באנרגיה מתחדשת, ישראל היא מדינה מפגרת - והיא גם תישאר כזו

רק 10% מהחשמל בישראל מיוצר באמצעות אנרגיית שמש, ועד 2030 נגיע במקרה הטוב ל-30% ■ הבעיה הגדולה היא השימוש בדלק בתחבורה - ושם הממשלה לא עושה דבר

גילה גמליאל
צילום: מוטי קמחי

הכרזתה של השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, כי אירוע הזפת היה לא פחות מ"טרור אקולוגי איראני" - בלי בדל ראיה שתומכת בכך - האירה באור חדש את הסכסוך בינה לשר האנרגיה, יובל שטייניץ.

לפני חודשיים, כששטייניץ התנפל גמליאל בשצף־קצף, הוא הואשם במיזוגניה. ארגוני איכות הסביבה האשימו אותו גם בכך שהוא מסכל את הצטרפותה של ישראל להסכם האקלים המתגבש בגלזגו. כיום, הטענות של שטייניץ כי גמליאל מעדיפה צעקות ויחסי ציבור על פני עבודה מקצועית ורצינית, נשמעות אחרת.

הסכסוך בין שני השרים הנכבדים פרץ על רקע מקצועי לחלוטין. זה היה לאחר שגמליאל הגישה לממשלה הצעת החלטה בנוגע ליעדי ישראל בהסכם האקלים של גלזגו - הסכם האקלים החדש, שמחליף את הסכם פריז מ–2015 וקובע יעדים לכלכלה דלת פחמן עד 2050. ועידת גלזגו תתקיים בסוף השנה, ועד אז ישראל צריכה לגבש תוכנית פעולה רצינית שתקבע כיצד היא מפחיתה, או אפילו מאפסת, את פליטות הפחמן שלה עד 2050.

על פניה, הצעת ההחלטה של גמליאל היא מרשימה. המשרד להגנת הסביבה הציע כי הממשלה תאמץ שני יעדים ל–2050: הפחתה של 85% בפליטות הפחמן של ישראל, ומעבר לייצור של 95% מהחשמל בישראל באמצעות אנרגיה מתחדשת. כדי להבטיח עמידה ביעדים ל–2050 נקבעו גם ארבעה יעדי ביניים ל–2030: ייצור של 40% מהחשמל באנרגיה מתחדשת, הפחתה של 47% בפליטות גזי חממה מפסולת, עצירת היבוא של מכוניות מזהמות (ומעבר למכוניות חשמליות) והפחתת של 30% בפליטות גזי חממה מתעשייה.

חדי העין יבחינו בתבנית מסוימת. המגזר היחיד שנקבע לו יעד ביצועי ל–2050 הוא מגזר ייצור החשמל. גם ביעדים ל-2030, רק המגזר הזה מוגבל ליעד פעולה מחייב. בשאר המגזרים היעדים הם מדדי תוצאה בלבד, כלומר התחייבות לעמוד ביעדי פליטה - מבלי לפרט כיצד משיגים זאת.

הכלל הזה תקף גם לגבי משרד התחבורה. ההצעה אמנם קובעת כי עד 2030 ייאסר לייבא לישראל מכוניות שאינן חשמליות, אך סייגים המצורפים להצעה כמעט מרוקנים אותה מתוכן. בפועל, למשרד הוצב יעד פעולה לא רציני, שניתן לחמוק ממנו בקלות. באשר למשרד להגנת הסביבה (טיפול בפסולת) ומשרד הכלכלה (טיפול בתעשייה) - אפילו לא באמת נקבעו יעדים, מלבד קריאה לנסות לעמוד בצמצום יעדי הפליטות, בלי לקבוע כיצד.

תחנת הכוח אורות רבין בחדרהצילום: אבי בר אלי

מתנערת מאחריות

חלוקת המטלות הזו הרתיחה את שטייניץ, במיוחד לנוכח העובדה שעד כה, משרד האנרגיה היה היחיד שעמד ביעדים של הסכם פריז. החלטת שטייניץ להפסיק את השימוש בפחם בייצור חשמל עד 2024 ולהכפיל את ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת ל–10% עד השנה (ול–30% עד 2030) - היא זו שבזכותה ישראל הצליחה בכלל לעמוד ביעדי ההסכם.

לשם ההשוואה, משרד התחבורה, שאמור היה להפחית את הנסועה הפרטית ב–20% עד 2030, לא נראה בכלל בכיוון להשגת היעד. כדי לעבור למכוניות חשמליות בעשור הקרוב - באמצעות הפסקת היבוא של מכוניות המונעות בבנזין - ההיערכות היתה צריכה להיות כבר בעיצומה. היא לא.

הכישלון הנורא יותר הוא זה של המשרד להגנת הסביבה, בתחום מיחזור הפסולת. בישראל ממחזרים רק כ–20% מהפסולת, לעומת ממוצע של 80% במדינות המפותחות. בתחום הזה, ישראל היא אחת המדינות הכושלות בעולם.

