לא שילמתם שכר דירה בגלל הקורונה? בעל הבית יזרוק אתכם

היום ב"אינטרסנטים": עידו באום על פסיקה משפטית ראשונה מסוגה בצל הקורונה, סיון קלינגבייל על תעלומת האבטלה וסמי פרץ על הקשר שבין הסדר החוב של יצחק תשובה למחיר הגז

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

פודקאסט "האינטרסנטים", 25.6.2020, היום בהגשת איתן אבריאל. אנחנו פותחים את המהדורה עם סוגייה משפטית שמעסיקה כמעט את כולם - גם בעולם העסקי וגם בציבור: מתי אפשר לקבוע שאירועי הקורונה הם "כוח עליון", שעל בסיסו מותר לחרוג מההוראות של חוזים עסקיים – למשל תשלומי שכר דירה. בית המשפט קיבל שלשום פסיקה בעניין הזה, ואנחנו מדברים עם הפרשן המשפטי שלנו, עידו באום, כדי להבין את המשמעות שלה. 

 בעל נכס מעביר מפתח לרוכש/משכיר
צילום: ג'טי אימג'

דיני החוזים הם לא המקום היחיד שבו משבר הקורונה גורם לסימן שאלה ולחוסר ודאות. שר האוצר ישראל כץ אמר אתמול ששיעור האבטלה בישראל עומד עתה על 16%, אבל את הערכה הזו הוא ביסס על האתר של גוגל – כי כל הנתונים שהוא מקבל מביטוח לאומי, משירות התעסוקה ומהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הם לא רלוונטיים. אנחנו מדברים עם סיון קלינגבייל  ומנסים להבין איתה מדוע כל הגופים הכלכליים של מדינת ישראל אינם מסוגלים לייצר תמונה אמינה של מצב התעסוקה במשק ובענפיו השונים, ואיך מקבלים החלטות ללא נתונים.

גם המצב בענף הגז גורם לאי ודאות. הסדר החוב שעליו חתם איש העסקים יצחק תשובה עם  מחזיקי איגרות החוב של חברת דלק מעלה סוגייה מעניינת: מצד אחד, בעלי החוב, שהם הציבור הרחב, רוצים שתשובה ישרוד את המשבר ויחזיר את כל חובותיו. אבל מצד שני ההצלחה הזו תלויה בהמשך היכולת לגבות מחיר מונופוליסטי גבוה על הגז שהוא מפיק, מחיר שבא לידי ביטוי במחירי חשמל גבוהים שהציבור משלם. מה עדיף: החזר חובות - או הורדת מחיר הגז? ואולי יש דרך להשיג את שניהם? האם המוסדיים והשלטונות עושים את מה שצריך כדי למקסם את הרווחה של הציבור? אנחנו מדברים על כך עם סמי פרץ, הפרשן הבכיר והשותף לפודקאסט הזה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker