תנו לעשירים לתרום את המסים שלהם

בעולם המערבי יש מסורת רבת שנים של תרומות. אנשים עשירים וחברות תורמים סכומים גדולים מאוד, והם מקבלים הכרה לכך כשמוסדות ובניינים נקראים על שמם

עמירם יהודאי
עמירם יהודאי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אצטדיון סמי עופר בחיפה
אצטדיון סמי עופר בחיפהצילום: נמרוד גליקמן
עמירם יהודאי
עמירם יהודאי

כלכלנים ואנשי ציבור רבים מסכימים שיש הכרח להעלות מסים, במיוחד לאור משבר הקורונה. רובם סבורים שהמס הנוסף צריך לבוא ממשקי הבית העשירים ביותר, או מהחברות גדולות, אך הניסיון מראה שיש קושי לגבות מהם מסים נוספים, בגלל היכולת של גופים עשירים להעסיק מומחים שיעזרו להם להתחמק מן המס, לקבל פטורים שונים ועוד.

בנוסף, יש קושי להעביר את החוקים והתקנות למיסוי העודף, עקב הכוח הפוליטי של החברות והפרטים עתירי ההכנסה והרכוש, שמתנגדים לאפשרות שיצטרכו לשלם סכומים גבוהים יותר של מס.

אני מציע גישה אחרת, שתאפשר הגדלת המיסוי על אנשים עשירים וחברות, באופן שיקטין את ההתנגדות של חוגים אלה לגידול בעומס המס.

בעולם המערבי יש מסורת רבת שנים של תרומות. אנשים עשירים וחברות תורמים סכומים גדולים מאוד למטרות שונות, בעיקר בתחומים של חינוך, בריאות ואמנות. אין ספק שיש להם סיפוק מתמיכתם בנושאים האלה, והם גם מקבלים הכרה לכך כשמוסדות ובניינים נקראים על שמם של התורמים. האוניברסיטאות, בתי החולים, המוזיאונים ואולמות התיאטרון והקונצרטים בעולם המערבי לא היו יכולים להתקיים בלי התרומות הללו, והממשלות ברוב מדינות המערב צימצמו את תמיכתן במוסדות האלה. אבל לא כל האנשים עתירי ההון תורמים באותו היקף ביחס להיקף נכסיהם או הכנסתם. אני מציע ליצור מסגרת של "חובת תרומה".

ההצעה שלי היא שהמס הנוסף, בין אם על ידי מדרגת מס נוספת על הכנסות מעל סף מסוים, או כמס על רכוש מעל סף כלשהו, ייעשה באופן שיאפשר למשלמי המס השפעה מסוימת על השימוש בכספי המס, והכרה פומבית בתרומתם לחברה ולמדינה.

כדי שהצעה כזאת תהיה אפקטיבית, יש לבדוק את מבנה תקציב המדינה, ולזהות בו חלקים שניתן לאפיין כיחידות מימון נפרדות. יחידה כזאת יכולה להיות לדוגמה "חינוך מדעי בבתי ספר תיכון במחוז הצפון", וניתן להגדיר יחידות בגדלים שונים. במקביל, יש לבדוק את פוטנציאל המיסוי העודף מבחינת מספר משקי הבית והחברות שהכנסתן או עושרן נמצאים במסגרת המס העודף, ואת היקף המס הצפוי.

אם בדיקה ראשונית תצביע על האפשרות ליצור התאמה בין הסכומים הצפויים של מיסוי עודף ליחידות מימון בתקציב, ניתן יהיה להקים תוכנית מיסוי כזאת. כל נישום שאמור לשלם סכום של מס עודף יוכל לבחור מבין יחידות המימון שהיקפן מתאים לחבות המס העודף שלו, תוך הבנה שה"תרומה" שלו לנושא תצוין באופן בולט, בדומה להכרה שתורם מקבל ממוסד שאליו הוא תורם.

ניתן לצפות שיהיו נושאים אטרקטיביים, שרבים יהיו מעוניינים להיות מזוהים עמם, ולכן יהיה צורך במנגנון של מכרז, שבו כל נישום ידרג כמה חלופות שהוא מעוניין בהן, והמערכת תקבע את ההתאמה בין נישום ליחידת מימון בהתאם לעדיפויות, באמצעות אלגוריתם מתאים.

עם זאת, אין בהצעה כדי לשלול את ההבנה שהמדינה רשאית לקבוע את שיעורי המס לפי מיטב הבנתם של המחוקקים, אך ההצעה נובעת מההכרה שבמצב הפוליטי הקיים, בישראל, בארה"ב, ובמדינות רבות אחרות, הכוח הפוליטי של השכבות עתירות ההון מקשה על קבלת החלטה שמגדילה את חבות המס של שכבות אלה.

הכותב הוא פרופסור אמריטוס למדעי המחשב

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה

נעה ברויאר. "שתיתי יין עם חברות, וחברה אחת הציעה לי להתמחות בלחם. כעבור חודשיים מצאתי עבודה במאפייה"

"אני חיה קצת כמו אזרח ותיק. ויתרתי על חופשות וכסף, אבל אני שמחה יותר"

פרייבט אקוויטי

התעשייה שמוצצת את לשד הכלכלה האמריקאית גדלה ללא מעצורים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש