למטבעות הדיגיטליים פוטנציאל לא־ממומש

מבלי להבין מספיק בנושא, רבים רואים בתחום המטבעות הדיגיטליים הונאה אחת ענקית והשקעה ספקולטיבית ומסוכנת

שאול אדרת ואשר סופן
ביטקוין
ביטקויןצילום: Benoit Tessier/רויטרס
שאול אדרת ואשר סופן

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, החליט על הקמת ועדה לבחינת הצורך באסדרת הנפקות של מטבעות דיגיטליים מבוזרים (ICOs) לציבור. מדובר בתגובה מתבקשת ורצויה לתופעה שמרבית האנשים שמעו עליה, אך מעטים מבינים אותה לעומקה.

ההגנה הבסיסית לכספי המשקיעים הישראלים מצויה בחוק ניירות ערך שנחקק ב–1968. ניתן לומר בהכללה גסה כי כשנחקק החוק היו ליזמים שני נתיבים עיקריים לגיוס הכסף — ליטול הלוואה מהבנק או לגייס כסף מהציבור באמצעות תשקיף שקיבל את היתר רשות ניירות ערך. ואולם בשנים האחרונות הפלטפורמות המקוונות מאפשרות ערוץ השקעה שלישי — גיוס מימון המונים, המאפשר לציבור להשתתף בהשקעות קטנות יחסית במימון מיזמים שונים. ה–ICOs הם השכלול האחרון בתחום, שמנגיש את ערוץ המימון השלישי לציבור הרחב.

לצד הפוטנציאל הרב גלום בתחום גם סיכון, לאור שטף הנפקות של מטבעות דיגיטליים — במקרים רבים עוד לפני שפותח המוצר שעבורו מגויס המימון — ועקב התנודתיות החדה בערכם של המטבעות הדיגיטליים. עקב כך זכו המטבעות האלה בעיקר ליחס שלילי. יש הרואים בתחום, מבלי להבין בו הרבה, הונאה. אחרים רואים בו השקעה ספקולטיבית מסוכנת. ניתוח זה מתמקד ככל הנראה בסכנה הטמונה למשקיעים, כמעט ללא התייחסות להשלכות האפשריות על הכלכלה הישראלית כתוצאה מאסדרת התחום.

התערבות של רשות ניירות ערך עשויה להעניק לתחום לגיטימיציה. באמצעות רגולציה "רכה" ייווצר אמון, והציבור יוכל להשקיע ביתר קלות במכשירים אלה. כך ייפתחו בפניו אפיקי השקעה שהיו שמורים עד כה לקרנות הון סיכון ולמשקיעים מתוחכמים.

ואולם לאפשרות הזאת יש השפעה מינורית על הכלכלה הישראלית. יש לומר את האמת, הכסף יזרום להשקעות האלה בין אם הנושא יוסדר ובין אם לאו.

אסדרה נכונה של התחום עשויה להזרים לישראל השקעות של מיליארדי דולרים בטכנולוגיות הישראליות, שלא יתמצו רק בגיוס המטבעות הדיגיטליים על ידי חברות ישראליות, אלא יאפשרו גם פיתוח של מרכז סחר עולמי למטבעות וירטואליים ופיתוח טכנולוגיות הנוגעות לעניין. הפוטנציאל הכלכלי אדיר — וגדול אף יותר מתרומת גילויי הגז למשק הישראלי ומתרומת מהפכת ההיי־טק בישראל בסוף שנות ה–90.

למרבה המזל, רשות ניירות ערך בחרה לבחון את הנושא ברצינות, והקימה ועדה לבחינת כלל ההיבטים הכרוכים באסדרת התחום. הרשות לא אימצה את הגישה המתלהמת והלוקה בבורות סביב הנושא, וביקשה לבחון לעומק לא רק את ההשלכה של אסדרת התחום על המשקיעים הישראלים, אלא בעיקר את השפעתה על הכלכלה הישראלית בכללותה.

אדרת הוא שותף במחלקת ניירות ערך וראש מחלקת בלוקצ'יין וחוזים חכמים במשרד שבלת ושות'; סופן הואעורך דין ממחלקת שוק ההון

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

האי סנטוריני ביוון.
גלויות הכתובות כאגדות
עם מודרניות

"פעם, בקיץ עוד אפשר היה למצוא טיסה ליוון ב–150 דולר. היום, זה כבר 450"

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"