"יש מיתוס שהקיבוצים התעשרו מקרקעות שקיבלו מהמדינה; רבים נותרו בלי כלום"

מחקר שנערך עבור משרד החקלאות ממליץ למדינה להעביר את הקרקעות בקיבוצים לבעלות התושבים ולהפחית את מגבלות הבנייה במושבים ■ עורכי המחקר סבורים כי בג"ץ הקשת המזרחית - שאיפשר למדינה להעביר לרשותה 11% מאדמות הקיבוצים - גרם לעיוותים

הדר חורש
הדר חורש
הדר חורש
הדר חורש

"על המדינה להפסיק את הפיקציה של נחלות המושבים ולאפשר לקיבוצים לבחור אם הם מעוניינים להפריט את המגורים", כך אומרת פרופ' רחל אלתרמן בעקבות מחקר שכתבה ביחד עם מיכה דורי, הממליץ למדינה לבחון מחדש את תוכניות הבנייה במושבים ובקיבוצים.

המחקר, שבו נבחנו עמדותיהם של חברי קיבוצים ומושבים לגבי סוגיות שונות של בעלות על רכוש וקרקעות, תעסוקה וסגנון חיים, הוגש באחרונה למשרד החקלאות כבסיס לבחינה מחדש של מדיניות הקרקעות הלאומית. הוא מצביע על עיוותים כלכליים ועיוות בהקצאת משאבי המדינה בעקבות בג"ץ הקשת המזרחית — עתירה שאיפשרה למדינה להעביר לרשותה 11% מאדמות הקיבוצים, כפיצוי על כך שבעבר לא נדרשו הקיבוצים לשלם תמורת הקרקעות שקיבלו. "יש מיתוס שהקיבוצים התעשרו מהקרקעות שקיבלו מהמדינה, אך למעשה מדיניות השיוך ומגבלות הבנייה בקיבוצים הותירו רבים מהתושבים ללא אמצעים וללא קורת גג", אומרת אלתרמן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker