קיצור תורים לניתוחים: כך עושים זאת נכון

על מערכת הבריאות לנקוט מהלכים מקבילים, שבלעדיהם קביעת זמני המתנה מקסימליים תתקיים על הנייר בלבד

עדי ניב יגודה
עדי ניב יגודה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
בית החולים רמב"ם בחיפה
בית החולים רמב"ם בחיפהצילום: חגי פריד
עדי ניב יגודה
עדי ניב יגודה

תורים ארוכים לניתוחים ולפרוצדורות רפואיות הם אחת הבעיות הקשות שאתן מתמודדת מערכת הבריאות הציבורית. לנוכח ההכרה בחשיבות הסוגיה והשלכותיה, יזם משרד הבריאות מהלך לקביעת זמני המתנה מקסימליים לניתוחים ולפרוצדורות משמעותיות.

לראשונה מאז נחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי, מבקש משרד הבריאות ליצוק תוכן לסטנדרט הסבירות ביחס לפרמטר הזמן, תוך קביעה מפורשת מה נחשב זמן המתנה לא סביר לניתוח או לפרוצדורה משמעותית. סטנדרט זה שואב את כוחו מן הרצוי ולא מן המצוי.

קביעת זמני המתנה מקסימליים לניתוחים היא צעד חיוני בדרך לשיקום אמון הציבור ביכולותיה של מערכת הבריאות הציבורית, ויישום מדויק ואחראי של צעד זה יכול להוביל לתחרות חיובית בתחום הבריאות. תחרות זו יכולה לקצר את אורך התורים לניתוחים משמעותיים במערכת הבריאות הציבורית, ובעקיפין גם לשפר את חוויית המטופל.

ואולם, לצד המהלך הראוי שנקט משרד הבריאות, צומחת גם החובה לוודא שבמערכת קיימת תשתית שתאפשר לה לעמוד ביעדים שנקבעו. כדי להבטיח את הצלחת המהלך, חייבת מערכת הבריאות לנקוט כמה מהלכים מקבילים, שבלעדיהם התוכנית לקביעת זמני המתנה מקסימליים עשויה להתקיים על הנייר בלבד.

עדי ניב יגודהצילום: מקס מורון

ראשית, על מנת שבאמת ניתן יהיה ליישם את התוכנית, יש לפתח מנגנון משוכלל שיודע לשקף את אורך התורים לניתוחים ופרוצדורות בזמן אמת וברמה לאומית. נכון להיום, למשרד הבריאות, לקופות החולים וכמובן שגם לציבור — אין תמונת מצב לאומית מהימנה ועדכנית ביחס לאורך התורים בכל בתי החולים הציבוריים. מידע חיוני זה מהווה תנאי בסיסי, שבלעדיו כלל לא ניתן לנהל ולנתב מטופלים בהתאם ליעדים שקבע משרד הבריאות.

במקום שהמערכת תדע להציע למטופל את התור הקרוב ביותר, ובהיעדר מידע נגיש, המטופל הוא זה שנאלץ לחזר אחר בתי החולים בניסיון לדלות מידע על מקום הימצאו של התור הקרוב ביותר. זו משימה קשה ומורכבת, שרבים מהמטופלים כלל אינם יכולים לעמוד בה. לכן, קיימת חשיבות רבה לפתח מערכת ממוחשבת שתשקף מידע מהימן ובזמן אמת של אורך התורים בכל בתי החולים הציבוריים בישראל, ללא קשר לשאלת הבעלות עליהם (ממשלתי/קופת חולים/פרטי).

שנית, לצד מדידת אורך התורים, מחובתו של משרד הבריאות לקיים בקרה פרואקטיבית ואכיפה אפקטיבית בכל הנוגע ליישום התוכנית ועמידה ביעדיה. יש ליצור מנגנון שיבטיח שכל מטופל שנקבע לו מועד ניתוח אשר חורג ממסגרת הזמנים שנקבעה על ידי משרד הבריאות, אכן מצליח לממש את זכאותו לעבור את הניתוח בבית חולים אחר — גם אם בית החולים הזה לא נמצא בהסדרי הבחירה באזור מגוריו של המטופל. במקביל, יש לוודא שלרשות קופות החולים עומדים כל האמצעים התשתיתיים והתקציביים שיאפשרו לספק תורים שאינם חורגים ממסגרת הזמנים שקבע משרד הבריאות.

שלישית, יש לוודא כי במקביל לקיצור אורך התורים להליכים רפואיים שהוגדרו בהנחיות משרד הבריאות, לא מתחילים להיווצר תורים ארוכים לכל אותם הליכים שלא הוגדרו בהנחיות. שהרי במערכת של משאבים מוגבלים, וכשהתשתיות הציבוריות אינן מנוצלות כראוי (בעיקר בכל הקשור לזמן הפעלתם של חדרי הניתוח), גובר החשש כי הקופות ובתי החולים יבחרו להתמקד באותם ניתוחים ופרוצדורות שלגביהם נקבעה מסגרת זמנים מחייבת — תוך דחיקתם של כל היתר.

עו"ד ניב־יגודה הוא מומחה למשפט רפואי ומדיניות בריאות, ומרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובפקולטות למשפטים

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלונה ודניאלה חברת SISTERS

שתי האחיות שהפכו חשבון אינסטגרם לאקזיט של מיליוני שקלים

אופן ספייס. היתרונות שלו ברורים, אבל העבודה ההיברידית מציפה את החסרונות

"כשאחפש עבודה עוד שנה־שנתיים, הדבר הראשון שאבדוק הוא שאני לא יושבת באופן ספייס"