המפלה הנדירה - ומה שווה לנתניהו הרבה יותר ממיליון דולר במזומן?

אם לא יהיה שינוי בימים הקרובים, המערכה נגד השחיתות בישראל תספוג מפלה נדירה: עשר למוקדי הכוח בהון, בשלטון ובעיתון, אפס לאזרחי ישראל ■ העסקה תבאיש את ריחה של מערכת המשפט ותסלול את הדרך לחנינה מהנשיא והכשרה של עבירות חמורות

גיא רולניק
גיא רולניק
בנימין נתניהו
בנימין נתניהו. יודע יותר מכל אזרח אחר בישראל אילו שירותים נתן לו מנדלבליט בשנים האחרונותצילום: אוהד צויגנברג
גיא רולניק
גיא רולניק

1. שלוש שנות מתקפה אלימה נגד מערכת המשפט, שהחלו ערב הגשת כתבי האישום נגד ראש הממשלה והבוסים של העיתונות, וחצי שנה של מסע ספינים ושטיפת מוח, שהחלו מהרגע שעלה באפריל 2021 העד הראשון במשפט שנפתח, הניבו סוף־סוף את התוצאה. דקה לפני סיום כהונתו החל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לנהל משא ומתן סודי לעסקה שתשחרר את הנאשם מספר 1 ממיצוי דין ועונש משמעותי, ותאטום מחדש את תיבת הפנדורה של משולש הכוח של ההון, השלטון והעיתון, שהוסתר במשך שנים מהציבור. אם לא יהיה שינוי בימים הקרובים, המערכה נגד השחיתות בישראל תספוג מפלה נדירה: 0:10. עשר למוקדי הכוח בהון, בשלטון ובעיתון. אפס לאזרחי ישראל.

2. נכון, עסקות טיעון הן מהלך עסקים רגיל במערכת המשפט. יש שורה של סיבות שבגללן יוצא הציבור נשכר מעסקה שמחליפה משפט: הודאה ברורה של הנאשמים, ששולחת מסר ציבורי חד, הקטנת אי־ודאות במקום שבו התביעה מתקשה לייצר ראיות משמעותיות, מניעת פגיעה פוטנציאלית בתהליך המשפטי, בעדים ובגורמים קשורים, וכמובן החשיבות של קיצור התהליך.

משה לדור, פרקליט המדינה לשעבר הסביר השבוע בפודקאסט "המרקרים" שעסקת הטיעון שגיבש אביחי מנדלבליט בעידודו של אהרון ברק לא עומדת בקריטריונים בסיסיים שמצדיקים עסקה כזאת. אחרי שלוש שנים של שיסוי, הסתה ודה־לגיטימציה שהוביל בנימין נתניהו נגד מערכת המשפט, אין שום תסריט שבו הוא מסוגל לספק הודאה שעומדת בתנאי הראשוני לעסקת טיעון: נתניהו, סיעת הליכוד, מאות אלפי אוהדיו, עיתונאיו ותומכיו מושקעים בתיאוריה שהפרקליטות בישראל תופרת תיקים לפי שיקולים פוליטיים, שבית המשפט העליון הוא חונטה מושחתת ושכל התהליך של חקירת משטרה, הגשת כתבי אישום וניהול המשפט הוא מזימה פוליטית להדיחו. כל טקסט של ״הודאה״, שינסחו הפרקליטות יחד עם סנגוריו של נתניהו, הפוליטיקאי המשפיע ביותר בישראל, יהיה שווה כקליפת השום או נפיחה ברוח. כל אזרח, מימין, משמאל, מהמרכז, מהאליטות ועד אחרון הבוחרים, יודע היטב את עמדת נתניהו לגבי שלטון החוק בישראל.

וזה לא מקרי: נתניהו, גדול הקמפיינרים הישראלים, בנה מכונת תעמולה מהמשומנות והמתוחכמות ביותר שנבנו כאן. אהוד אולמרט, בסיוע ידידיו בעיתונות, ניסה לעצור את כתב האישום נגדו באמצעות קעקוע כמה דמויות בפרקליטות, ובראשן פרקליט המדינה משה לדור — אבל נתניהו, מוכשר, חריף וכריזמטי שבעתיים מאולמרט, הלך בגדול: לפרק את כל הבניין, לפורר את האמון של חצי מהעם במערכת המשפט ובפרקליטות.

אהרן ברק. לא מכיר את חומר הראיות ולא היה שותף בשום שלב לקבלת ההחלטות בנושאצילום: מארק ישראל סלם

3. מסע יחסי הציבור המתוחכם שניהל נתניהו הצליח לגנוב לא רק את דעתם של תומכיו ואנשי הימין. זה היה החלק הקל. כאשר מדובר בפוליטיקה הישראלית היום, זו בסופו של דבר דינמיקה שאינה שונה מקבוצות כדורגל או כדורסל: שום עובדה, שום נתון, שום מחדל ושום ניצחון לא יהפכו אוהדי הפועל לאוהדי מכבי ואוהדי מכבי לאוהדי הפועל. אנחנו נולדים עם הקבוצה, ונהפכים עם השנים לאוהדים שרופים יותר ויותר.

ההישג הגדול הוא שטיפת המוח לשאר הציבור. שלושה הישגים נרשמו במסע התעמולה הזה. הראשון הוא צריבת הסיפור שתיקים 2000 ו–4000 הם "תקדימיים", "מורכבים", "מסובכים", משום שמדובר ב"סיקור אוהד" או ב"התערבות במערכת היחסים בין עיתונאים לבין פוליטיקאים"; השני הוא שבחצי השנה הראשונה של התנהלות המשפט נרשמו "הישגים" לנאשמים; השלישי הוא שהמשפט צפוי להתנהל עוד חמש או שבע שנים, ולכן מוטב להגיע היום להסדר מהיר.

שתי הטענות הראשונות הן שקרים והשלישית היא ספקולציה. תיקי 2000 ו–4000 אינם תיקים תקדימיים ולא עוסקים ב״עיתונות חיובית״. אלה תיקי שוחד והפרת אמונים קלאסיים, שהתמורה המדוברת בהם גדולה עשרות מונים מהתמורה שהוצעה בתיקי שוחד והפרת אמונים קודמים. נתניהו אינו מואשם בכך שביקש סיקור הוגן או פעל להטות את הסיקור. נתניהו מואשם בכך שביקש ודרש סיקור מסוים ומוגדר מראש, כאשר הוא עמד בראש מערכת שמקבלת החלטות רגולטוריות דרמטיות הנוגעות ישירות לבוסים של העיתונות.

אם שאול אלוביץ' או נוני מוזס היו מציעים לנתניהו שוחד של מיליון דולר במזומן, כל אזרח היה מבין שמדובר בתיקי שוחד חמורים. אבל הבוסים של וואלה ו–ynet הציעו לו משהו הרבה יותר יקר ערך. סיקור עיתונאי אוהד שווה ערך, לפוליטיקאי בכלל ולראש ממשלה כמו נתניהו בפרט, הרבה יותר ממיליון דולר.

אז מה ההבדל בין תיקי 2000 ו–4000 לכל תיקי השוחד והמרמה של ראשי ממשלה, שרים ופוליטיקאים בעבר? פשוט מאוד: המרמה, הפרת האמונים והשוחד שבהם מדובר בתיקים האלה חמורים הרבה יותר, כי הנזק שנגרם לציבור אינו הטיית מכרז, ניפוח עסקה או מניעת רפורמה כלכלית בענף מסוים. הנזק הוא ליסודות הדמוקרטיה ולעיקרון של "זכות הציבור לדעת": כדי לשחד את נתניהו הציעו אלוביץ' ומוזס לרמות את הציבור ולמנוע ממנו מידע שיפגע בנתניהו ומשפחתו, ובמקומו להבליט מידע שייצר דימוי חיובי. במילים אחרות, לגנוב את דעתם של מיליוני ישראלים — ובדרך לפורר את הרשות הרביעית, העיתונות.