כל זה גרם לשטייניץ לצאת מהכלים. גמליאל, שכשלה בחלק שלה במשימה, מתנערת מאחריות: במקום לכוון את החצים אל משרדה שלה, היא מבקשת לשלוח את כולם למשרד האנרגיה.

המחלוקת המקצועית בין שני המשרדים מתמקדת בשלוש נקודות: גיבוש ההצעה של גמליאל בלי התייעצות עם משרד האנרגיה ובניגוד לעבודת המטה שנעשה בנושא; קביעת היעד של 40% מייצור החשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת עד 2030, בניגוד ליעד של 30% שהציב משרד האנרגיה ושאושר בממשלה; וקביעת היעד הבלתי־אפשרי, לדעת משרד האנרגיה, של 95% אנרגיות מתחדשות ב–2050.

מכונית של טסלהצילום: Justin Pritchard/אי־פי

אין חדש תחת השמש

ישראל היא אחת המדינות המפגרות בעולם בשימוש באנרגיה מתחדשת - רק 10% מייצור החשמל. מדינות אחרות, חלקן אינן מפותחות, כבר הגיעו ל–100%. ועדיין, ההתקדמות של ישראל בתחום היא מרשימה. ב–2014 עוד עמדנו על 2% ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, ועד 2030 אנחנו מיועדים להגיע ל–30%.

הגידול המהיר הזה הושג למרות מגבלה קשה: בישראל אין מקורות לחשמל הידרואלקטרי או גיאותרמי, והיא אינה יכולה להקים כור חשמל גרעיני - שכן הוא ילווה בפיקוח של הוועדה לאנרגיה אטומית. גם המקור לאנרגיית רוח הוא מוגבל מאוד. המקור היחיד שרלוונטי לישראל הוא אנרגיה סולארית, ובתחום הזה ישראל היא מובילה עולמית. אנחנו ממוקמים שניים בעולם בייצור חשמל מאנרגיה סולארית, ועד 2030 נהיה הראשונים.

אלא שייצור חשמל בדרך זו סובל ממגבלה מהותית: אי־אפשר לייצר חשמל בלילה, וגם בחורף יש שבועות שלמים מעוננים. בשל כך, וכל זמן שאין יכולת לאגור חשמל ליותר מכמה שעות, ישראל לא תוכל להסתמך על אנרגיה סולארית לבדה. חייבים גם מקורות אחרים - בשלב זה מדובר בעיקר בגז טבעי - שיגבו את החשמל הסולארי.

תחנת הכוח מגדל שמש במצפה אשלים בנגבצילום: אליהו הרשקוביץ

זאת התהום המקצועית הפעורה בין משרד האנרגיה למשרד להגנת הסביבה. האחרון חולם על עתיד שבו כל האנרגיה שישראל משתמשת בה תהיה חשמלית - כולל תחבורה - ולכן מקור פליטות הפחמן היחיד יהיה משק החשמל. בעתיד כזה, העמידה ביעדי האקלים באמת תהיה תלויה רק בייצור החשמל, ומכאן הדרישה ל–95% אנרגיה מתחדשת בתחום זה ב–2050.

במשרד האנרגיה, לעומת זאת, טוענים כי לא ניתן להגיע ל–95%, בגלל מגבלות השימוש באנרגיה סולארית, ומוכנים להתחייב ל–80%–85% שימוש באנרגיה מתחדשת לכל היותר - וגם זאת כיעד עקרוני בלבד.

במבט ראשון, קצת מוזר ששני שרים בכירים מגיעים לכדי סכסוך אישי בגלל קביעת יעדים ל–2050. רק שבפועל, הוויכוח הזה כבר רלוונטי. המשרד להגנת הסביבה דורש שלא ייבנו תחנות כוח נוספות המונעות בגז טבעי - בעוד משרד האנרגיה מתכנן בימים אלה לפחות עוד תחנת כוח אחת כזו.

מפעל מיחזור בגן יבנהצילום: תומר אפלבאום

זאת ועוד, המשרד להגנת הסביבה בונה על כלכלה מחושמלת - בלי בנזין, סולר או מזוט - עד 2050, אבל כדי להגיע לכך צריך קודם לעבור את 2030 עם ירידה חדה בשימוש במזוט בתעשייה, עם תוכנית פועלת למיחזור פסולת, ובעיקר עם מעבר למכוניות חשמליות. בישראל אין אפילו התחלה של פרישת תשתיות או תוכנית לאומית בנושא. בקיצור, בממשלה מכוונים גבוה ל–2050, אבל שוכחים לטפל בצעדי הביניים שיביאו אותנו לשם.

ישראל לא תוכל להגיע לכלכלה מחושמלת דלת־פחמן כל זמן שהתחבורה כאן תמשיך לנסוע על דלק. בינתיים, אנחנו לא בכיוון.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"