משרד התיירות כושל ומיותר - הגיע הזמן לפרק אותו

משרד התיירות כשל בהשגת יעדיו הכמותיים בעשורים האחרונים: ב-88.6% מהמקרים הוא לא הגשים את מטרותיו

שקד מיכאל ברקת
שקד מיכאל ברקת
אילת
אילתצילום: עופר וקנין
שקד מיכאל ברקת
שקד מיכאל ברקת

כשבוחנים נתונים רשמיים עדכניים של OECD, מגלים שמתוך 35 מדינות החברות בארגון, ב-32 מדינות אין כלל משרד תיירות נפרד ברמה הממשלתית. על רקע ממצא זה עולה השאלה, האם יש הצדקה למשרד תיירות נפרד בישראל? התשובה היא ככל הנראה לא.

ראשית, מספר התיירים בישראל לא צמח בעשורים האחרונים בדומה לממדי העלייה בתיירות העולמית. לשם דוגמה, אם היינו שומרים על חלקנו היחסי משנת 1995, אף מבלי להגדילו, היינו זוכים לקבל ב–2017 5.5 מיליון תיירים, ולא 3.6 מיליון כפי שהיה בפועל.

כמו כן, המבנים הארגוניים שנפוצים בעולם מקדמים הקמת שירותי הארחה בצורה הרבה יותר יעילה. ברור לכל שמשקיע, במיוחד מרמה בינונית או משפחתית, ירגיש הרבה יותר נוח להתנהל מול ארגון תיירות אזורי או מקומי שמחובר לשטח, מאשר מול משרד ממשלתי בעל מאפיינים ביורוקרטיים מייגעים.

בנוסף, סקרים עדכניים שנערכו בקרב תיירים הראו שהם הגיעו לישראל בעיקר על סמך המלצות מקרובים וחברים, ולא בהכרח בשל שיווק של משרד התיירות. מדהים לציין כי סקרים שנערכו בשנים האחרונות העלו ש–4%–2% בלבד מבין התיירים הגיעו לישראל עקב פרסום. יתר על כן, בשירותי ההארחה השונים ישנם מאות אנשי שיווק מקצועיים, שניצלו בצורה נאותה בשנים האחרונות את האפשרויות הטכנולוגיות החדשות כדי לקדם תנועה של תיירות נכנסת למקומות שמעסיקים אותם, בעיקר בירושלים ובתל אביב.

זאת ועוד, משרד התיירות כשל באופן עקבי ומתמשך בהשגת יעדיו הכמותיים בעשורים האחרונים. מחקר שבמהלכו עברתי על מקורות רבים מאוד, העלה כי ב-88.6% מהמקרים הוא לא הצליח להגשים את יעדיו המוצהרים.

לבסוף, 39.8% מקרב התיירים שהגיעו לישראל ב–2017 (1.4 מתוך 3.6 מיליון) באו למטרות שאינן תיירותיות גרידא, כמו ביקור קרובים וידידים או עסקים. במלים אחרות, יש פער עצום בין מספר התיירים שמוצגים לציבור לבין מספר התיירים האמיתי שהגיעו בפועל. תובנות אלו משמעותיות עוד יותר לנוכח התקציב הגבוה של משרד התיירות, שמעולם לא הגיע לממדים של השנים האחרונות.

המסקנה מנתונים אלה היא שאין הצדקה לטיפול פוליטי שונה כל כך בתיירות בישראל בהשוואה לעולם המפותח, ושרצוי לפרק בהקדם את משרד התיירות. כאן עולה, כמובן, השאלה: מהן החלופות שאפשר לאמץ? בעולם המפותח ניתן למצוא תמהיל של ארגונים ארציים, אזוריים ומקומיים שמקדמים תיירות נכנסת, תחת אחריות של משרד ממשלתי פאסיבי שמעצב יעדי־על לארגונים השונים. לעניות דעתי, הנוסחה המתאימה לישראל היא רשות לאומית לתיירות, שתפעל במקביל לחברה ממשלתית, שתשמש כארגון תיירות אזורי בנגב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר ב–2013, כי הוא מצפה להגדיל את מספר התיירים ל–10 מיליון בתוך עשור. לכאורה, לא מדובר בקביעות מופרכות, לאור כמות הביקורים בשנים האחרונות במדינות כמו טורקיה, איטליה וספרד. אלא שניתן לקבוע די בוודאות שמשאלה זו לא תתגשם עד 2023. אם המערכת הפוליטית תמשיך לטפל בענף התיירות בצורה כל כך שונה בהשוואה לעולם המפותח, אפשר להניח ששאיפה זו לא תתגשם גם ב–2030, או אפילו ב–2040.

ד"ר מיכאל ברקת הוא חוקר תיירות ופוליטיקה, עוזר מחקר באוניברסיטה העברית בתחום של אסטרטגיה־רבתי

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

גיף

סיוט בחופשה: 7 תחנות במסלול הייסורים שצפוי לכם בקיץ 2022

נורמן מילנר. "אני לא אומר שקפיטליזם היא השיטה הכי טובה"

"יש בשוק הזה הזדמנות שלא ראינו עשורים"

מנכ"ל ובעלי בן אנד ג'ריס ישראל, אבי זינגר

"עשה את עסקת חייו": כך הצליח אבי זינגר לרכוש את בן אנד ג'ריס במחיר זעום

מנכ"ל מטא מארק צוקרברג. עידכן את העובדים כי יצטרכו לעמוד ביעדים אינטנסיביים יותר עם משאבים פחותים

צמצומים, ביטול מוצרים ופניית פרסה בפיד: הצרות של מטא רק מתחילות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

קוונטום סורס. שלומית סמל, ברק דיין, עודד מלמד וגיל סמו

"זו ההחלטה הכי מפחידה שעשיתי. כשנצליח, נהיה הבסיס למהפכת המחשוב הבאה של האנושות"

בנייה בשדרות. "יש בעיר תשואות טובות יחסית להשקעה בדירה במרכז הארץ"

"נמאס מהמחירים המטורפים של המרכז. פה אני משלם 2,600 שקל על דירת גן — והכל מהטבת המס"