ישראל מתייבשת — ומבזבזת מים

קודם להליכה לצעד דרסטי ובלתי הפיך של התפלת מי הים התיכון, נכון היה לטפל בבזבוז של משקי הבית בישראל

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רננה רז
רננה רזצילום: מתוך הקמפיין של ר

לפני 15 שנה ניהלו טייקונים וקבוצות יזמים מסע הסברה אגרסיבי ונמרץ: "ישראל מתייבשת", הם טענו, "אם לא תתקבל מהר החלטה על התפלת מי ים, שתלווה בהקמת שלושה־ארבעה מתקני התפלה, בהספק שנתי של 600 מיליון מ"ק, לא יהיו מי שתייה בברזים, צריך יהיה לייבש גינות". בקיצור, מצב אסוני.

לדאבון הלב, הלחץ עבד והממשלה לא שעתה לקריאות האזהרה של קבוצת מומחים ואנשי מקצוע בכירים שהתריעו, וטענו שקודם להליכה לצעד דרסטי ובלתי הפיך של התפלת מי ים תיכון המכילים 3,500 מל"ג מלחים, תוך השקעה אדירה של אנרגיה המופקת מדלק מחצבי, יש לטפל בבזבוז של משקי הבית בישראל. הבזבוז הגיע אז ל–40% מסך הצריכה הביתית, שהיתה 800 מיליון מ"ק לשנה. הפעלת צעדי חיסכון נמרצים עשויה היתה לחסוך 250–300 מיליון מ"ק מים שפירים, השווים לתפוקה של שתי יחידות התפלה.

שורת החלטות שהתקבלו על הקמת מתקני התפלה, הקצאת שטחים למתקנים לאורך חופי ישראל והיערכות להענקת זיכיונות ארוכי טווח ל–25 שנה בעלות של מיליארדי שקלים כל אחד — הם כולם מהלכים הרי גורל ביחס למסד הפיזי של החופים, לכלכלת המדינה ובעיקר ביחס לעובדה שהם מהלכים בלתי הפיכים.

כתוצאה מכך, זכינו למספר שנות חסד של חיים באשליה חלומית, כאילו אנחנו חיים בארץ עשירה במים, וניתן להמשיך במדיניות הבזבוז. התנופה של החלפת ברזים ישנים בחסכמים מסובסדים נעלמה כלא היתה. מי שלא חויב על ידי תקן 5281 לבניינים ידידותיים לסביבה, לא נקף אצבע בכיוון. פעולות לשימור מי נגר עילי, איגומם בפינות מגרשים, והחדרתם לאוגר מי התהום הוזנחו; השקיית גינות לא הוגבלה עוד לשעות הלילה, ואפילו רחיצת מכוניות בזרמי מים מצינור לא נחשבה מעשה מגונה. סנגורי ההתפלה הסתתרו מאחורי הטיעון שאין כלל מחסור במים, וממילא המבזבז משלם.

כמעט שכחנו שהתפלת מי הים הביאה עלינו גם מכות נוספות: המים התפלים נעדרו כליל מינרלים ומתכות, בכללם סידן ומגנזיום וכן חנקן, החיוניים לבניין תאי הצומח והחי. תוך זמן קצר התברר שגידולים חקלאיים באזור אשקלון לא מתפתחים כנדרש, ואף קמלים. פתרון דחוק נמצא על ידי מיהול מים מותפלים במי קידוחים כדי לפצות לפחות על חלק מהמחסור בסידן ובחנקן. היעדר מגנזיום בעייתי לבני אדם, עד כי נשקלה אפשרות לתוספת מגנזיום למי השתייה באופן גורף.

רק לאחרונה, עם תום חורף חמישי חרב, הוכרז שוב מצב חירום במשק המים. שבנו לראות במודעות רחוב, מעל דפי העיתון ובמרקע הקטן את מיודעתנו סדוקת הפנים מנסה לשכנע כי אנו שוב במצוקה אמיתית של בצורת מתמשכת ומחסור במים, למרות התפלה נרחבת. מביני עניין בחינוך ובתקשורת המונים מזהירים כי הפעם יהיה קשה עד מאוד, אם בכלל אפשרי, לשכנע את הציבור הרחב לחזור ולאמץ נורמת התנהגות של חיסכון במים. זאת אחרי התרת רסן חסרת אחריות בעבר, בשילוב מחשבה קצרת רואי, אם לא בטיפשות.

המסקנה המתבקשת בשעת חירום היא לא לסמוך על הרצון הטוב של משקי הבית והמשפחות לחסוך במים, אלא לאמץ את גישת השוט הנהוגה במגזר החקלאי: מכסות מים קצובות לפי גודל משק הבית והגינה, והחורג מהם יאוים בסגירת המגוף.

הכותב הוא יועץ כלכלי וסביבתי, ויו"ר ועדת הביקורת באיגוד המתכננים

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה