בית המשפט תוקע את תנופת הבנייה

נראה כי בית המשפט מתווה גישה, שלפיה בכל הנוגע למיזמי תשתיות, הקפאת פרויקטים כסעד זמני היא פתרון לגיטימי

נדיה דוידזון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גשר הרכבת בכניסה לירושלים. "ניתן למקסם את התועלת של הקו באמצעות יצירת תחנה נוספת לרכבת במרכז העיר"
גשר הרכבת בכניסה לירושלים. "ניתן למקסם את התועלת של הקו באמצעות יצירת תחנה נוספת לרכבת במרכז העיר"צילום: אוליבייה פיטוסי
נדיה דוידזון

בפסק דין של בית המשפט העליון שניתן באחרונה, קיבלו השופטים ערעור שהגישה דניה סיבוס נגד עיריית קרית ביאליק וחברות אחרות שהשתתפו במכרז לביצוע עבודות עפר ותשתיות, להכשרת קרקע שעליה יוקמו 7,250 יחידות דיור. ביסוד העתירה היתה הטענה כי הן החברה הזוכה והן החברה שדורגה במקום השני אחריה לא עמדו בתנאי הסף המקצועיים של המכרז.

לכאורה מדובר בעניין שגרתי, אך חשיבותו מתחדדת לנוכח הצורך האקוטי לקדם מיזמי תשתיות לאומיים שיבוצעו על ידי המגזר הפרטי, לצד הצורך בהגדלת היצע הדירות נוכח מצוקת הדיור בארץ.

זה כבר לא סוד שבמכרזים המתנהלים בתחום התשתיות בישראל, מעבר לעמידה בהליך מיון ובדיקה על ידי ועדת מכרזים, על המציע הזוכה לעמוד לעתים קרובות גם בביקורת של בתי המשפט. עתירות מנהליות מוגשות חדשות לבקרים, ולאורך השנים נקטו השופטים גישה דווקנית ומחמירה, שלפיה גם סטייה קלה בנוסח הערבות הבנקאית או בשאר מסמכי ההצעה, עלולה לגרום בהסתברות גבוהה לפסילת ההצעה ואף לביטול המכרז.

לכך מתווסף פסק הדין החדש של בית המשפט העליון, שממנו עולה כי באופן פרדוקסלי, בכל הנוגע למיזמי תשתיות, היד קלה על ההדק באשר להקפאת פרויקטים כסעד זמני בעתירה.

על פי הפסיקה שרווחה בעבר, השיקולים המרכזיים במתן צו ביניים היו סיכויי העתירה אל מול הנזק שעלול להיגרם לעותר — ככל שהמציע הזוכה יתחיל בביצוע הפרויקט במקרה של זכייה בעתירה. עתה נראה כי בית המשפט מתווה נוסחה, שלפיה העובדה שמדובר בפרויקט תשתיות, כשלעצמה באופן אוטומטי מטה את הכף לטובת הקפאת הפרויקט.

בית המשפט העליון לא רק הפך את החלטת בית המשפט המחוזי, אלא הקפיא הליך מכרזי עד להכרעה בעתירה של מציע שהגיע למקום השלישי בלבד. זאת, במנותק מהשאלה אם סיכויי העתירה להתקבל גבוהים, בעיקר בשל העובדה שמדובר בפרויקט תשתיות.

נראה שהעליון נתן משקל מכריע לעובדה שמדובר במכרז שעניינו הקמת תשתיות, מתוך הנחה כי במכרזים שעניינם הקמת תשתית, החלפת הקבלן המבצע לאחר שהעבודות החלו לעתים כלל אינה אפשרית — ולכן עשוי לכאורה להיגרם נזק בלתי־הפיך לעותר. הגם שמנקודת מבט של דיני המכרזים הלכה זו נועדה להוביל לתוצאה ראויה של הבטחת שוויון בין המציעים, ועשויות להיות לכך השלכות רוחב.

גישה המטה את הכף לטובת מתן צווי ביניים מחמת שיקול של נזק בלתי־הפיך לעותר, עלולה להקשות ביתר שאת על ביצוע מיזמי תשתיות, שבהם ייאלץ הציבור להמתין עד לסיום בירור העתירה (ללא קשר מובהק לסיכוייה). דברים אלה מקבלים משנה תוקף לאור העובדה שהוצאה לפועל של מיזמי תשתיות ממילא נמשכת שנים ארוכות.

פסק דין זה עלול להצטרף לשורה של חסמים העומדים גם כך בדרכו של פרויקט תשתיתי, ואף לעודד עתירות סרק כאמצעי להפעלת לחץ על ועדת המכרזים, ועל המציע הזוכה.

הכותבת היא עורכת דין, שותפה וראש תחום תשתיות, אנרגיה ומימון פרויקטים במשרד עמית פולק מטלון ושות'

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא אחרי פחות משנה

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"

עבודות על הרכבת הקלה בכיכר רבין, ביולי. "הולכי הרגל, ובמיוחד ילדים או אנשים מבוגרים, נתונים בסיכון יומיומי, סכנת חיים בעיר"

"אני מפחדת על חיי כשאני יוצאת לרחוב": המלחמה של תושבי תל אביב

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

קשישים בגינה ירושלים

20 אלף שקל בחודש: תתחילו לחסוך עבור מטפל זר בבית

ג'ורג'ה מלוני בנאפולי, שלשום

סערה נדירה: צירוף הגורמים שמאיים להיות חמור יותר ממשבר 2008