"כדי להרוס עיר, רק הפצצה מהאוויר יעילה יותר מפיקוח על שכר דירה"

מסמך מצהיב מ–1921, מגלה כי הפיקוח על שכר הדירה בישראל המנדטורית היה מחמיר, וציבור שוכרי הדירות נהנה מתנאים מפליגים ■ מאז השוכרים הופקרו לחסדי השוק החופשי, ובקרב המומחים שוררת הסכמה: "פיקוח על שכר הדירה תמיד נגמר רע"

יעל דראל
יעל דראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

זכרונו הקצר בדרך כלל של הציבור הוא תנאי היסוד שמאפשר לפוליטיקאים לארוז את עצמם מחדש לקראת כל מערכת בחירות. שר האוצר, משה כחלון, למשל, ישלים בקרוב את כהונתו וייזכר לא מעט כמי שהוביל את תוכנית הדגל הלאומית "מחיר למשתכן". אלא שמחיר למשתכן אינה המצאה של כחלון, ולמעשה מסוף שנות ה–90 של המאה העשרים, מתנהלת תוכנית זו בהיקפים משתנים ובגרסאות שונות, תחת השרים האחראים על שוק הדיור. שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, ניסה ליזום מהלך דומה שייצרב עמו בתודעה, באמצעות חוק השכירות ההוגנת, שהבטיח להגביל את שכר הדירה בשוק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker