מי בכלל צריך את חטיבות הביניים?

יש להגדיר קו ברור ותפישה מעודכנת ללימודים בחטיבת הביניים, ולשלב אותם עם יעדי מערכת החינוך כולה

אלי הורביץ
אלי הורביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
 בית ספר בבאר שבע
בית ספר בבאר שבעצילום: אליהו הרשקוביץ
אלי הורביץ
אלי הורביץ

כשמגדירים משהו כ"ביניים", מתכוונים בעצם לכך שהוא מתקשה לעמוד בפני עצמו. ימי הביניים היו כאלה, וזה גם המקרה של חטיבות הביניים בבית הספר — לא פה ולא שם. ביסודי לומדים את הבסיס, בתיכון לומדים לבגרות, אבל מה בדיוק המטרה של הלימודים בחטיבת הביניים?

החטיבות לא היו כאן מאז ומעולם. לפני 50 שנה משרד החינוך החליט לקחת שנה מהתיכון, שנתיים מהיסודי והקים את חטיבות הביניים. המטרה היתה מוצדקת, היה אז חשש מנשירה מבתי הספר של תלמידי תיכון רבים — בעיקר מהפריפריה. המחשבה היתה שאם ישלבו יחד תלמידים מרקע חברתי שונה ויחשפו אותם להוראה אקדמית, הם יהיו מוכנים יותר.

במבחן הזמן, ניתן לומר שההחלטה היתה מוצלחת. ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בשיעור ההשתתפות בלימודים. עם זאת, במדינות אחרות, לא פחות מצליחות מישראל, אין חטיבת ביניים. בפינלנד, למשל, לומדים ביסודי עד כיתה י' ועוטפים את הילדים בהוראה מחבקת עוד כמה שנים. שם חושבים שלא כדאי לשלוח אותם לתיכון כשההורמונים בגופם עובדים שעות נוספות.

אצלנו הכיוון הפוך, המגמה היא דווקא לחבר את החטיבה עם התיכון. כיום, כמעט 80% מחטיבות הביניים בישראל הן חלק מקמפוס על־יסודי שש שנתי. ההנחה היא שכשהחטיבה והתיכון צמודים זה לזה, המעבר מכיתה ז' עד כיתה יב' יהיה חלק יותר. אבל במבט מקרוב אפשר להבחין שהחיבור הזה אינו מצליח תמיד.

בעבר אוחדו לימודי המדעים בחטיבת הביניים למקצוע אחד. לא עוד פיזיקה, כימיה וביולוגיה — אלא תחום חדיש ומשולב המבטא תפיסות אינטגרטיביות מתקדמות מחזית המדע. על פניו, זהו רעיון טוב — אבל בפועל לא קל להיות מורה למדעים בחטיבה. בכיתה גדולה יושבים ביחד תלמידים עם פערים גדולים בידע וברמת העניין. האם המטרה של המורה היא להעמיק ולהכין תלמידים נבחרים למגמות מדעיות, או לתת לכולם בסיס רחב? מה שיוצא זה שהמורים הם בעיקר מתחום הביולוגיה, שעות הלימוד אינן מספיקות לכסות את כל החומר, וכתוצאה מכך לומדים בעיקר ביולוגיה.

משרד החינוך ער לכך, ובשנים האחרונות הוא יצר לעצמו מסלולים עוקפים. בחלק מהחטיבות הוקמו תוכניות מצוינות נפרדות למי שמיועדים למגמות המדעים.

חוסר הבהירות בנושא נובע מכך שלחטיבת הביניים אין יעד ברור. מה המוטיבציה של תלמידים להצטיין, ואיך מורים יידעו אם הצליחו? בסוף חטיבת הביניים אין מבחן מעבר לתיכון, כפי שיש בפינלנד, למשל. יש שאומרים שזה יתרון שאין יעד ואין מבחן, שכן כך אפשר להתנסות בחדשנות פדגוגית כמו למידת חקר, פתרון בעיות, למידה שיתופית — דברים המתאפשרים כמעט אך ורק בחטיבת הביניים.

לטוב או לרע, החטיבה היא אי בודד. אף שהיא נמצאת באותו קמפוס עם התיכון — לחטיבה הנהלה, תוכנית לימודים והכשרת מורים נפרדות. לרוב, החטיבה היא באחריות משרד החינוך והתיכון באחריות העירייה, והעשייה החינוכית מתרחשת כמעט בנפרד. במצב שכזה, הרבה נמצא בידיים של הניהול המקומי — מורים, רכזים, מנהל, עירייה, רשת ומחוז. במקומות רבים לוקחים ברצינות את החיבור בין התיכון לחטיבה, ובונים דיאלוג מקצועי ושגרות עבודה משותפות. צודק מי שאומר שבשורה התחתונה מה שקובע הוא איכות ההוראה — אבל המורים והמנהלים זקוקים לקו ברור, לגיבוי ולתמיכה. יש לחשוב על הנושא מחדש, להגדיר תפישה מעודכנת ללימודים בחטיבת הביניים ולשלב אותם עם יעדי המערכת כולה.

הכותב הוא מנכ"ל קרן טראמפ וחבר ועד החינוך הלאומי

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"

משפחת שר־שלום, שנכנסה לפני כמה חודשים לדירה בשכונת גליל ים בהרצליה

"קנינו ב-1.8 מיליון שקל, היום הדירה שווה 4.4 מיליון": עוד הגרלה יוצאת לדרך. מה הסיכוי לזכות?