משרד האוצר זורק את ענף התיירות הנכנסת מתחת לגלגלים

שר האוצר ליברמן אמנם התנצל על קריאתו למורי הדרך לשנות מקצוע, אבל בפועל במשרדו פועלים בדיוק לכך ■ באוצר לא מאמינים בפוטנציאל הצמיחה של ענף התיירות, לא מתכוונים להנשים אותו לאורך זמן, ומבקרים את התיירנים על שאינם מוזילים את השוק הישראלי

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
סירות בטבריה. חשש כי ללא תמיכה, תשתיות התיירות ייעלמו
סירות בטבריה. החשש הוא כי ללא תמיכה, תשתיות התיירות ייעלמוצילום: סוכנות ג'יני אנצ'
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

בדרך טיפוסית, שר האוצר אביגדור ליברמן שלח אתמול (א') את מורי הדרך בישראל לעזאזל. "תתחילו לשנות מקצוע", אמר בישיבת הממשלה, והזכיר כי התיירות הנכנסת לישראל הצטמקה בכ–90% ואיש אינו חוזה כי תתאושש בקרוב.

היום (ב') ליברמן אמנם התנצל, ואמר כי הניסוח שלו היה לא מוצלח, אבל בפועל דבריו האכזריים מייצגים את העמדה המקצועית במשרד האוצר. שם שואלים עוד כמה שנים אמורים משלמי המסים בישראל לשלם כדי שמורי הדרך ימשיכו לשבת בבית בחוסר מעש, ואם לא הגיע הזמן להבין שהמציאות השתנתה וצריך להסתגל לה.

כמעט שנתיים עברו מאז פרוץ משבר הקורונה, ומשרד האוצר שינה פאזה מזה ששופך כסף בלי הכרה, לזה שמיישם מדיניות אכזרית כל כך, שבפועל זורקת את העוסקים בתיירות נכנסת אל מתחת לגלגלים, ואפילו לא מתנצלת על כך. גבם של פקידי האוצר הזדקף באחרונה, לאחר ההצלחה המסחררת של אישור חוק ההסדרים, והם מעזים לשוב ולהתעקש על האמת שלהם. במקרה של ענף התיירות הנכנסת, האמת היא שבאוצר חושבים שזהו ענף ירוד, שפריונו נמוך וכמעט אין לו תרומה לצמיחה, ושאין טעם להמשיך ולהנשים את הענף למשך זמן.

שר האוצר, אביגדור ליברמן. התנצל, אך לא חזר בו מהמסרצילום: אוהד צויגנברג

ערב משבר הקורונה הגיעו לישראל כ–5 מיליון תיירים — הכפלה כמעט של מספר התיירים בתוך שלוש שנים, מה שהביא לגאות בהשקעות בענף. כל זה התאדה בעקבות הקורונה. מספר התיירים הנכנסים השנה היה כ–200 אלף, ואיש אינו יודע לחזות מתי יחלוף המשבר. בכל מקרה, ההערכה היא שהפגיעה בתיירות העולמית היא לטווח ארוך; ליברמן ציטט הערכה שלפיה גם ב–2025 ספק אם יגיעו מיליון תיירים לישראל.

אולם גם בשיאה תעשיית התיירות תרמה מעט לתוצר הישראלי — כ–2.5% בלבד בשנה. נוסף על כך, מבחינת משרד האוצר, תרומת הענף אינה קריטית. חלק גדול מהמשרות שמייצרת תעשיית התיירות הן משרות בשכר נמוך ובפריון נמוך. יש אמנם לא מעט ערי פריפריה שכלכלתן נסמכת על תיירות — כמו טבריה, נצרת ואילת — אבל עיקר התיירות בישראל מרוכז עדיין בשתי ערי המרכז, תל אביב וירושלים, ולא לפריפריה. נוסף על כך, ישראל טובעת תחת עודפי רזרבות של מטבע חוץ, ואין לה צורך בהכנסות מט"ח נוספות מתיירות.

בקיצור, במשרד האוצר אין הרבה סנטימנט לענף התיירות, בשל ההערכה שהפוטנציאל שלו בישראל מוגבל יחסית. חוסר הסנטימנט הזה מתחדד עתה, כשעולה השאלה אם להמשיך בתמיכה בענף התיירות הנכנסת, על רקע המשך סגירת השמיים בידי משרד הבריאות, והאי־ודאות לגבי מועד פתיחתם, אם בכלל.

הדילמה הגדולה

למרות זאת, במשבר הקורונה קיבל ענף התיירות תמיכה נרחבת, גדולה בהרבה משקיבלו שאר ענפי המשק. שלוש פעימות של תמיכה, המוערכות בכ–300 מיליון שקל, הועברו לענף; הפעימה האחרונה נחתמה ביוני ומימושה טרם הסתיים. בשל הזעם הגדול על התמיכה שהועברה לרשתות המלונות הגדולות, שעם התאוששות המשק חזרו למשוך דיווידנדים, החבילה האחרונה שנחתמה ביוני היתה ממוקדת רק באלה העוסקים בתיירות נכנסת ויכולים להוכיח שנפגעו.

החבילה כוללת שלושה מרכיבים: האחד, תמיכה של מאות שקלים עבור כל חדר מלון, למלונות שהכנסתם נפגעה ב–40% לפחות — הערכת משרד התיירות היא שרוב המלונות עשו הסבה לתיירות פנים, ו–30%–40% מהמלונות נותרו סגורים או סובלים מפגיעה של יותר מ–40%; השני, הגדלת קרן השיווק של משרד התיירות ל–30 מיליון שקל, כדי לאפשר למארגני התיירות הנכנסת לשמר כוח אדם; השלישי, מורי הדרך קיבלו מימון מהמדינה לבצע הדרכות של ישראלים, בסיורים מסובסדים של רשות הטבע והגנים, וכן קיבלו הצעות להפוך למורי של"ח במערכת החינוך. ההערכה היא שמ–8,000 מורי דרך, נותרו רק 1,000 מחוסרי תעסוקה.

