הורדת שכר המינימום אינה פתרון לאבטלה

בעקבות משבר הקורונה עולים באחרונה רעיונות לעידוד התעסוקה, ובהם הורדת שכר המינימום וביטול החובה של המעסיקים להפריש כספים לפנסיה - וכך לשפר את פני הכלכלה ■ ואולם קיימים שיקולים בעלי משקל שסותרים את אותם הרעיונות ואף מעוררים חששות לגבי השלכותיהם

אסף רזין
אסף רזין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הפגנה מול בית ראש הממשלה בירושלים
הפגנה מול בית ראש הממשלה בירושליםצילום: אמיל סלמן
אסף רזין
אסף רזין

בעקבות משבר הקורונה עולים באחרונה רעיונות לעידוד התעסוקה, ובהם הורדת שכר המינימום וביטול החובה של המעסיקים להפריש כספים לפנסיה לעובדים בעלי שכר נמוך. המטרה היא להביא להוזלת עלות העבודה של העובדים ולהגדלת הכדאיות של המעסיקים לשכור יותר עובדים.

ואולם קיימים שיקולים בעלי משקל שסותרים את אותם הרעיונות ואף מעוררים חששות לגבי השלכותיהם.

יש הבדל מהותי בין שוק עבודה עם תחרות מלאה בין המעסיקים על עובדים, שבו הוזלת עלות העבודה אמנם מעודדת תעסוקה, לבין שוק עבודה שאין בו תחרות מושלמת בין מעסיקים על העובדים. במצב כזה, למעסיק יש כוח מיקוח שאין למועסק, על השכר ועל תנאי העבודה. בעגה הכלכלית, המעסיק הוא בעל כוח מונופסוניסטי בשוק העבודה, ואילו בין המועסקים שוררת תחרות עזה על הקבלה למקום העבודה.

קיים הבדל של ממש בין מצב מקרו־כלכלי של תעסוקה מלאה, ואז הוזלת עלות העבודה למעסיק יכולה לעודד תעסוקה בתנאים מסוימים, לבין מצב של שפל ביקושים, שבו הורדת שכר המינימום דווקא מעצימה את השפל, משום שהיא מצמצמת את הצריכה. העלאת ההכנסה של בעלי שכר נמוך אשר מעצימה את הביקוש המצרפי, עשויה גם להיות גורם תורם להתאוששות בתעסוקה.

הכלכלן לארי סאמרס מצביע בעקביות על "שפל מתמשך" של כלכלת המדינות המפותחות (יפן, ארה"ב ואירופה) בתקופה של חיסכון יתר, חוסר צריכה ותעסוקה מותנית ביקוש. הוא מציע להגדיל באופן שיטתי את ההשקעות בתשתית, כדי לעודד השקעות של המגזר הפרטי. לעניין זה הוא מציע גם להעלות את שכר המינימום, כדי שיתעצם כוח המיקוח של העובדים בעלי השכר הנמוך ותצומצם מגמת הירידה בחלקו של השכר בהכנסה הלאומית. על ידי כך תעלה ההוצאה לצריכה, ויירד החיסכון.

הפגיעה בבעלי שכר נמוך כתוצאה מהורדת שכר המינימום מחריפה את השסעים החברתיים ובכך מחלישה את היכולת הפוליטית של קובעי המדיניות להוביל את המשק במדיניות כלכלית שקולה ליציאה מהשפל הנוכחי ולהתאוששות בתעסוקה ובעסקים.

כדי לסייע לעסקים, מוצעות דרכים שונות להורדת עלויות ההעסקה, בהן הורדת שכר המינימום, הפחתת מס עבודה וביטוח לאומי וסובסידיה לעסקים ששומרים על מקומות עבודה דרך חל"ת או עבודה חלקית מסובסדת, כמו במודל הגרמני — Kurzarbeit.

כל אחת מהדרכים הללו שונה האחת מרעותה בהשפעותיה הכלכליות ודורשת ניתוח כלכלי מפורט שמביא בחשבון את ההבדלים, ואין זה נכון להכניס אותם לאותה "חבילת מדיניות". לטעמי, השיטה שמעודדת תעסוקה טוב יותר מהשיטות האחרות היא זו הנהוגה בגרמניה. גם הורדה של שיעורי מס ערך מוסף (מע"מ) לתקופה מוגבלת יכולה לעודד צריכה ובכך לתרום להתאוששות מהמשבר.

הכותב הוא פרופ' לכלכלה

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלונה ודניאלה חברת SISTERS

שתי האחיות שהפכו חשבון אינסטגרם לאקזיט של מיליוני שקלים

אופן ספייס. היתרונות שלו ברורים, אבל העבודה ההיברידית מציפה את החסרונות

"כשאחפש עבודה עוד שנה־שנתיים, הדבר הראשון שאבדוק הוא שאני לא יושבת באופן ספייס"