לאנשים עם מוגבלויות יש זכות לצאת לנופש

טיסות לואו־קוסט, רפורמת שמים פתוחים והורדת המחירים בבתי הקפה בנתב"ג — נושאים אלה ואחרים צפים בתקשורת ללא הרף. אך נושא אחד בתחום התיירות, חשוב לא פחות, נדחק הצדה ועובר מתחת לרדאר שלנו כמעט מדי יום: אנשים עם מוגבלות המעוניינים לצאת לנופש.

לפי סקר שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנה החולפת, ל–14% מאזרחי ואזרחיות ישראל בני 20 ומעלה (כ–751 אלף איש) ול–37% מבני 65 ומעלה יש מוגבלות תפקודית חמורה. לפי נתונים של משרד הכלכלה, חיים בישראל עוד 330 אלף ילדים עם צרכים מיוחדים. בסך הכל, יותר ממיליון אנשים עם מוגבלויות חיים בישראל.

אנשים עם מוגבלות ומשפחות מיוחדות נתקלים בדילמות רבות כשהם שוקלים לצאת לנופש. האם המלון נגיש? איך ננוע ממקום למקום? האם יהיה לי מספיק מקום בטיסה? יש אפשרות להוסיף מלווה? האם בטיול מודרך יש הנגשה לחירשים? האם עיוורים יכולים לצרף כלב נחייה? האם הורים לילדים עם מוגבלות קוגניטיבית או על הרצף האוטיסטי יכולים לקבל מענה מחברת התעופה לצרכים המיוחדים של ילדיהם?

צריך להבין: נגישות זו לא רק רמפה. נגישות נדרשת לחירשים, לעיוורים, לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית ועוד. מלונות נגישים, הצטיידות במלווים שלהם זקוקים בעלי המוגבלויות והמכשירים המיוחדים הם אלה שבסופו של דבר מהווים את הבסיס האיתן לנופש מוצלח.

העובדה שחיים בישראל יותר ממיליון איש עם מוגבלות הוא הזדמנות מצוינת לענף התיירות. האנשים האלה מטיילים, יש להם תרבות פנאי והם יכולים להיות הלקוחות של הענף.

צריך להשתחרר מהסטיגמה שלפיה אנשים עם מוגבלות יושבים בבית ולא יוצאים. הם דומים לכלל האוכלוסייה ברצון שלהם לצאת לטיול — אבל כדי להוציא אותו לפועל, הם נדרשים להרבה יותר. ארגוני העובדים, המארגנים נופש לקבוצות עובדים, עושים עבודה חשובה בהנגשה שלו לכלל העובדים — אבל החברה הישראלית כולה צריכה לקחת על עצמה את האחריות ליצור שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות לא רק בעבודה — אלא גם בחופשה.

אופק היא יו"ר ועד עובדי פרטנר; הלמן הוא מייסד דף הפייסבוק והלינקדאין סיכוי שווה לאנשים עם מוגבלות