אביחי מנדלבליט. הראה בחמש השנים האחרונות שהוא יעשה הכל כדי להקל עם נתניהוצילום: אוהד צויגנברג

"אם נוני מוזס לא לא היה מרוצה מ'ישראל היום' שפגע בו — הוא הפסיד לקוחות ופרסומות, ואת היוקרה כראש הרשות הרביעית כעיתון מוביל — והוא היה בא לראש הממשלה ומבקש ממנו 'תפעיל את היכולות והסמכויות שלך כמנהיג המדינה ותחוקק חוק שמגביל — ובתמורה אתן לך מיליון דולר', אף אחד, גם לא ביביסטים, לא היה טוען שזו לא עבירת שוחד", אומר לנו השבוע לדור, שניהל והוביל את כמה מתיקי צווארון הלבן וההון־שלטון החשובים בישראל. "מה ההבדל בין מיליון דולר לבין 'אני אטה את הסיקור, באופן שיבטיח שמכאן ואלך אתה תהיה ראש ממשלה?' ההבדל הוא שנתניהו עבר עבירה חמורה הרבה יותר. הוא קיבל הצעה לטובת הנאה שווה לאין ערוך יותר ממיליון דולר עבור פוליטיקאי בקליבר של נתניהו. הוא פתאום מקבל את כלי התקשורת המרכזי, שבאמצעותו הוא יכול להבטיח את שלטונו. וזה גם משחית את הרשות הרביעית".

הטענה השלישית היא ספקולציה. לדור העריך השבוע בפודקאסט "המרקרים" כי את משפט נתניהו ניתן לסיים תוך שנה וחצי עד שנתיים. הטענה שהמשפט יתנהל חמש או שבע שנים היא לא יותר מספקולציה, והפצתה נועדה רק לשרת את הנאשמים המבקשים להגיע להסדר טיעון.

4. העיתונים וערוצי הטלוויזיה שיתפו השבוע פעולה עם נתניהו ופרקליטיו, כאשר שידרו מסביב לשעון את המסר ש״נתניהו ומשפחתו מתלבטים/מתייעצים״, ואף ליוו זאת בשידורים חיים מהרחוב לתוך ביתו של פרקליט נתניהו בועז בן צור. הקרקס התקשורתי הזה הסתיים כצפוי תוך ימים ספורים כשהתברר — הפתעה הפתעה — שנתניהו ומשפחתו החליטו, אחרי ייסורים נוראיים, שהם הולכים על עסקה. למי שמכיר את חומר הראיות והעדויות היה ברור שהם ילכו על עסקה: נתניהו יודע היטב מה עשה בכל אחד מהתיקים ומה חומר הראיות שיש בידי הפרקליטות, והוא יודע שבסוף המשפט הזה הוא ירצה עונש מאסר בפועל.

הרי אם נתניהו היה חושב שסיכוייו לצאת זכאי הם גבוהים, או שמנדבליט ״תפר״ לו תיקים, לא היה עולה על דעתו ללכת לעסקת טיעון שבועיים לפני שהאחרון מסיים את תפקידו. הוא היה מעדיף לנהל את המשפט או לפתוח במשא ומתן עם היועץ המשפטי לממשלה החדש, ששמו יוכרז בחודש הבא. נתניהו רץ כאחוז אמוק לעסקה כרגע, כי הוא יודע שרק מנדלבליט יכול להסכים ולספק לו את הסחורה שהוא רוצה: הימלטות מתא המאסר, שבו ישבו אולמרט ונוחי דנקנר, וריצה לבית הנשיא, יצחק הרצוג, שישמח לתת לו חנינה, לאחר שסייע לו להתמנות לנשיא המדינה.

מנדלבליט הראה בחמש השנים האחרונות שהוא יעשה הכל כדי להקל עם נתניהו: בהתחלה כמעט סגר את תיקי החקירה, כשהחליט להמיר חלק מהאישומים משוחד להפרת אמונים, ולבסוף מיהר למנוע חקירה פלילית של פרשיות נוספות, כמו פרשת הצוללות ופרשת המניות. נתניהו יודע יותר מכל אזרח אחר בישראל אילו שירותים נתן לו מנדלבליט בשנים האחרונות, ולכן עושה מאמץ לסגור עסקה איתו ולא להשאיר את עניין עסקת הטיעון להכרעת היועץ הבא, או לנהל את התיק בפני חבר השופטים בראשות רבקה פרידמן־פלדמן.

נוני מוזסצילום: ניר קידר

5. נתניהו לא היה לבד במסע התקשורתי שהתרחש בשבועות האחרונים: קידמו אותו וסייעו בידו עיתונאים מהמעגלים של קבוצת "ידיעות אחרונות" של מוזס, שיש לו אינטרס ברור שעסקת טיעון תיחתם במהירות. לכן מסע יחסי הציבור כלל תזה נוספת: שוחד לא ניתן ושוחד לא התקבל, השניים ״עבדו״ זה על זה. גם זו תזה מופרכת. ראשית, שני הנאשמים החלו לבדוק אפשרות לממש עסקת שוחד, ומה שחשוב יותר — לשון חוק העונשין חדה מאוד: עבירת שוחד לא דורשת שהעסקה תתבצע, וגם לא דורשת כוונה לתת או לקבל שוחד. די בכך שהיתה הצעת שוחד כדי לקיים את העבירה. הראיות בתיק הזה חסרות תקדים בעוצמתן: הקלטה של השניים מנהלים משא ומתן פרטני ומדויק לגבי עסקת שוחד — שברור מה מוזס מציע בה ומה נתניהו ייתן לו בתמורה.

6. אבל אם אין כל סיבה הגיונית שהפרקליטות תחתום על עסקת טיעון, למעט האינטרס של נתניהו, ובהמשך אולי גם של מוזס שמנסה אף הוא לסגור לעצמו דיל נוח אצל מנדלבליט, עולה השאלה מדוע היועץ המשפטי לממשלה, הפקיד הבכיר במערכת המשפט, דהר רגע לפני שהוא פורש מתפקידו, לסגור בחטף, ללא דיון רציני, עסקה בכתבי אישום שהוא עצמו וצוות אדיר של פרקליטים עסקו בהם יותר משנה, לפני שהחליטו להגיש כתב אישום כה משמעותי בהיקפו.

התשובה היא אדם אחד: אהרון ברק. כאשר נודע שברק מעורב בעסקת הטיעון, ניתן היה למתוח ביקורת על הנימוקים שהציג, שרבים מהם נראים תלושים מההיסטוריה של ההחלטות והפסיקות שלו עצמו. אבל מהר מאוד התברר שהפרשייה חמורה כפליים: כשברק פנה למנדלבליט והציע שיחתום על עסקת טיעון עם נתניהו, הוא לא עשה זאת מיוזמתו, כאזרח מודאג שקרא בעיתון על המתקפות נגד מערכת המשפט. ברק עשה זאת בעקבות פנייה מהנאשם מספר 1. כלומר, ברק פעל כמעין לוביסט של נאשם, שהבין שיש לו הזדמנות אחרונה להגיע לעסקת טיעון, לפני שיתמנה יועץ משפטי חדש לממשלה או שיתקדם מאוד המשפט ויישמעו עדויות של כמה מעדי המפתח.

משה לדור. העריך כי את משפט נתניהו ניתן לסיים תוך שנה וחצי עד שנתייםצילום: אוליבייה פיטוסי

7. לברק, גדול המשפטנים הישראלים של העת הזאת, זכויות עצומות בכתיבתו, בפסיקותיו וברעיונותיו. אבל החלטתו להתערב, מאחורי הקלעים, הרחק מאור השמש, בתמיכה ובקידום של עסקת טיעון בפרשיות השחיתות הגדולות ביותר שבהן היה מעורב פוליטיקאי בכיר בישראל, היא מאכזבת בלשון המעטה. לברק אין ידע על התיק, הוא לא מכיר את חומר הראיות ולא היה שותף בשום שלב לקבלת ההחלטות בנושא. אם מנדלבליט היה פונה לברק ומתייעץ עמו, כפי שעושים בעלי תפקידים בכירים עם קודמיהם, ברק יכול היה להגיד לו את דעתו, בכפוף למידע המוגבל שבידיו. זה לא המקרה. היוזמה הגיעה מנתניהו.

