העסקים הגדולים חושבים שאין להם אחריות חברתית? שינסו להסתדר לבד

הציבור הרחב הוא שנושא לעתים בעלויות החיצוניות של התאגידים — ומאפשר בכך את רווחיהם הכספיים

ליעד אורתר
ליעד אורתר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
צינור גז בסיני
צינור גז בסיניצילום: רויטרס
ליעד אורתר
ליעד אורתר

בתקופה האחרונה אנו עדים להידיינות ערה מעל דפי עיתון זה באשר לתכליתו החברתית של התאגיד העסקי. מחד, טוענים המצדדים בגישת האחריות התאגידית וההשקעות האחראיות (עופר סיטבון, 17 באוקטובר; אירה פרידמן, 25 באוקטובר; ליעד אורתר, 25 באוקטובר; ונועם קציר, 22 בנובמבר) כי התאגיד העסקי הוא חלק מהמרקם החברתי הרחב ויש לו אחריות גם למתרחש שם. מנגד, פירסם ב–TheMarker ב–30 באוקטובר יו"ר קבוצת כלמוביל, ד"ר שמואל חרל"פ, מאמר ביקורתי תחת הכותרת: "הגיע הזמן להתחשבן עם הכלכלנים החברתיים".

במאמרו כותב חרל"פ: "האם יש לעסקים מחויבות חברתית? פה יש חדשות רעות וחדשות טובות. החדשות הרעות הן שהתאגיד מכיר רק שני סוגי יחסים: בעלות ויחסים חוזיים. יחסי בעלות מתקיימים בין בעלי המניות לתאגיד, ובעלי המניות הם בעלי התאגיד, בין שהם משקיעים פרטיים או מוסדיים. יחסים חוזיים מתקיימים בין התאגיד למועסקים, לספקים וללקוחות. לחברה, לקהילה ולסביבה אין יחסי בעלות וגם לא יחסים חוזיים עם התאגיד, ואין לו כל חובה משפטית כלפיהם".

אני מניח שאם רק יבחן חרל"פ את מכלול מערכות היחסים המתנהלות בקרב הארגון העסקי שבראשו הוא עומד, מהר מאוד הוא ימצא כי הוא רחב ומורכב הרבה יותר מאשר רק קלסר החוזים החתומים המצוי במשרדו.

מכיוון שבשיח מלומדים עסקינן, ברצוני לצטט בהקשר זה את פרופ' ידידיה שטרן, שהתראיין בנושא לתוכנית סדר יום ברשת ב' לפני יותר משנה ואמר כי "לצד בעלי המניות, לא מעליהם ולא מתחת להם, יש ספקים אחרים לתאגיד. אלה הם בראש ובראשונה העובדים, שמספקים עבודה; בנקים, שמספקים חוב; מנהלים, שמספקים שירותי ניהול; הציבור, שמספק לחברה את היכולת לסחור; והמדינה כולה, המספקת תשתיות. כל הקהלים האלה הם שחקנים במשחק מרובה משתתפים, וכל אחד מהם הוא שחקן וטו — בלעדיו אי־אפשר לשחק".

ברצוני לחזק את הדברים האלה של שטרן ולהוסיף כי פעילותו של תאגיד עסקי והשפעתו היא רחבה הרבה יותר מאשר רק על שני צדדי החוזה. במקרים רבים יש צדדים שלישיים שנפגעים מפעילותו העסקית של התאגיד — ופגיעה זו לא מוצאת את דרכה אל תוך ספרי הנהלת החשבונות הכספיים, המאזנים ודו"חות הרווח וההפסד. עלויות אלה מכונות על ידי הכלכלנים החברתיים עלויות חיצוניות (externalities), והן מוטלות במקרים רבים על הציבור הרחב באמצעות המנגנונים הממשלתיים השונים (ביטחון, בריאות, רווחה וכו'). ציבור זה, שלא קיבל את תגמולי הדיווידנד בעת חלוקת עוגת רווחי התאגיד, הוא זה שנושא בפועל את העלויות החיצוניות של התאגיד ומאפשרים את רווחיו הכספיים.

ובל נשכח לרגע בשיח הרחב הזה, כי התאגיד העסקי הוא ישות משפטית שהוקמה מלכתחילה על ידי המסגרת המדינתית, מתוך כוונה לשרת את תועלת הציבור. אז לפני שממשיך חרל"פ להשמיץ את הכלכלנים החברתיים, ייטיב אחד מבכירי המנהלים בישראל להביט סביבו ולבחון עם מי מכל הסובבים אותו הוא מנהל מערכת יחסים משפטית חוזית — ואם בסופו של דבר בניית יחסים של אמון, קשב והדדיות חשובים לא פחות מניסוח של עוד סעיף בחוזה.

הכותב הוא ראש המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא אחרי פחות משנה

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"

עבודות על הרכבת הקלה בכיכר רבין, ביולי. "הולכי הרגל, ובמיוחד ילדים או אנשים מבוגרים, נתונים בסיכון יומיומי, סכנת חיים בעיר"

"אני מפחדת על חיי כשאני יוצאת לרחוב": המלחמה של תושבי תל אביב

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

קשישים בגינה ירושלים

20 אלף שקל בחודש: תתחילו לחסוך עבור מטפל זר בבית

ג'ורג'ה מלוני בנאפולי, שלשום

סערה נדירה: צירוף הגורמים שמאיים להיות חמור יותר ממשבר 2008