בפועל, חלק גדול מענף התיירות כבר השלים עם המצב. רבים עזבו את הענף, ואחרים עשו הסבה לתיירות פנים. במשרד האוצר מציינים בכעס כי רכיב התיירות במדד המחירים לצרכן עלה בשנתיים האחרונות (אוקטובר 2019–ספטמבר 2021) ב–19%, וכי השכר בענף עלה ב–11%. מחירי החדרים בישראל עלו בתקופת משבר הקורונה, ולא ירדו; כלומר, נראה שיש לא מעט מלונות שמעדיפים להישאר סגורים ולקבל מענקים, מאשר להתפשר ולהתחרות על הכיס הישראלי.

הפגנה של מורי דרך מול משרד האוצר, יוני 2021צילום: ארי מלניק

טענה דומה עולה לגבי חלק ממורי הדרך המובטלים מעבודה. רבים מהם סירבו להצעות להדרכות המסובסדות מטעם רשות הטבע והגנים (רט"ג), וגם לא הסכימו להפוך למורים במערכת החינוך, משום שאלה הציעו להם שכר נמוך מזה שהשתכרו כמורי דרך. גם במשרד התיירות מודים שחלק ממורי הדרך של התיירות הנכנסת "התרגלו לחיות מטיפּים, ולהרוויח 30 אלף שקל בחודש, ולא בוער להם לצאת לעבוד. מהבחינה הזאת טוב ששר האוצר הוריד להם השבוע נבוט על הראש, שיתחילו להפנים שלא לעולם חוסן".

"ממשלת ישראל עשתה שינוי לאסטרטגיית ה'חיים לצד הקורונה'", אומרים באוצר, "וזה אומר שאין יותר סגרים, וגם אין יותר רשתות ביטחון. בכל מקצוע ובכל תחום צריך להבין שהקורונה יכולה להמשיך עוד שנים, ואין לנו יכולת להמשיך לתדלק את הכלכלה באופן מלאכותי. אין סיבה מוסרית או כלכלית שנשלם למורי דרך, כדי שימשיכו לא לעבוד. תשתית התיירות אינה תשתית חיונית, ורוב מורי הדרך שיעשו הסבה מקצועית כנראה ישמחו לחזור למקצוע ברגע שהתיירות תתאושש. זה בר־תיקון".

עם זאת, אי־אפשר להתכחש לכך שהפגיעה בענף התיירות הנכנסת קשה, ושהיא נגרמה בשל סגירת השמים בידי המדינה, ושלענף אין יכולת להמציא עצמו מחדש. נוסף על כך, החשש הגדול הוא לגבי התשתיות שילכו לאיבוד אם המדינה לא תעניק עוד תמיכות: לא רק מורי דרך שיעזבו סופית את המקצוע, או מארגני תיירות נכנסת שיפסיקו לעבוד, אלא גם מלונות שייסגרו ולא ייפתחו עוד, מסעדות או חנויות מזכרות שיקרסו, ואטרקציות תיירות כמו הסירות בטבריה שלא יחזרו. הדילמה הגדולה היא אם צריך בכל זאת להמשיך לתדלק מלאכותית את ענף התיירות הנכנסת, ולו רק כדי לשמר את התשתיות שלו לעתיד לבוא.

נתב"ג. ההחלטה לאסור על כניסת זרים לשדה התעופה בשל האומיקרון התקבלה בפורום המצומצםצילום: תומר אפלבאום

גם במשרד התיירות מכירים במציאות

למרות הדברים הקשים שאמר שר האוצר, והגישה האכזרית לכאורה של פקידי משרד האוצר, בפועל אין מחלוקת עקרונית בין משרד התיירות למשרד האוצר לגבי הצורך לגמול את ענף התיירות מהתמיכה הממשלתית הנדיבה שהוא התרגל לה.

"הכל נכון", מודים במשרד התיירות לגבי התחזיות הפסימיות על התאוששות תעשיית התיירות העולמית, ומכירים בהכרח של רבים העוסקים בתחום למצוא לעצמם "מקצוע אחר בחיים", כפי שאמר שר האוצר. עם זאת, במשרד התיירות מתעקשים על הצורך לשמר תשתית חיונית: "צריך למצוא את נקודת האיזון, שתאפשר לעסקים בתחום לשרוד לפחות. למשל, לפטור אותם מארנונה ולהוריד להם הוצאות קבועות. אחרת, אם נאבד את העסקים הללו, יש ערים שלמות בפריפריה שלא יתאוששו יותר".

הנבוט שהנחית ליברמן, מתברר, נחת גם על ראשו שלו. הזעם הציבורי על דברי השר החזיר את אתמול בערב משרד האוצר לדיון בהמשך התמיכה בענף התיירות הנכנסת, ולו תמיכה מינימלית לשימור תשתיות. אולם המסר כנראה עבר: התמיכה צפויה להיות מינימלית בלבד, והעוסקים בתיירות הנכנסת יצטרכו למצוא לעצמם מקורות הכנסה נוספים לשנים הקרובות.

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

קוסטה ריקה

"בונים פה וילות מטורפות בג׳ונגלים וחברות היי-טק שוכרות חופים לשבוע"

דובב ויקי

עם 8 סניפים בלבד, האם מג"ד בצנחנים והייטקיסט לשעבר יובילו רשת מסעדות ישראלית ראשונה לבורסה?