זוהי קריאת השכמה עבור האליטות הישראליות

האליטות הכלכליות, החברתיות והפוליטיות אימצו בעשורים האחרונים אתוס אינדיווידואליסטי שמאדיר את הליברליזם הכלכלי ומתעלם ממחיריו ■ פה זה לא אמריקה - לא מבחינת הגודל, האתוס, התרבות הפוליטית, הערכים המכוננים, ובעיקר לא מבחינת מקומו של השוק

עופר סיטבון
עופר סיטבון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הראל ויזל
הראל ויזלצילום: שוקה כהן
עופר סיטבון
עופר סיטבון

הסאגה סביב קבוצת פוקס — חלוקת דיווידנד נדיב בעיצומו של משבר כלכלי, לאחר שהובילה מאבק מוצלח לקבלת מענק מהמדינה למניעת פיטורים — מדגימה מה קורה כשנורמה משפטית וחברתית וראיית בעלי המניות כגורם החשוב בתאגיד, מיובאת ומאומצת ללא הבחנה. בזעיר אנפין, מדובר בביטוי לתפישות כלכליות־חברתיות המושלות בכיפה בארבעת העשורים האחרונים, ומחלחלות לכל תחום בחיינו.

אכן, כוח השכנוע של תפישות אלה הוא רב, בעיקר על רקע הצגת הנחותיהן אודות האדם ("אנוכי ורציונלי"), החברה ("החזק שורד") והכלכלה ("יעילות כחזות הכל") כ"טבעיות", תוך הצמדתן למושגים בעלי מטען חיובי דוגמת "חירות" ו"אוטונומיה". אין פלא אפוא שתפישות אלה עברו "גיור" ורווחות גם בקרב שכבות רחבות בציבור.

אתוס הערבות ההדדית מלווה את העולם היהודי מימים ימימה. גם הקמת המדינה התאפשרה באמצעות סולידריות לאומית עמוקה. כיום, למרות ההפרטה והאינדיווידואליזם המושלים בכיפה, רווחות בישראל תפישות קהילתיות שדוחות את הדרוויניזם החברתי.

במלים אחרות, פה זה לא אמריקה. לא מבחינת הגודל, האתוס, התרבות הפוליטית, הערכים המכוננים, ובעיקר — לא מבחינת מקומו של השוק. זו גם הסיבה לכך שההתנהלות של פוקס עוררה ביקורת: היא היתה מנותקת מההקשרים החברתיים שבמסגרתם פועל התאגיד, והתעלמה מכך שהערך שיוצר התאגיד מופק באמצעות כלל מרכיביו — בעלי המניות אך גם העובדים, הספקים, הקהילה ואף משלמי המסים, שבזכותם נהנה התאגיד מכוח עבודה משכיל, מתשתיות אמינות, ממערכת משפט מתפקדת, ומסיוע כלכלי בעת מגפה.

בשנים האחרונות זוכה ספרו המונומנטלי של ההיסטוריון הכלכלי קארל פולני, "התמורה הגדולה", לתחייה מחודשת. בספר מ–1944 טען פולני כי האמונה הליברלית בכוחו ה"טבעי" של השוק להסדיר את עצמו ("השוק החופשי") מסוכנת, שכן היא מתעלמת מהנורמות החברתיות, הקהילתיות, התרבותיות ואף הדתיות שהשוק תמיד היה משוקע בהן. פולני הזהיר שניתוק השוק מהנורמות מהם צמח, יוביל בהכרח לאסון חברתי, כלכלי וסביבתי.

האליטות הכלכליות, החברתיות והפוליטיות אימצו בעשורים האחרונים אתוס אינדיווידואליסטי שמאדיר את הליברליזם הכלכלי ומתעלם ממחיריו. במקביל, הן מתקשות להביע סולידריות עם המעמדות העממיים שנפגעו ממדיניות זו. אין ספק שהפופוליזם בשנים האחרונות מהווה גם תגובת נגד להתנהלות זו.

פרשת פוקס יכולה אפוא להיות קריאת השכמה עבור האליטות הישראליות, שבמקום להמשיך להתבצר מאחורי אידיאולוגיות אנוכיות, יפעלו להשבת המוסר לשדה הכלכלי, באמצעות כמה מהלכים: השתחררות מהציווי להשאת הרווח בכל מצב; החדרת שיקולים חברתיים וסביבתיים לדנ"א התאגידי; וצמצום הפערים החברתיים האדירים המנתקים את בעלי הממון מהחברה ומהחיים המשותפים.

הכותב הוא עמית בכיר במכון שחרית ומשמש כראש הקליניקה לתאגידים וחברה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים וכמרצה בכיר במכללה האקדמית צפת

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה

נעה ברויאר. "שתיתי יין עם חברות, וחברה אחת הציעה לי להתמחות בלחם. כעבור חודשיים מצאתי עבודה במאפייה"

"אני חיה קצת כמו אזרח ותיק. ויתרתי על חופשות וכסף, אבל אני שמחה יותר"

פרייבט אקוויטי

התעשייה שמוצצת את לשד הכלכלה האמריקאית גדלה ללא מעצורים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש