מדרון חלקלק: בקרוב המדינה תאסור על לא מחוסנים להגיע לעבודה

משרד המשפטים מסתמן כתומך בהצעת חוק שלפיה ייאסר על לא מחוסנים לעבוד - והאוצר מתנגד ■ האבסורד: לקוחות לא מחוסנים יוכלו לקנות בכל החנויות ■ ואיך יסתדרו במערכות החינוך ובבריאות, ששליש מעובדיהן לא התחסנו?

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
הקניון הגדול בפתח תקוה
קניון בפתח תקוה, אתמול. תזכיר החוק אינו מגן על בריאות הציבור, אלא מתמרץ להתחסן בלי לקרוא לילד בשמוצילום: עופר וקנין
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

חמש שנים של התקפה ממוקדת שחקו את כוח העמידה של משרד המשפטים. כך הגענו לשפל החדש שבו משרד האוצר הוא זה שנזעק כעת להגן על זכויות האזרח, ואילו משרד המשפטים הוא זה שמפקיר אותן. זוהי נקודת השפל של תיקון החוק בעניין התו הירוק, שמקודם בימים אלה בידי משרד הבריאות, באישורו המסתמן של משרד המשפטים.

המשמעות של התמיכה המסתמנת של משרד המשפטים היא שתזכיר החוק הזה עומד לקרום עור וגידים, ובכך ישראל תיכנס לעידן שבו ייאסר על מי שאינם מחוסנים לעבוד. העמדה של משרד האוצר על כל אגפיו — שמתנגדת בתוקף להצעת החוק מסיבות כלכליות ומסיבות של זכויות אזרח גם יחד — היא הסיכוי היחיד לבלימת תזכיר החוק.

הניסוח של התיקון לחוק הוא גורף. הוא קובע כי עובד שלא יתחסן, או שאינו מציג בדיקת קורונה שלילית או מחלים, ייאסר עליו לבוא לעבודה.

החובה לאסור על העובד להגיע למקום העבודה חלה על בעל בית העסק, בין אם מדובר בעסק פרטי או ציבורי. יתרה מכך, הניסוח כעת אינו מבחין בין עסקים מקבלי קהל לכאלה שאינם מקבלי קהל. כפי שהדברים כתובים כעת, ממשלת ישראל תוכל לחייב את כל המעסיקים במדינה למנוע מהעובדים שלהם שלא התחסנו או אינם מציגים בדיקת קורונה שלילית, להיכנס למקום העבודה. חד וחלק.

מתחם חיסונים נגד קורונה, בתל אביב. אסור משפטית להטיל חובת חיסוןצילום: הדס פרוש

ניסוח דרקוני

זהו כמובן ניסוח דרקוני, וההערכה היא שהתקנות יהיו מצומצמות יותר. הכוונה תהיה כנראה למנוע הגעה לעבודה של בלתי מחוסנים בעיקר בעסקים מקבלי קהל רגישים במיוחד — מערכת החינוך, הבריאות, סופרמרקטים ומסחר. הכל בשם ההגנה על בריאות הציבור, ומניעת הדבקה בידי מי שאינם מחוסנים.

בשום מקום בחוק לא מוזכר שתכלית הצעת החוק היא לתמרץ חיסון. זאת, מאחר שאסור משפטית להטיל חובת חיסון, ולכן התירוץ להצעת החוק הוא הגנה על בריאות הציבור. בפועל, עם זאת, הצעת החוק מייצרת חובת חיסון, והיא עושה זאת בדרך מגושמת ולא מוצלחת במיוחד.

נתחיל מהנתונים. 30%–40% מעובדי מערכת החינוך לא התחסנו, וכך כנראה גם 25%–30% מעובדי מערכת הבריאות. מה בדיוק יעשו שתי המערכות הללו בלי שליש ויותר מהעובדים שלהן? אין לשתי המערכות הענקיות הללו, שהן כמובן חיוניות גם לחזרה לשגרה וגם למלחמה במגפה, יכולת להסתדר בלי עשרות אחוזים מהעובדים שלהן, ולכן הצעת החוק היא איום סרק טיפשי.

מערכת הבריאות לא יכולה להעביר את עובדיה לעבוד בזום, ולכן ההערכה היא שמשרד הבריאות ינצל את הפרוטקציה שלו, כמנסח החוק, כדי לפטור את עובדי מערכת הבריאות מהחובה של חיסון או עבודה. זה כמובן ישמוט את הבסיס הלוגי לקיום החוק — מה הטעם למנוע ממי שאינם מחוסנים לעבוד, במטרה למנוע את הפצת המחלה, אם מאפשרים דווקא לעובדי מערכת הבריאות להמשיך לעבוד ללא חיסון?

קניון איילוןצילום: מוטי מילרוד

מערכת החינוך יכולה להעביר את עובדיה לעבוד בזום, בבחינת "מורה שלא התחסנה, שתישאר בבית ותלמד בזום", אבל כל זמן שממשיכים להעסיק אותה ולשלם לה שכר מלא לא ברור איזו תכלית מושגת בכך. המורה תחגוג בבית, השגרה של מערכת החינוך תיפגע, ואילו התמריץ להתחסן לא יושג. העיקרון הזה חל גם על עובדים בחנויות שאינם מחוסנים, ויישלחו לשבת בבית ולהמשיך לקבל חל"ת. במקום לתמרץ אנשים לעבוד ולהתחסן, ההצעה הזו תמנע תעסוקה, תפגע בתמריץ להתחסן, ותעלה סתם הון עתק.

