הקורונה תחסל את המזומן

ברגע שתונח מסגרת הכללים הרגולטורית, הרגע שספקי אמצעי התשלום, ומפתחי האפליקציות ידעו בדיוק מה החוק מאפשר ולא מאפשר להם, אנחנו נראה התקדמות מטאורית

אלי טרגמן
אלי טרגמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
זהב
זהבצילום: בלומברג
אלי טרגמן
אלי טרגמן

בימים אלו, שאנו צריכים לזכור בכל עת לשמור מרחק, לא לגעת ולשטוף ידיים, יש אמצעי אחד שהמגע האנושי בו דרוש, ואין כמעט יכולת להחליף אותו. זהו אמצעי שנראה כאילו אמור היה להימחק מהעולם, והעלות של הייצור שלו, באופן אבסורדי, עולה לעתים על הערך שלו בפועל. כיום, הכסף המזומן שלנו נהפך במהירות לסכנה של ממש.

כרטיסי אשראי אינם הפתרון. התפישה שאומרת כי על כל עסקה שנעשה, חייב להיות מישהו שיגזור קופון משמעותי ויתעשר על חשבון כולנו - עסקים קטנים, צרכנים, בני אדם - אינה הגיונית, ולא צריכה להיות. 12 שנים אחרי המשבר הפיננסי של 2008, 11 שנים אחרי הנייר הלבן של ביטקוין, ושוב אנחנו ניצבים בפני משבר עולמי שישנה את הדרך בה אנחנו עושים עסקים, ושוב, לרעת הצרכן ולטובת הגופים הפיננסיים המסורתיים.

חייבת להיות תשובה. אמצעי תשלום מבוזרים כבר החלו להתבסס בעולם בשנים האחרונות, והאופי החדשני של חלקם החל להיכנס אל תוך המסגרת החוקית של מדינות שונות – בהם ארה"ב, אירופה ישראל. רשת הלייטנינג החלה להיפרש, וניתן לראות עסקים בודדים שמקבלים אמצעי תשלום מבוזרים. אבל אנחנו ממש לא שם. אנחנו לא שם ברמה הטכנולוגית, אבל בעיקר, אנחנו לא שם ברמה החוקית. כי אמצעי תשלום מבוזרים בנויים כמו שרשת האינטרנט בנויה. חופשיים, אנונימיים במידה, רחוקים מפיקוח. הם לא כתובים כדי להתנהל על פי חוקים ומסגרות נוקשות של רגולציה. הם לא מפותחים בצורה שתאפשר לממשלות לאמץ אותם ותיתן לחברות לפעול לפיתוחם בחופשיות הנדרשת.

אבל התשתית קיימת. בשנים האחרונות התפתחו כמה פלטפורמות בלוקצ'יין שמאפשרות הנפקת מטבעות יציבים על גביהן. מטבעות שניתן לעקוב אחר הרזרבה שלהם, לוודא בידי מי הם מוחזקים, ולהעביר אותם מאדם לאדם, כמו כסף מזומן, אבל בלי חברת האשראי שתגזור כ-3% מכל עסקה. אין חובה אמיתית שהמטבעות הללו יונפקו על פלטפורמה אחת. כמו תת'ר, הם יכולים להיות מונפקים במקביל על איתריום, טזוס, וביטקוין, כל עוד הפלטפורמה מסוגלת לעמוד בדרישות הרגולטוריות של המדינה.

אנחנו עדיין לא שם, אבל ברגע שהמדינות יאפשרו את זה, ההתקדמות הטכנולוגית תהיה מסחררת. ברגע שתונח מסגרת הכללים הרגולטורית, הרגע שספקי אמצעי התשלום, ומפתחי האפליקציות ידעו בדיוק מה החוק מאפשר ולא מאפשר להם, אנחנו נראה התקדמות מטאורית. נראה ארנקים שלא דורשים לזכור 12 מלים כדי לשחזר חשבון. נראה אמצעי תשלום שמצלמים את הפנים ומאפשרים לשחזר באמצעותם את המזומן. נראה יכולות דמיוניות בהעברת כספים, ונראה עמלות ששואפות לאפס.

ברגע שהמדינות תפתחנה את הכללים, נראה מהפכה שלא רק תצעיד אותנו לעולם פיננסי טוב יותר, אלא גם תשמור על הדברים הטובים שקיימים במערכת הפיננסית הנוכחית, כמו הפיקוח השומר מפני הלבנת הון ומימון טרור ופשיעה. ועד אז, נמשיך לפחד מהשטרות ולמרוח אלכוג'ל על המטבעות, כמו בטקס פאגני קדמוני.

הכותב הוא מנכ"ל טזוס ישראל

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה

נעה ברויאר. "שתיתי יין עם חברות, וחברה אחת הציעה לי להתמחות בלחם. כעבור חודשיים מצאתי עבודה במאפייה"

"אני חיה קצת כמו אזרח ותיק. ויתרתי על חופשות וכסף, אבל אני שמחה יותר"

פרייבט אקוויטי

התעשייה שמוצצת את לשד הכלכלה האמריקאית גדלה ללא מעצורים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש