רק תסתכלו, בלי להרוס: מערכת המסחר המטורפת שמתחת לאדמה

מחקר שנערך בימים אלה במכון ויצמן מגלה כי בכל יער מתקיים מתחת לפני השטח מערך מסועף ויעיל של כלכלה שיתופית, שמנוהל על ידי פטריות הבר ש"סוחרות" במזון, פחמן ומים - מעבירות אותם מעץ לעץ, וגובות עמלה

ענת ג'ורג'י
ענת ג'ורג'י
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הניסוי במכון ויצמן. למסקנות המחקר עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת
הניסוי במכון ויצמן. למסקנות המחקר עשויות להיות השלכות מרחיקות לכתצילום: עדי רותם כהנוביץ
ענת ג'ורג'י
ענת ג'ורג'י

זאת היתה הצהרה ברורה וחדה, יוצאת דופן אפילו, בין האמירות המגומגמות שאיפיינו את ועידת האקלים שהתקיימה לפני חודשיים וחצי בגלזגו, סקוטלנד. יותר מ-100 מדינות, ובהן ארה"ב, סין, ברזיל ואינדונזיה, שבשטחן 85% מהיערות בעולם, התחייבו לעצור את כריתת העצים בהן עד 2030. בעקבות ההצהרה הדרמטית שנילוו לה התחייבויות להשקעה כלכלית, היה מי שכינה את המהלך "חסר תקדים".

ליערות יש תפקיד חשוב בהאטת התחממות כדור הארץ. אחד העיקריים שבהם הוא צמצום כמויות הפחמן הדו־חמצני, שההצטברות שלו באטמוספירה גורמת לעלייה בטמפרטורה. לפי נתונים שפירסם המכון העולמי למשאבים, יערות העולם סופגים כ-30% מפליטות הפחמן הדו־חמצני במסגרת תהליך הפוטוסינתזה. אבל זאת לא הסיבה היחידה לכך שההחלטה לשמור על היערות משמחת כל כך.

אני אוהבת לטייל ביערות, ברגל או באופניים, נהנית מהשקט והשלווה שיש בהם (כשלא עמוס מדי), מהריח של הטבע, מהפטריות שצצות אחרי הגשם ומהעוצמה של העצים העתיקים שאת שורשיהם העבים ניתן לראות לעתים מעל פני הקרקע. מחקר שנערך בימים אלה במכון ויצמן מגלה שמתחת לכל היופי הזה מסתתר שיתוף פעולה טבעי, מפתיע ומעורר מחשבה.

המחקר, שאותו מוביל ד"ר תמיר קליין מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה, מגלה כי בכל יער מתקיים מתחת לפני השטח מנגנון מסועף ויעיל של כלכלה שיתופית שמאפשר את החיים בו. על פי המחקר, מי שמנהלות ביד רמה את המנגנון הזה ושולטות בתהליך הן פטריות הבר ש"סוחרות" במזון, פחמן ומים — מעבירות אותם מעץ לעץ, וגוזרות קופון בדרך. מתברר שאותה כלכלה נסתרת מתנהלת באופן שמסייע לחלשים ופועל לצמצום האי־שוויון.

"לכאורה, עצים לא אמורים לשתף פעולה ביניהם. אחרי הכל הם צמחים אינדיבידואלים, בדיוק כמו בני האדם, כל אחד לעצמו", הסביר לי קליין השבוע בשיחה איתו, שכללה גם שיעור מהיר במדעי הצומח. "מהרגע שנבטו הם צריכים להסתדר, להשיג את המשאבים שיאפשרו להם לצמוח ולשרוד". לדברי קליין, ממצאי המחקר עד כה משנים את התפישות שלנו על העצים ועל הדרך שבה הם גדלים, ומעידים כי הם מתקשרים ביניהם ואפילו משתפים פעולה לשם כך.

ביעור יערות האמזונס בברזיל. לפי הניסוי, היערות יכולים להשתקם בעצמםצילום: AMANDA PEROBELLI/רויטרס

קליין, בן 44, נולד באילת ובגיל צעיר עבר עם משפחתו לנצרת עילית (היום נוף הגליל). "גדלתי ביער", הוא מספר, "זה היה מגרש המשחקים של האחיות שלי ושלי. אני אוהב את העצים והם תמיד סיקרנו אותי". כדי להבין את עולמם של הצמחים, הוא נרשם ללימודי לתואר ראשון בביוכימיה ומדעי המזון בפקולטה לחקלאות ברחובות, השייכת לאוניברסיטה העברית, וכשהשלים את לימודיו המשיך קליין לתואר שני ולדוקטורט במכון ויצמן.

את הפוסט־דוקטורט עשה בשווייץ, ולאחר מכן חזר לארץ, השתלב במכון וולקני בבית דגן, ולפני קצת יותר מחמש שנים שב כחוקר למכון ויצמן. "רציתי להבין את העצים, את הדרך שבה הם פועלים ומתקשרים זה עם זה. מבחינתי הם חלק חשוב בתוך מערכת אקולוגית ייחודית, שיש לה השפעה רבה על האקלים".

ההנחה הרווחת בקרב חוקרים בתחום לאורך השנים היתה שחומרי הזנה עוברים בין העצים באמצעות שורשיהם, אלא שלא היה ברור כיצד בדיוק זה נעשה ולמה. עם הצטרפותו למחקר שהתבצע אז בשווייץ, לפני שש שנים, החליט קליין להתקין על צמרות עצים ממינים שונים ערכת סימון איזוטופית המורכבת מפחמן דו־חמצני תעשייתי שניחן בחתימה ייחודית. הוא עשה זאת באמצעות צינורות שעטפו את העצים ופלטו את חומר הסימון עליהם. כדי להגיע הכי גבוה שאפשר, עד לצמרות העצים, השתמש קליין במנוף. זמן קצר לאחר מכן הגיעו התוצאות והתגלה כי העצים חולקים ביניהם משאבים, כמו פחמן דו־חמצני, ואפילו מסייעים זה לזה לשרוד, כלומר מסייעים למי שחסר לו. אלא שעדיין לא היה איך זה בדיוק מתבצע.

יד נעלמה שמנהלת את העסק

כדי לעקוב אחרי מסלול העברת החומר בין עץ לעץ, החליט קליין להרחיב את הניסוי, הפעם כבר בארץ. במחקר שנעשה יחד עם תלמיד המחקר שלו עידו רוג וד"ר סתיו לבנה לוזון, פוסט־דוקטורנטית במחלקה, הם ויתרו על המנופים והחליטו לעשות זאת בתנאי מעבדה במכון עצמו. "הנחנו אדמה שאספנו מהיער בקונטיינרים ענקיים, ובה שתלנו כמה שתילי אלונים ואורנים. החדרנו שוב לצמרות חלק מהעצים את ערכת הסימון האיזוטופי, וכעבור 20 יום גילינו אותם בעצים אחרים", אמר קליין. אלא שהפעם התגלה דבר נוסף. "אותו חומר תעשייתי, מערכת הסימון האיזוטופי, נצפה גם בדנ"א של הפטריות. הן סייעו במעבר הפחמן הדו־חמצני, השאירו לעצמן נתח ממנו ועשו זאת ללא נאמנות ספציפית לאף אחד מהעצים". למעשה, חזו החוקרים ברשת מסועפת ותת־קרקעית שבה משונעים פחמן דו חמצני וחומרי הזנה מעץ לעץ.

העץ שכוסה בניסוי המשיך לקבל סיוע צילום: שחם מגידיש

המסקנה, מבחינת החוקרים, היתה שמינים שונים של עצים חולקים זה עם זה משאבים, כשבתווך פועלת יד נעלמת שמנהלת את העסק, מתווכת ומנווטת בין המשתתפים - מי יקבל מה וכמה.

על פי ממצאי המחקר העריכו החוקרים כי המנהלת הזאת היא לא אחרת מפטריית הבר. "פטריות זקוקות למקורות פחמן זמינים, ולכן הן פועלות לכך שכל העצים ביער, ללא קשר למינם, יצמחו ויוכלו למלא את תפקידם בקליטת הפחמן הדו־חמצני כדי שיוכלו לסחור בו", אמר קליין.

משזה הובהר, החליטו החוקרים "לחשוב כמו כלכלנים", כדברי קליין, להמשיך ולהעמיק במחקר. "רצינו לבדוק אם כל גורם באינטראקציה הזאת דואג רק לעצמו, או שיש סוג של ערבות הדדית ביניהם". כדי לבחון זאת, כיסו החוקרים את אחד העצים שנשתלו בקונטיינרים בשקית שחורה, שמנעה ממנו לקבל אור ולקלוט פחמן דו־חמצני. "הוא נהפך לעץ עני, בלי משאבים שיוכל להעניק בתמורה לחומרי הזנה ומים".

הקרקע נותרה משותפת לעצים ולפטריות. "החלטנו לבדוק אם הפטרייה תנטוש את העץ העני ותתמקד רק באלה שיכולים לספק לה פחמן דו־חמצני, או שלא". כעבור זמן התקבלה התשובה. "כאשר הנחנו את הכיסוי על עץ אחד, גילינו שהפטריות העבירו לעץ העני מזון ומים, אף על פי שלא קיבלו ממנו פחמן דו־חמצני. העצים מסביב תרמו גם הם ושילמו על כך מחיר: הם גדלו טיפה פחות ממה שהיו אמורים לגדול, אילו היו משתמשים בכל הפחמן שקלטו".

משמעות הדבר היתה שמתנהלת במקום סוג של כלכלה סוציאליסטית שכוללת גם סיוע לאלה שאין להם מה לתרום. ומה קורה למי שהוא לא חלק מהעסק? "ליד קבוצת העצים המשותפת שתלנו עץ בודד. בינו לבינה היתה מחיצה. כשכיסינו אותו, הוא דעך לאטו, ולא הצליח להתגבר בכוחות עצמו על היעדר האור".

למסקנות המחקר עשויות להיות השלכות משמעותיות על האפשרות של יערות שנשרפו או הוכחדו חלקית לשקם עצמם. וזאת, באמצעות המנגנון שחשפו החוקרים, ובניהול הפטריות. במקרה זה בני האדם לא נדרשים לפעולה מיוחדת, אלא רק להביט מהצד ולא להרוס. בדרך, אם נרצה, נוכל ללמוד מהעצים הוותיקים על כוחה של כלכלה סוציאליסטית טבעית שנעשית בלי טריקים ובלי שטיקים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

אם אחת הסיבות לתוספות השכר המתכוננות למגזר הציבורי היא העלייה החדה בשכר בהיי־טק, הגיע הרגע להכניס להסכמי השכר במגזר הציבורי עוד אלמנטים היי־טקיים

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

סופיה, בירת בולגריה. לגור באחת הערים העתיקות באירופה עבור 3,200 שקל בחודש

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אישה בטלפון

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות