"באר הנפט" של בני ברק: כך יצאה העיר החרדית מרשימת הערים העניות בישראל - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"באר הנפט" של בני ברק: כך יצאה העיר החרדית מרשימת הערים העניות בישראל

בצל הדהירה להגדלת היצע הדיור, מבקשות הרשויות גם להגדיל את שטחי התעסוקה בהן פילוח נתוני הלמ"ס בחמש השנים האחרונות חושף כי דווקא העיר בני ברק, שבה שיעור התעסוקה הנמוך בישראל, מככבת במקום הראשון עם שטחי תעסוקה נרחבים ביחס למגורים

9תגובות
מגדלי בסר בבני ברק
אייל טואג

המשוואה המקובלת של תעריפי הארנונה בישראל מכתיבה עיקרון פשוט אחד: תוספת שטחי מגורים יוצרת גירעון לקופת הרשות המקומית, בעוד שהוספת שטחי תעסוקה ומסחר, המוגדרים כנדל"ן המניב של הרשויות, מכניסה לקופתן ארנונה בתעריף גבוה — מבלי שייאלצו להשקיע במבני ציבור ומערכות תומכות. פילוח של נתוני התחלות הבנייה בחמש השנים האחרונות, שפירסמה הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), מעלה כי בממוצע, על כל מ"ר שנבנה בישראל למשרדים — הוקמו בשנים האחרונות כ-15 מ"ר לטובת מגורים. נתונים אלה משקפים את התחלות הבנייה למשרדים משנת 2013 ועד למחצית הראשונה לשנת 2018, בעשרות רשויות מקומיות בישראל. עם זאת, ניתוח הנתונים אמנם אינו כולל...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#