אפשר כמובן להחמיר ולקבוע שעובד שאינו מתחסן גם לא ישולמו לו שכר או דמי אבטלה. רק שבכך תוסר המסכה מעל תזכיר החוק, ויהיה ברור שזהו כבר מהלך של אכיפת חובת חיסון. לכך אין בינתיים תמיכה משפטית.

בכל מקרה, לא ברור מה יעשה בעל עסק שעובדיו מסרבים להתחסן — יפטר את העובדים? יסגור את העסק? אפשר לחשוב למשל על האבסורד של סופרמרקט, שבו הקופאיות מסרבות להתחסן. הצעת החוק תביא לסגירת הסופר — שירות חיוני שהמשיך לפעול גם בשיאם של הסגרים הכי חמורים, ומגוחך שדווקא עכשיו ייסגר.

חלק מהותי מההתנגדות לחיסונים הוא מצד נשים צעירות, החוששות להשפעה על הפריון שלהן. אל מול חשש כזה, האיום כי הן ימשיכו לשבת בבית (ועוד לקבל חל"ת על כך) נראה לא אפקטיבי.

מתחם חיסונים בסניף איקאה בראשון לציוןצילום: אילן אסייג

להחמיר את תנאי התו הסגול

קיימים בהצעה כשלים לוגיים ומוסריים נוספים. אם נכריז על חובת חיסון כתנאי להגעה למקום העבודה, בכל מקרה לא נצליח לחסן את 2.5 מיליון האנשים שעדיין לא התחסנו. יחלפו חודש וחצי לפחות עד שהאוכלוסייה הזאת תוכל להתחסן, כך שההצעה למנוע מעובדים לעבוד ללא חיסון אינה ניתנת ליישום בטווח הזמן הקצר.

זאת ועוד, אם המטרה היא הגנה על בריאות הציבור, מגוחך למנוע מהעובדים של קסטרו, למשל, לבוא לעבודה מאחר שאינם מחוסנים, אבל לאפשר ללקוחות שאינם מחוסנים להיכנס לקניונים ולחנויות תחת הגבלות התו הסגול. בפועל, זה חושף כי תזכיר החוק אינו עוסק בהגנה על בריאות הציבור, כי אם בניסיון לתמרץ חיסון בלי לקרוא לילד בשמו.

במשרד האוצר חוששים שאת בריאות הציבור הצעת החוק לא תקדם, וגם לא את המטרה הנסתרת של תמרוץ החיסון, אלא בעיקר תזיק. היא תמנע חזרה לעבודה של עשרות ואף מאות אלפים, תשבית מפעילות עסקים שלמים, תקשה מאוד על ההתאוששות מהקורונה — בלי להשיג את התכלית שנועדה לה.

במקום ההצעה הדרקונית מציעים במשרד האוצר כמה חלופות. האחת, איסור עבודה מרוכך — להסתפק במתן זכות למעסיקים למנוע העסקה של מי שאינם מחוסנים, ולא לחייב זאת. השנייה, להבין שהתכלית היא תמריץ התחסנות, וכי התמריץ הזה לא צריך לעבור דרך פגיעה בתעסוקה. במקום זאת, התמריץ יכול להיות באמצעות המשך הטלת סגר על מי שאינם מחוסנים, אבל בתור לקוחות לא בתור עובדים. כלומר, מי שאינם מחוסנים לא יוכלו להיכנס לאף חלל סגור שאינו חיוני, כולל מופעי תרבות, חדרי כושר, מסעדות, בתי כנסת, ישיבות, קניונים וחנויות.

סניף של טיב טעם ברמת החייל. סופר הוא שירות חיוני שפעל בכל הסגריםצילום: Eyal Toueg

בקיצור, להחמיר מאוד את תנאי התו הסגול, כך שהבלתי מחוסנים גם יסתובבו כמה שפחות ויהוו פחות סכנה בריאותית, וגם חייהם יהיו לא נעימים כך שיהיה להם תמריץ להתחסן. זאת, תוך שמירה על זכותם להתפרנס, ותוך מזעור הנזק למשק למינימום.

באופן נדיר, כל אגפי משרד האוצר מסכימים על העמדה הזו, בעיקר מכיוון שההערכה היא כי הצעת החוק היא גם דרקונית, גם לא תכליתית — ועלולה להזיק הרבה יותר משתועיל. הבעיה היא שכאשר יש היפוך יוצרות — זהו משרד האוצר שמנסה למנוע פגיעה בזכויות, ואילו משרד המשפטים מאשר זאת — לא בטוח שמשרד האוצר ינצח בקרב.

ממשרד המשפטים נמסר: "המשרד עדיין לא גיבש עמדה לגבי הצעת חוק למניעת עבודה למי שאינו מתחסן".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר