמצעות ממוצע. כלומר, סך כל הארנונה שמגיעה מכל הדיירים בעיר או באזור, יחולק לסך כל השטח שגובים בגינו, ומהחישוב הזה ייגזר תעריף אחיד למ"ר — כך שהכנסות הרשויות מארנונה לא ישתנו.

ממשרד הפנים לא נמסרה תגובה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#