נתניהו ידע היטב מדוע הוא פונה דווקא לברק: הוא ידע שעבור מנדלבליט חוות דעת של ברק היא תעודת ביטוח מפני ביקורת על עסקת טיעון. הוא גם ידע שחוות דעתו הלא־פורמלית של ברק עשויה להיות תעודת ביטוח מפני התערבות של בג"ץ, במקרה שתוגש עתירה נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיע לעסקת טיעון. נתניהו השתמש בעורמה במוניטין של ברק כדי לאפשר למנדלבליט לסגור לו עסקה. ברק, שועל משפטי עתיר ניסיון, ידע בדיוק מה תפקידו בהצגה הזאת ואת מי התערבותו משרתת.

שני הנימוקים שהעלה ברק לסגירת עסקת טיעון מטרידים גם הם: הראשון הוא שעסקה תשים קץ להפסקת מסע הדה־לגיטימציה למערכת המשפט ותסלול את הדרך לאיחוי השסע בעם — ברור שזה לא המקרה. העסקה תבאיש את ריחה של מערכת המשפט ותסלול את הדרך לחנינה מהנשיא והכשרה של עבירות חמורות של הון־שלטון־עיתון. עסקה גם לא תשים קץ למסע הדה־לגיטימיזציה של תומכי נתניהו נגד בית המשפט העליון והפרקליטות, רק שהפעם תהיה להם לכאורה הוכחה: היועץ המשפטי לממשלה התקפל מכתב האישום החמור ביותר שהוגש נגד ראש ממשלה.

הנימוק השני כבר מגוחך: ברק ביקש להזכיר ש"נתניהו הוא מגדולי המגנים על מערכת המשפט". האם ברק בילה את חמש השנים האחרונות בסדנת ויפאסנה בהודו ולא האזין לרדיו או קרא עיתונים? כלום הוא לא יודע שנתניהו התהפך ב–180 מעלות מהרגע שהסתבך בשרשרת שערוריות פליליות ומורשתו הגדולה ביותר בשנים האחרונות — לצד הסכמי השלום עם איחוד האמירויות והעברת שגרירות ארה"ב לירושלים — הוא מסע דה־לגיטימציה נגד מערכת המשפט? האם הוא לא יודע ששופטי העליון מבוהלים זה כמה שנים מהאווירה הציבורית שיצר נתניהו?

בוודאי שהוא יודע. הוא טעה לחשוב שעסקת טיעון תשים קץ לכך. הרי אין כל סיבה שזה יקרה. להפך, כדי לקדם עסקה כדאי לנתניהו באמצעות אוהדיו להמשיך במסע השיסוי וזעקות נגד העוול שנגרם לו.

ברק נכשל בשיקול דעתו. הוא לא היה צריך להתערב כלל. הוא חייב לתקן את טעותו בהקדם, אחרת הוא ייזכר בהיסטוריה המשפטית, ויותר מכך הציבורית, כמכשיר שדרכו נתניהו — ואולי בהמשך גם מוזס — השיגו עסקות טיעון שערורייתיות ונמלטו ממיצוי מלא של הדין. זאת תהיה מורשתו של ברק: סוגר עסקות הטיעון, או השליח של נתניהו להרס המהלך הדמוקרטי החשוב של העשור האחרון: משפט פלילי של ראש ממשלה וברוני תקשורת, שעניינו יחסי ההון־שלטון־עיתון בישראל.

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

קוסטה ריקה

"בונים פה וילות מטורפות בג׳ונגלים וחברות היי-טק שוכרות חופים לשבוע"

דובב ויקי

עם 8 סניפים בלבד, האם מג"ד בצנחנים והייטקיסט לשעבר יובילו רשת מסעדות ישראלית ראשונה לבורסה?