הקבלן התרשל בשמירה על הבטיחות? אל תקנו ממנו דירה

מי שנתקל בפרסומים על חשש לחיידק סלמונלה בטחינה של רשת שיווק גדולה - יחשוב פעמיים אם לרכוש שם שוב ■ אז למה הצרכנים עדיין רוכשים דירות מקבלנים שבאתר הבנייה שהם מנהלים נפצע או נהרג עובד?

זיו אור
זיו אור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
פועלים באתר בנייה, ב-2017. למצולמים אין קשר כתבה
פועלים באתר בנייה, ב-2017. למצולמים אין קשר כתבהצילום: אליהו הרשקוביץ
זיו אור
זיו אור

מחלון חדרי שבחיפה נשקף נוף מרהיב — הים הכחול, היער הירוק והאופק שנפרש עוצרים את הנשימה בכל פעם מחדש. בשנים האחרונות, עם התפתחותה של בועת הנדל"ן בישראל, האופק הזה התמלא גם במנופים, עגורנים ובניינים עוטי פיגומים. אפילו בנסיעה קצרה לאורך כביש החוף, קשה לספור את מספר הפרויקטים החדשים, השכונות בבנייה והערים המתפתחות, שראשיהם חולמים כי הרוכשים יבחרו דווקא בעיר שלהם.

הצורך בבנייה מהירה הוביל לגל תאונות עבודה. על פי הנתונים, 23 עובדים נהרגו מתחילת השנה, ועוד מאות נפצעו. ואני תוהה, כיצד ניתן לרכוש דירה מקבלן, שבאתר הבנייה שהוא מנהל נפצע או נהרג עובד בניין?

באמצע מאי פירסם משרד הבריאות כי קיים חשד להימצאות חיידק סלמונלה, העלול לגרום לתחלואה עם חום ושלשולים, במוצרי הטחינה הגולמית של רשת שיווק גדולה. מלבד כמה פרסומים בתקשורת, לא קמה סערה ציבורית — ובצדק. ואולם מי שנתקל באותם פרסומים יחשוב מעתה פעמיים אם לרכוש טחינה באותן חנויות — גם זה בצדק. גוף שאינו מפקח כראוי על המוצרים שהוא מייצר ומשווק, צריך לאבד את אמון הציבור. כולנו זוכרים את פרשת יצרנית המזון לתינוקות רמדיה, שבמהלכה קמה תנועת חרם צרכנים, שנועדה להשגת מטרה חברתית־פוליטית.

תאונת העבודה שהתרחשה בחודש שעבר ביבנה תפסה את הכותרות משתי סיבות עיקריות: היה זה אירוע רב נפגעים (ארבעה הרוגים), בניגוד לאירועים "קטנים", שבהם נהרג או נפצע פועל אחד; ומיעוט אירועי האקטואליה באותם הימים.

זירת התאונה בה נהרגו ארבעה פועלים ביבנה במאי האחרוןצילום: אילן אסייג

מחקירת האירוע עולה כי הקבלן המבצע בשטח אינו החברה היזמית, שראשיה גלגלו הלאה את תפוח האדמה הלוהט. "פרטי המקרה עדיין בבדיקה", אמרו שם. תנו לי לנחש איך זה ייגמר — אף אחד לא ייקח אחריות. התקשורת עושה את שלה ועוקבת אחר הנושא, אבל גם לנו, תושבי מדינת ישראל, יש תפקיד. על כתפינו מונח הצורך לבחור בין חברה קבלנית כזאת או אחרת.

לאור הביקושים בענף, צומחים בשנים האחרונות עשרות ואף מאות חברות בנייה ויזמים שמבקשים למכור לנו דירות. הם מציעים לרוכשים נכסים בגדלים שונים, מפרטי אבזור יוקרתיים, צמידות לשירותים חיוניים ולמוקדי בילוי ופנאי — מימוש מאוויים ופנטזיות בארבעה קירות.

חלק גדול מהתחלות הבנייה נולד עקב בועת הנדל"ן, שהובילה את מקבלי ההחלטות בממשלה להפשיר קרקעות ולהסיר חסמים. אמנם חשוב למצוא פתרון למצוקת הדיור, אך הדבר נעשה בלי הסדרה וללא פיקוח. ישראבלוף קלאסי — ההגדרה המילונית של "הכל יהיה בסדר".

איפה הרשויות? איפה הרגולציה על הקבלנים? ויותר מזה — איפה הקול שלנו, רוכשי הדירות? איך אפשר לסמוך על קבלן שלא היה אחראי מספיק כדי לעמוד בנהלים ולשמור על בטיחות עובדיו, שיעמוד בסטנדרטים ראויים של בנייה?

הכותב הוא עורך דין במשרד זיו אור, העוסק בתחום המסחרי והאזרחי

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מייק בן ארי

"תמיד היתה לו תשובה הגיונית": כך הצליח איש אחד להונות 1,000 משקיעים

ליאור וייס. "אנשים לא יודעים עד כמה גדילה של עסק היא כואבת"

"אנשים אמרו לי - סיימת תואר בהצטיינות בטכניון וזה מה שאתה הולך לעשות?"

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה