מתנגדי החינוך המקצועי יצרו הסללה חדשה

אי־אפשר להכניס את כולם לאותה תבנית. הילדים שלנו שונים זה מזה - ולכן לכל אחד מתאימה צורה אחרת של למידה

אירית תלמוד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אורט תעשייה אווירית
אורט תעשייה אוויריתצילום: עופר וקנין
אירית תלמוד

תפישת העולם של מתנגדי החינוך המקצועי לאורך השנים נכשלה כישלון חרוץ. החשש שמא תלמידים מזרחים מהפריפריה יוסללו לחינוך המקצועי, וכבר בגיל 14 ייגזר גורלם המקצועי להיות אנשי כפיים, התחלף בהסללה מסוג אחר. במקום לתקן את המעוות, ולוודא שתלמידים מגיעים לחינוך המקצועי על פי קריטריונים רלוונטיים, יצרה מדינת ישראל, בחסות צעקנים בעלי רגשי נחיתות מצד אחד ומתנשאים מצד שני, הסללה לאומית מסוג חדש — הסללה הפוכה.

ההסללה ההפוכה הנהוגה בישראל כבר לא מעט שנים היא זו המבקשת לכפות על כלל התלמידים לימודים בבתי ספר עיוניים, תוך סגידה בלתי־מתפשרת להשגת תעודת הבגרות הנכספת. כל זאת, אף שממבט בנתוני הזכאות לבגרות שמתפרסמים בכל שנה — כמחצית מהתלמידים אינם מתאימים למסגרת החינוך העיוני, שהרי תעודת בגרות הם לא השיגו. אין מדובר בתלמידים טיפשים, חלשים או כל סטיגמה אחרת שרוצים להדביק להם, אלא ילדים שהכישורים, היכולות ותחומי העניין שלהם אינם דומים לאלה של חבריהם. אלה ילדים שהמערכת אינה יודעת ואף אינה יכולה להעניק להם את הכלים המתאימים להם כדי שיסיימו את בית הספר התיכון בהצלחה.

מתנגדי החינוך המקצועי אינם נאבקים בעד הילדים או בעד הצלחתם, אלא בעיקר נגד החינוך המקצועי. מגובים באינספור תיאוריות ומחקרים, הם מסבירים לנו שכולנו בעלי אותן יכולות וכישרונות, ואל לנו להפריד ביניהם בשום מקרה. אבל האמת היא שהם טועים, וכך פוגעים לא רק בחינוך המקצועי — אלא בעיקר בתלמידים, שיכלו להצליח ולשגשג בחינוך המקצועי במקום להיכשל בחינוך העיוני.

ניכר כי אותם מתנגדים לא טרחו ליישם את מה שלומדים בשיעורי מבוא בתואר ראשון לחינוך. אם היו עושים זאת, הם היו מפנימים את העובדה הבסיסית ביותר ביחס לילדינו, שכל מורה מתחיל יודע: אי־אפשר להכניס את כולם לאותה תבנית ולאותה טבלת אקסל. הילדים שונים זה מזה, וטוב שכך, ולכן לכל אחד מתאימה צורה אחרת של למידה.

ואולם את מתנגדי החינוך המקצועי זה לא משכנע. הם מוסיפים ומסבירים תחת כל מיקרופון פתוח כי חבל לבזבז שלוש או ארבע שנים בחינוך המקצועי, שכן מי שיחפוץ בכך יוכל ללמוד בתוך כמה חודשים את מה שלומדים בחינוך המקצועי במשך כל כך הרבה שנים. הגיע הזמן לנפץ את הטיעון השטחי, המטעה והשגוי כל כך, שמוכיח יותר מכל את בורותם של מתנגדי החינוך המקצועי. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא בשפתם שלהם, שפת המחקרים. ובכן, אינספור מחקרים מצביעים על כך שבין לימודי התיכון לבין תחום העיסוק בחיים הבוגרים אין, במרבית המקרים, דבר וחצי דבר. במלים אחרות, תחומי הלימודים בתיכון אינם מנבאים דבר לגבי תחום העיסוק שיבחר התלמיד בבגרותו. למעשה, הדברים נכונים במידה רבה גם לגבי לימודים אקדמיים.

בכלל, כדאי לגלות למתנגדי החינוך המקצועי שהחשיבות המרכזית בלימודי התיכון אינה נעוצה דווקא במקצועות הלימוד, אלא בכלים שירכוש התלמיד במהלך לימודיו ובחוויה שתיצרב בו בשנים אלה, שילוו אותו כל חייו. עשרות אלפי תלמידים מסיימים את התיכון מדי שנה עם חוויה של כישלון על כך שלא עמדו במטרה האחת והיחידה של בית הספר: תעודת הבגרות. שלוש או ארבע שנים של לימודים בתיכון שמסתיימים בכלום, בכישלון, שמתפתח לדימוי עצמי נמוך ולחוסר ביטחון. העיקר שהם למדו בתיכון עיוני ולא מקצועי.

אם באמת רוצים למנוע הסללת תלמידים לעבר מערכת חינוך שתגזור את גורלם ועתידם, צריך למנוע מאותם תלמידים את החוויות האלה, ולפתוח בפניהם אפשרויות אחרות שמתאימות להם יותר, כמו מסגרת החינוך המקצועית שבה יוכלו לסיים כמנצחים ולא כלוזרים.

הכותבת היא מנהלת התיכון המקצועי־טכנולוגי דב הוז בתל אביב מרשת דרור בתי חינוך

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב

משבר בשווקים

לראשונה: מדד קריטי של שוק האג"ח העולמי מאותת על משבר