את תפקידי כמנכ"ל בנק הייתי מבצע תמורת כל שכר

כדי שהמגזר הפיננסי ימשיך לצמוח, חשוב לייצר חקיקה לא פופוליסטית, שלא מעודדת שיימינג ושאינה מבריחה אנשים מוכשרים למגזרים אחרים

אריק פינטו
אריק פינטו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מנכ"ל בנק הפועלים, אריק פינטו
מנכ"ל בנק הפועלים, אריק פינטו צילום: מוטי מילרוד
אריק פינטו
אריק פינטו

אני עובד בבנק הפועלים כמעט 40 שנה, מרבית חיי הבוגרים. התחלתי את דרכי מתפקיד זוטר ביותר ומילאתי כל תפקיד אפשרי, כולל שלושה תפקידים כחבר הנהלה, לפני שמוניתי לתפקיד מנכ"ל הבנק. נפלה בחלקי זכות גדולה לכהן בתפקיד מנכ"ל המוסד הפיננסי המוביל בישראל. אני עושה זאת כשליחות, מודע לכובד האחריות — והייתי מבצע אותו גם בשכר נמוך יותר.

התפקיד שלי מאפשר לי לקבל מדי יום החלטות שנוגעות למיליוני לקוחות פרטיים ועסקיים, ולהביא את תפישת העולם האישית שלי לכל אחת מהחלטות אלה. אתם חושבים שכל דירקטוריון היה מאפשר למנכ"ל להוציא מיליוני שקלים על הקמת מרכז לצמיחה פיננסית, שכל תכליתו היא להעניק ללא תשלום, לכל צרכן ישראלי, כלים וידע לניהול חייו הפיננסיים? הדירקטוריון שאני מדווח לו קיים על כך דיונים והשתכנע שהדבר נכון לאזרחי המדינה ולמשק, וישתלם גם לבנק הפועלים: עדיף לנו להרוויח מלקוחות שיודעים לנהל בחוכמה את חייהם הפיננסיים, לקוחות צומחים, התורמים למשק ומקיימים איתנו מערכת יחסים ארוכת טווח. ברור היה לי שהמהלך ייתקל בציניות ובחשדנות, אבל זה לא מסיט אותי מהדרך והמציאות תוכיח את אמיתות ורצינות כוונותינו.

גם דברי ביחס לחוק שכר הבכירים התקבלו במידה מסוימת של ציניות. אחד מקוראי TheMarker אף טרח ושלח מכתב למערכת, שבו כתב: "מנכ"ל בנק, משרת ציבור, האחראי על כספנו, עושה לנו טובה ומשמש בתפקיד אף ש'לא שווה לו' לעשות כך. זו לא רק יהירות שאינה ראויה, אלא שהיא צופנת בחובה סכנה גדולה לאיכות הניהול ('חוסר חשק' אולי?) ולרגישות הציבורית בטיפול בלקוחות הבנק (2.5 מיליון שקל אינם 'שווים' כל כך). בושה".

המכתב הזה הניע אותי לכתוב את המאמר שאתם קוראים כרגע. ראשית, הציטוט שעליו התבסס הקורא, בידיעה שפורסמה ב-TheMarker, היה חלקי, תלוש מקונטקסט ולא מדויק. הנה הציטוט המלא של דבריי: "אני חושב שחוק שכר הבכירים יצר אפליה לרעה של מנהלי המגזר הפיננסי לעומת מנהלי חברות ציבוריות אחרות. לאורך זמן מנהלים טובים יעזבו את המערכת, כשם שחלקם עזבו עד כה, ומנהלים צעירים ומבריקים ישקלו אם ללכת לקריירה במגזר הפיננסי או בחברות קמעוניות או נדל"ן, שבהן הם יכולים להרוויח כפול ויותר — בסיכון ובאחריות יותר נמוכים. אמרתי את הדברים מתוך האחריות העצומה שבניהול מאזן ופיקדונות של מאות מיליארדי שקלים. כשלעצמי, השיקול הכספי לא עמד לנגד עיני כשהתמניתי למנכ"ל, כי הסכום כשלעצמו לא שווה את מידת האחריות והסיכון האישית שאני נוטל מדי יום ביומו. אני חלק מבנק הפועלים כבר 40 שנה ויש לי מחויבות גדולה לארגון, לעובדיו וללקוחותיו". סוף ציטוט.

ומה לדעתכם הכותרת שניתנה? "פינטו: הכסף הנוכחי לא שווה את התפקיד".

אני רוצה להפתיע חלק מהקוראים ולחזור על מה שאמרתי בעת שפירסמנו את המאזן השנתי: מנהלי הבנקים הרוויחו ביושר את הביקורת הציבורית על השנים שבהן הרוויחו שכר של מיליוני שקלים. את הביקורת הזאת הפנמנו, ואנו מקבלים כיום החלטות שמביאות בחשבון את המחויבות שיש לנו לחברה הישראלית.

אבל בין השכר המופרז שהיה נהוג בעבר לבין החקיקה החפוזה והמפלה לרעה שהולידה את החוק להגבלת שכר במגזר הפיננסי — המרחק רב. 2.5 מיליון שקל עלות מעסיק לשנה הוא לא שכר נמוך שאי־אפשר לחיות ממנו. שכר שווה — למנכ"ל של בנק זעיר או למנכ"ל של חברת הביטוח הגדולה בישראל — הוא לא הגיוני. וכפי שציינתי, מוזר שבאותה עת מנכ"ל של חברת נדל"ן או חברה קמעונית, שאין לו רבע מהאחריות והסיכון שמוטלים על מנכ"ל מוסד פיננסי — מרוויח 7–10 מיליון שקל לשנה. שני הדברים בעייתיים באותה המידה.

הדוגמה האחרונה ממחישה יותר מכל את תמצית דברי: רביב צולר, מנכ"ל מוערך של חברת ביטוח, החליט לעזוב את התחום הפיננסי ולעבור לתפקיד מנכ"ל כיל — שם ישתכר כ–10 מיליון שקל בשנה, פי ארבעה ממנכ"לית בנק לאומי וממנכ"ל בנק הפועלים, נראה לכם שמצב זה משקף את גודל האחריות והסיכון של תפקידו?

אל תספרו לדירקטוריון שלי, אבל את תפקיד מנכ"ל בנק הפועלים הייתי מבצע בכל מחיר. זו הפסגה שאליה הגעתי אחרי 40 שנה בבנק, ואני גאה לבצע את התפקיד הזה, אף שהוא דורש עבודה מסביב לשעון והתמודדות עם אתגרים רבים וסיכונים לא מבוטלים.

ואולם אם רוצים לייצר במשק תשתית איתנה להמשך צמיחת המגזר הפיננסי בעשורים הבאים, חשוב לייצר חקיקה שאינה פופוליסטית, אינה מעודדת שיימינג ואינה מבריחה אנשים מוכשרים למגזרים אחרים. הדבר נכון שבעתיים בשל הדאגה של כותב המכתב ואחרים לאחריותם הרבה של מנכ"לי הבנקים לפיקדונות העצומים של הציבור ולמשק הישראלי.

הכותב הוא מנכ"ל בנק הפועלים

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ'

צעד בדרך למיסוי השכרת דירות והמס שבעלי מכוניות חשמליות חששו ממנו

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים, אתמול

הכל אפשרי בחסות עריצות הרוב - חוץ מדבר אחד. זה מה שמדיר שינה מעיני נתניהו