"באר הנפט" של בני ברק: כך יצאה העיר החרדית מרשימת הערים העניות בישראל

בצל הדהירה להגדלת היצע הדיור, מבקשות הרשויות גם להגדיל את שטחי התעסוקה בהן פילוח נתוני הלמ"ס בחמש השנים האחרונות חושף כי דווקא העיר בני ברק, שבה שיעור התעסוקה הנמוך בישראל, מככבת במקום הראשון עם שטחי תעסוקה נרחבים ביחס למגורים

עדי כהן
עדי כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עדי כהן
עדי כהן

המשוואה המקובלת של תעריפי הארנונה בישראל מכתיבה עיקרון פשוט אחד: תוספת שטחי מגורים יוצרת גירעון לקופת הרשות המקומית, בעוד שהוספת שטחי תעסוקה ומסחר, המוגדרים כנדל"ן המניב של הרשויות, מכניסה לקופתן ארנונה בתעריף גבוה — מבלי שייאלצו להשקיע במבני ציבור ומערכות תומכות.

פילוח של נתוני התחלות הבנייה בחמש השנים האחרונות, שפירסמה הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), מעלה כי בממוצע, על כל מ"ר שנבנה בישראל למשרדים — הוקמו בשנים האחרונות כ-15 מ"ר לטובת מגורים. נתונים אלה משקפים את התחלות הבנייה למשרדים משנת 2013 ועד למחצית הראשונה לשנת 2018, בעשרות רשויות מקומיות בישראל. עם זאת, ניתוח הנתונים אמנם אינו כולל שטחי משרדים שבנייתם החלה לפני 2013, אך הוא משקף מגמות בנייה שחוזות את יחס שטחי המגורים והמשרדים שעתיד להתקיים בשנים הקרובות בערים הנבחנות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker